סקר תרבות

[אן אליוט]

טוב, תשמעו, אתם מדהימים

במשך כל היום ניסיתי לגנוב דקות מפה ומשם לקרוא, ומצב הרוח שלי השתפר מהודעה להודעה.

אני אמשיך לגנוב דקות כדי לנסות להגיב.

 

[nini132]

על קצה המזלג

- מוזיקה: זמרים אהובים, להקות, ז'אנר שהתחברתם אליו במיוחד

ישראלי: עברי לידר, דג נחש, שולי רנד, קצת משינה, קצת כנסיית השכל ועוד כלמיני שטויות.
לועזי: זבל, מוזיקה קלאסית, לאונרד כהן, פינק פלויד, דברים מוזרים.

- ספרות: סופרים אהובים, ז'אנר אהוב
נגיד שהז'אנר האהוב הוא פנטזיה-זבל. מכשפות דרקונים וקסמים זה הטראש שלי. ואני מכור.

אם אני אתחיל להמליץ על סופרים זה לא יגמר השנה, אז רק אסתפק בלהגיד שאני סוגד לטולקין.

 

[מבולבלונת]

פרט נמק והסבר

מוזיקה-דברים מוזרים.

 

[nini132]

מלא דברים

בעיקר מוזיקה עממית או עממית מודרנית מכל הסוגים: מרוקאית, לבנונית, אירית, לטינית, רוסית ועוד.
ובעיקר מלא שירים בודדים שמצאו חן בעיניי מכל הז'אנרים והזמרים שקיימים או קיימות

 

[מבולבלונת]

תצטרך לספק קישורים

כדי שאאמין. בעיקר הלבנונית והמרוקאית.
אירית אני מבינה. גם לטינית ורוסית. איכשהו.

 

[רות בנדיקט]

2 דוגמאות כיפיות

וכמובן חפות מכל נגיעה של מקוריות:
מרוקאי: [URL]http://vimeo.com/36167539[/URL]
אולי לבנוני: [URL]http://www.youtube.com/watch?v=Ef5U5xQPEyY[/URL]

את שאלת!

 

[אן אליוט]

אמנם שר הטבעות הוא יצירת מופת

אבל זו גם יצירה פשיסטית וגזענית ביותר.

 

[רות בנדיקט]

נא להתייצב בחדר תרבות

סליחה שאני נדחפת, אבל הנה:

מוזיקה - תלוי ברגע:
כרגע שרופה על הבאלקן ביט בוקס, הרכב ישראלי שובב. עוקבת אחריהם כבר כמה שנים, הם עושים לי שמח. הרגע מתנגן: [URL]http://www.youtube.com/watch?v=oWTRG5ucwaE[/URL]
בנוסף, מכורה לכמה שירים של ההרכב הדרום אפריקאי Die Antwoord, הם עושים לי את זה. דוגמה יחסית מוכרת: [URL]http://www.youtube.com/watch?v=vcMHkvEVgVo[/URL]

בבית ובעבודה אני חייבת פסקול ברקע, ולאחרונה הוא נע בין אלבום של הצ'לן Yo-Yo Ma, מוזיקת בוסה נובה של Bebel Gilberto, הפסקול של הסרט 'Amelie', יצירות של Four Tet, והרבה צ'רלס ריי, לואי ארמסטרונג, אדית פיאף, ארית'ה פרנקלין, מרילין מונרו ועוד.

לג'וגינג/חדר כושר - טראש טהור. אין לי מושג בעצמם מה בפלייליסט, בטח M.I.A, דייויד גואטה וריהאנה.

לא מאזינה לגדולי הזמר החסידי. לפעמים שומעת קצת כליזמרים.

ספרות - זה מה שנמצא כעת לצד המיטה:
עלילת הנישואים - ג´פרי יוג´נידיס
זרע הביפולו ועוד סיפורים אבודים - דוקטור סוס
קיצור תולדות האנושות - יובל נוח הררי
דונה פלור נשואה לשניים - ז'ורז'י אמאדו

אין לי גישה לספרות חרדית. עלוני שבת לא נחשבים.

אומנות - משוש חיי. יש לנו ספריית אומנות חביבה בבית, מורכבת בעיקר מהרבה ספרי צלמים כי הבנזוג צלם. בזכותו כל יום אני לומדת משהו חדש.
אנחנו מבקרים בהרבה גלריות ותערוכות האוצרות אומנות עכשווית.
לאחרונה ביקרתי שוב במוזיאון האומנות בת"א, והוא מומלץ בחום למתחילים. המבנה עצמו מעורר השראה. לכו היום!

קולנוע - מנוית סינמטק, אז מה שבא - בא טוב. סרטים דוקומנטריים וסרטים בני 25 שנה לפחות עושים לי טוב.
ראיתי כל סרט אפשרי עם מרילין מונרו ואודרי הפבורן. מכורה גם לג'ולי אנדרוז.
מכורה קשה לסרטי אנימציה.

