סקר

ינוקא1

New member
נ.ב.

בעקבות הודעתו של דניאל רציתי להעיר כי אינני מאמין באבולוציה כפי שהיא מתבטאת רק בתורתו של דארווין , אני מאמין הרבה יותר בשילוב עם תורתו של למארק.

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1251550
 
אני חושב

שהשאלה שלך לא מדויקת.

אולי השאלה שלך הייתה צריכה להיות יותר כמו- "מי מכם נותן אמון בנכונותה של תורת האבולוציה על-פי הממצאים והעובדות הידועים למדע עד כה?" או משהו כזה
 
אני מאמין באבולוציה!

לדוגמה, באבולוציה של הרגלים ומחשבות היכולה להתרחש בתוך חייו של אדם.

אבולוציה, עד כמה שתשומת לבי והבנתי משיגות, היא חלק ממה שמתרחש סביבנו ובתוכנו ברבדים מסויימים, בזמנים מסויימים.

אבולוציה לפי מילון בבילון: "התפתחות, השתלשלות, התפתחות הדרגתית, התקדמות, גידול".

אם לעומת זאת דיברת על תיאוריה מדעית מסויימת שיש המכנים אותה "תורת האבולוציה" ואשר יש לה מגוון גרסאות מקובלות יותר ופחות, אז אני די מאמין שקיימת תיאוריה מדעית כזאת... כן... קראתי עליה פה ושם וגם שמעתי שמדברים עליה ומזכירים אותה, אז היא חייבת להיות קיימת, לא?

הרי לא יכול להיות שאני רק מדמיין אותה או משהו כזה.

אני בטוח שהיא נחמדה מאד... אבל אני לא נוהג להתפלל אליה מדי בוקר וערב, בטח שלא כל יום.
 

fenugreek

New member
יש לך מזל שלא גדלת איפה שאני גדלתי

הרבה מכות היית חוטף
 
אבולוציה- עובדה מדעית, לא אמונה

עובדה מדעית- כל תיאוריה מדעית שעונה לקרטריונים ידועים של דרגת סבירות גבוהה מספיק.
אין שום קשר לאמונה, בשום משמעות של המילה אמונה. לא במשמעות של אמונה דוגמטית ולא במשמעות של אמונה מעשית.
 
אני לא יודע איך אתה מגדיר מדע

אם מדובר בגילוי של מדען, זה סיפור יד שניה, שלא שונה בשום צורה מלהאמין לסיפור של גורו.
אם מדובר במשהו שאתה רואה ישירות דרך מכשיר או כלי מדעי, זאת אמונה שהמכשיר מתאר מציאות.
בחלום אתה יכול לראות משהו במיקרוסקופ, מה שתראה עדיין יהיה במסגרת החלום, ואם אתה מחשב איזו סטטיסטיקה על אירועים שהיו בחלום, זו תהיה סטטיסטיקה דמיונית.
אז איך אתה יודע בוודאות שהייתה אבולוציה? ראית דרך עיניך קופים שמתפתחים להומו ספנייאס? אתה אפילו לא יכול לדעת שקיים משהו חוץ מהרגע הזה.
 
מדע לא עוסק בוודאויות

אלא הוא שיטה לקביעת דרגת סבירות של תיאוריות.
לתיאוריה מדעית יש מתודות ביקורת שאמורות להפיל תיאוריות חלשות.
לתלמידים של גורו אין, ע"פ רוב, מתודות ביקורת כאלו.
מבחינת המדע אין זה משנה אם יוצר התיאוריה הוא גורו, שיכור, חסיד, שוטה, גאון, מפגר, מחשב, שד או אל. התיאוריה עצמה עומדת למבחן הפרכה- אם עוברת אותו- מתקבלת, ואם לא עוברת אותו- לא מתקבלת.
אין סמכות מדעית שבגלל שהיא אומרת שתיאוריה נכונה או לא- המדע מקבל או דוחה את התיאוריה.
לעומת זאת- בדת יש סמכויות, חיות מתות וטקסטואליות שאינן סובלות מחלוקת. בדת מסויימת שמקורה בארץ אחת- טוענים כך, ואילו בדת אחרת שמקורה בארץ אחרת- טוענים אחרת.
המדע נותן את אותן תוצאות בלי קשר למקום. כל מדען בכל מקום בעולם יכול לשחזר את הניסויים שאיששו או הפריכו תיאוריה ולקבל את אותן תוצאות.
מהבחינה הזו - המדע הוא אובייקטיבי, ואילו הדת- סובייקטיבית.
המדע הוא הרחבה של החושים ולכן הנתונים שהוא מעלה, והתיאוריות שהוא מעביר במנגנוני הביקורת שלו ויוצאות מאוששות- אמינים כמעט כמו החושים. למען האמת- במקרים רבים הם אמינים יותר מהחושים, כמו במקרה של תיאוריה לגבי גלי אור אשר אוששה ושמתוכה נגזר מכשיר שמודד קרינה בספקטרום שהעין לא יכולה לקלוט.
 
