לפני ויל סמית´, לפני קריס-קרוס,לפני
ההיפ-הופ כמו שאנחנו מכירים אותו כיום(!)... היו דברים אחרים. היה דאנס עם אלמנטים היפ-הופיים. מישהו זוכר את Culture Beat ? מישהו זוכר את 2Unlimited ? סופרים, איפה אתה?? אז למשל, מן הצמד טו אנלימיטד, היה את הבחור טוני, שדפק ראפים מפגרים על רקע הקצב והמוזיקה, שאהבתי לאללה. או מה לגבי Salt ´n´ Peppa? שלוש בנות כוסיות (אם כי ל-Peppa היו כתפיים יותר רחבות מלכל בחור בסביבה) שעשו טוב על הנשמה בהיפ-הופ שלהן; ומה לגבי דל דה פאנקי הומוסאפיון, שפרץ לתודעה הישראלית עם "Mr. Dubollina" ? הקיצר, התוכנית בזמנו של אילן בן-שושן חבוש המשקפיים בערוץ 2, שהראתה קליפים (כן, כן, לא היו כבלים ו-MTV בזמנו), כולל לא מעט מוזיקה שחורה, כמו דה לה סול, Snow (המיסטר "אינפורמר" בכבודו ובעצמו -- וכן, מה שהוא עושה זה ראפ, רק בסגנון הפאטווה, דהיינו הניב הג´מייקאני; מי שרוצה, שיחפש שיר שלו מתוך אותו אלבום בכורה בשם "Runway", גם כן אחלה שיר!), ועוד. אז מבחינתי, תמיד הקשבתי למוזיקה שחורה, באשר מצאתי אותה, וכעת אני שם לב כי המינון שלי הולך וגובר. במקום להוריד סינגלים, אני כבר מוריד אלבומים שלמים, ואת האהובים עלי באמת- אני גם אקנה במחיר מלא בחנות.