אוהבת את סרטי הבמאים הבאים:
וס אנדרסון: 'משפחת טננבאום', 'רכבת לדרג'ילינג' ו'ממלכת אור הירח המקסים' שיצא השנה.
סופיה קופולה (וגם אבא שלה אהוב עלי מאד!): 'חמש ילדות יפות', 'אבודים בטוקיו', 'אי שם'.
מרטין סקורסזה: 'אליס לא גרה כאן יותר', 'החבר'ה הטובים', 'נהג מונית', 'הוגו' (חדש) ועוד.

אגב קולנוע חרדי: מישהו צפה ב-'למלא את החלל'? זה מתיש כמו שזה נשמע? בא לי, אבל אין לי סבלנות.

בלוגים - הרשימה ארוכה מספור. בעיקר בלוגי אופנה, עיצוב ואמנות.
כמה שווים (באנגלית, אבל מי סופר, התמונות מהממות):
מיסטר מורט - http://mistermort.typepad.com/
קינגדום אוף סטייל - http://kingdomofstyle.typepad.co.uk/my_weblog/
'דוחת הגברים', שאגב גלדה בבית מסורתי ולמדה בסמינר אמריקאי דתי בישראל, ולכן בקושי לובשת חצאיות מקסי - http://www.manrepeller.com/

תיאטרון - קצת קשה לי להתחבר בעברית, אבל ראיתי כמה הצגות בתאטרון גשר, בבית ציוני אמריקה ובתאטרון החאן. חוויה נהדרת.
לא יכולה עדיין להמליץ על משהו מסוים.

בנוסף - ישנן תערוכות מעניינות, למשל במוזיאון לאומנות האיסלם, במוזיאון ישראל כמובן, יש חנויות ספרים שבהם יש הקראות וערבי תרבות, טיולים וסיורים, ועוד הרבה. צריך להיות עם יד על הדופק התרבותי במדינה הזו, לא משעמם פה.
המלצות שבועיות כאן: [URL]http://www.haaretz.co.il/gallery[/URL]

 

[nonsensical]

יכני הברק, מתי מספיקים את כל זה

אני ניזון בקב חרובים משבת לשבת.

 

[מילטון גון]

מחר בערב הולך לראות את "למלא את החלל"

אספק ביקורת מקוצרת.

 

[כנף קצוצה]

היי מילטון, איך היה "למלא את החלל"

אני ראיתי ומאוד לא נהניתי, בלשון המעטה. דוקא מתוך הסתכלות חרדית לא נהניתי.
הסיפור מסופר לא מעניין, מחזק סטריאוטיפים של חילונים על חרדים (לא צריך בשביל זה בימאית חרדית)
אחותי ואני פרצנו בצחוק במהלך הסרט תוך נסיונות עקרים למנוע מזה להתפרץ בקול גדול מדי.
לא מבינה מה ההתלהבות מהשחקנים. על אף שאני מאוד מאוד אוהבת את יפתח קליין, הוא לא הרשים אותי במיוחד בסרט.
הדיאלוגים עלובים מאוד, הסצינות מבישות ומעליבות, והיא לא מביאה שום דבר חזק וחיובי על החברה החרדית שיכולה לגרום למחשבה חדשה להתאזרח בליבות אנשים שלא מכירים את החברה.

 

[מילטון גון]

לא היה

האוטובוס של הפרטנרית לצפייה נתקע ביציאה מהישוב שלה, אז דחינו למוצ"ש הבא.

 

[כנף קצוצה]

פעם הבאה

תזמין אותי להיות מחליפה...

 

[מילטון גון]

אני לא בוגד בחברים כל כך בקלות

 

[כנף קצוצה]

להגדיל את מאגר ומעגל ידידיך,

עדיין לא אומר שזו בגידה (אמר כל מי שבגד אי פעם...

)
אלא אם כן מדובר בבת זוג, מה שלא מובן במילה פרטנרית.

 

[מילטון גון]

לא בת זוג

ידידה שסיכמתי איתה ללכת לסרט הזה, ולא יפה לראות אותו בלעדיה.

 

[במבה9]

אני דווקא חיבבתי

לא הכרתי את הזרם הסגור הזה, הסרט היה די משעשע.. הסוף מוזר, הלכתי עם חברה שלא ממש אהבה אבל גם לא לא אהבה.
פסדר כזה.

החברות החרדיות שלי הלכו ומאד התלהבו, (את מבינה שלא מדובר בחרדיות הארדקור, בכל זאת הלכו לתאטרון ירושלים

)

סה"כ סרט מעניין ושונה עם צילומים מקסימים ומשחק מעולה,
דווקא מיפתח קליין לא התלהבתי, היה נורא מוזר לראות אותו מגלם חסיד, דמות ההומו באמא ואבאז מתאימה יותר..
לענ"ד הסרט לא ראוי לבאז הענק שיצר.

אגב חלק מהפרשנויות שמהמבקרים (החילונים כמובן) כתבו על הסרט משעשעות לא פחות מהסרט עצמו..

 

[אן אליוט]

את משהו את!

תודה!

 

[רות בנדיקט]

שכחתי להמליץ על סדרה, אז בהתחשב שרשמת את 'גאווה ודעה קדומה' אני ממליצה לך בחום על Downton Abbey.

 

[nini132]

הידד^^

סדרה כה שווה ומרתקת

ואת אני בכלל שוטם אותך במקצת