באופן יחסי מדע עדיף על דת

או לפחות יש מחשבה שטוענת שמדע יותר אמיתי מדת, או שמתודה א' יותר סבירה ממתודה ב'. אלה סתם מחשבות. אז מה אם מחשבה טוענת שמשהו "מרגיש" אמיתי?
ואיך אתה יודע שמה שאתה רואה נקלט דרך חושים? אולי אתה יודע אותו בלי שום תיווך? איך זה ייתכן למשל שבלילה העיניים עצומות ואתה רואה ויזואליות עולם ומלואו בחלום?
 
עיקרון התער של אוקהאם

טוען שתיאוריה פשוטה עדיפה על תיאוריה מסובכת.
משתנים בלתי הכרחיים בתיאוריה- מפילים אותה.
אם יש תיאוריה שיש איזשהו שד מתעתע שזומם ומטעה אותך ומשדר לחושים שלך את התמונה של העולם, אז זו תיאוריה מסובכת יותר מאשר תיאוריה שאומרת שהחושים קולטים ישירות את העולם.
לפיכך- תיאוריה כזו נופלת. עיקרון התער האוקהאמי נמצא בתשתית המדע המודרני.
יתר על כן, אפילו תיאוריות מקובלות שואפות להיות מוחלפות ע"י תיאוריות פשוטות יותר. הפשטות היא מטרה של המדע.
תיאוריות שמאחדות בין תופעות שונות ובין תיאוריות שונות אף הן עדיפות, כך שהמדע שואף גם לאחדות. המטרה שלו- תיאוריה אחת שתחלוש על כל התופעות.
זו מטרה, שאליה יש להגיע בהדרגה תוך שימוש במנגנוני הביקורת החמורים ביותר.
הדת מתחילה מהנקודה הזו- תיאוריה "על הכל".
זה ההבדל בין המדע והדת- המדע בוחר בדרך הקשה, של תצפיות ופיתוח תיאוריות ומבחני הפרכה וסינון, ויצירה מחודשת של תיאוריות חלופיות וכ"ו וכ"ו ואילו הדת היא בשביל עצלנים- שלא רוצים להתמודד עם הבעיה שמציבה גזירה מפרט לכלל, ופשוט מחליטים שרירותית מהו הכלל, בלי שום ראיה, אלא מתוך סמכות\דמיון\שיגעון וכ"ו
הדת מפתה את עצלני השכל שרוצים וודאויות מוחלטת עכשיו, ברגע זה.
הם נשלטים על ידי התאווה שלהם לעכשיו.
המדע דורש סוג של פרישות גבוהה מאד, שרוב אלו שמכנים את עצמם "דתיים" לא מסוגלים להגיע אליה.
אין הם אלא בהמות וחיות יער מול דמותו של המדען. מי הם שימלאו פיהם בביקורת על המדע ופועליו הנאמנים?
 
אני מבין את כוונתך

אבל זה לא יותר ממחשבה שאומרת שתיאוריה אחת עדיפה על אחרת, וכל מיני מחשבות מלוות שאומרות "נו, זה ברור!". אין שום הוכחה לכך שמחשבה אחת עדיפה על אחרת וזה לא משנה כמה המחשבה תתעקש על משהו. כל הוכחה היא עוד מחשבה בתוך מטריקס של מחשבות.
 
התיאוריה שיש בכלל מחשבה

אינה מאוששת כלל. למען האמת מעולם לא נצפתה מחשבה.
כל מה שאנחנו יודעים על המחשבה הוא מהידע שהורש לנו מדור לדור.
ולכן הטענה שמנגנוני הביקורת המדעיים הם "רק מחשבה" אינה מאוששת מדעית. מנגנוני הביקורת המדעיים הם טקסטואלים, ורבליים, חישוביים, ניסויים וכ"ו אבל אין מנגנון ביקורת מדעי שאפשר לומר עליו שהוא "מחשבתי".
יש כאלו שיקשו ויגידו שהמחשבה עצמה היא מנגנון ביקורת שכזה. אך במקרה כזה- הרי שהטענה שמנגנוני הביקורת הם "רק מחשבה" נופלת, מכיוון שמחשבה לא תהיה אז "רק משהו" אלא כלי לביקורת.
 

neophile

New member
אבולוציה זה לא מדע אמפירי

ואתה מתייחס למדע אמפירי , כזה שאפשר לבנות מודלים מתמטים לתופעות שאתה צופה בהם .

"מדע האבולוציה" בהחלט מתאים לחלק הדתי או הדוגמטי יותר של הממסד האקדמי שמאמין בכל מאודו באיזה שהוא ענף מסויים של המטריאליזם ובל נא לא נשכח שהאקדמיה כולה על כל ההיררכיה שלה היתה וכנראה עודנה ממסד דתי ואם כי הם השתחררו מכבלי הדוגמה של הנצרות - הם לא השתחררו מכבלי הדוגמה .

עצם ההתיימרות הזאת לדעת הכל , להסביר הכל - היא דתית . רק שבמקום להתייחס לאיזה אלוהות חובקת כל - מתייחסים לחומר החובק כל .... אבל מי אמר שיש בכלל הבדל ?

זה הרי אותם אקדמאים בעצמם שמקפידים על הפרדה בין האלוהות והחומר ,אז מראש יש איזה שהיא דואליות בחשיבה שלהם - הם לא באמת מוניסטים באופן שגישה מטריאליסטית אמיתית דורשת .
 
למעלה