סקר קצר:

drorhaim

New member
סקר קצר:

מה לדעתכם הסצינה הכי יפה בסידרה עד עכשיו? לדעתי: בפרק שנעמה מגיעה לראובן כשאבא שלה מאושפז בבית החולים. בסוף הפרק היא מקבלת צלצול מאח שלה, מקשיבה לו כמה שניות, מסתכלת על ראובן, מחייכת בהקלה ואומרת: "ירד החום". לקח לי כמה זמן, אבל בסוף תפסתי שזה הרגע שהיא סלחה לאבא שלה באמת. שזה מה שהציק לה כל החיים, שהיא רצתה שאבא שלה יעלם לה מהחיים ושנאה את עצמה שהיא מרגישה ככה. ראובן ניסה במין הפוך על הפוך להכריח אותה לכעוס עליו בגלוי, כדי שאחרי הכעס תבוא סוף סוף השלמה. עכשיו הוא יכול לשלוח אותה לדרכה, בידיעה שמכאן והלאה היא תהיה בסדר גמור. מה ההצעה שלכם? תודה!
 
איילה מחבקת את אשתו של ראובן

הסצינה הכי יפה לדעתי היא שאשתו של ראובן עזרה לאיילה להתלבש בתום הפגישה ואיילה שהייתה על סף התפוצצות בפגישה עם ראובן חיבקה אותה במקלחת שם. לדעתי ראובן לא הצליח להגיע אל איילה באותה שיחה כי הוא התחיל להתפלסף בשאלות פסיכולוגיות ופספס אותה. מי שבסוף הגיע אליה הייתה אשתו. הילדה רצתה רק חיבוק של אמא.
 
(((מזדהה איתה)))

מישהו יודע באיזה מספר פרק איתה זה היה? בערך לפני כמה זמן? פיספסתי ורוצה להתעדכן ב וי או די
 

L L B

New member
הסצינה הזו של החיבוק עם

אשתו של ראובן (*נצל"ש*) - רציתי לשאול אתכם, אתם הייתם מסוגלים לתת לאדם זר להפשיט אתכם כך? נכון שאילה לא היתה במצב שהיא יכלה להתלבש לבדה... אבל אני זוכרת שכשראיתי את הקטע הזה אמרתי לעצמי: "איך היא מסוגלת?!?! ועוד מול אשתו של הפסיכולוג שלה..." וכשראובן אמר לה שהוא יקרא לאישתו היא אפילו לא הראתה סימנים שזה לא יהיה לה נעים או משו...
אולי זה מתקשר לזה שבגלל כל הקטע הזה עם אבא שלה והדוגמניות היא לא מעריכה את הגוף שלה מספיק... לא מכבדת אותו ולא שומרת עליו... לא יודעת... אולי אני קיצונית מדי, אבל זה מה שהרגשתי... נ.ב. - הסצינה של החיבוק שלהן עוררה גמצלי הרבה דברים...
וכן, הדימעה גם ביצבצה לי...
 

דג שמש

New member
אני חושבת שהפרשנות שלך מחמיצה משהו

מאד בסיסי - אילה היתה *זקוקה* לחיבוק, לחיבוק של אמא שהיא שנים מרחיקה מעליה. זה לא בגלל שהיא לא מעריכה את הגוף שלה, זה בגלל הכמיהה והצורך העמוק להיות מטופלת, שידאגו לה, והמצב בו מלבישים אותה, כמו ילדה, מעורר בה את כל הצורך הזה בחיבוק אמהי.
 

L L B

New member
הבנתי את הצורך הנואש

הזה של אילה. וגם את הרצון העז הזה שלה לחזור ולהיות ילדה כביכול. כל זה מובן לחלוטין. אבל היה לי קצת קשה לראות שאין לה שום בעיה עם העירום הזה... שמישי זרה מלבישה אותה כך... לא יודעת...
 
גם לי זה עבר בראש...

אני מאמינה,עד כמה שזה דבילי, שהייתי נשארת רטובה ולא הייתי נותנת למישהו זר להלביש אותי, ורק במידה שהבגדים הרטובים היו ממש מציקים לי, אז הייתי נותנת, אבל במבוכה רבה... אני יותר ביישנית (מהבחינה הזו), ואולי גם את, ובגלל זה זה הציק לנו ולאנשים אחרים לא.
 

L L B

New member
גמני הייתי מעדיפה להישאר רטובה

ובלבד שמישו זר לא יראה אותי עירומה...
לי יש בעיה עם עירום בכלל... גם בפני חברות וגם בפני אימא שלי אפילו... אני בכלל שונאת את הגוף שלי ומתביישת בו...
אני זוכרת את עצמי, אחרי הניתוחים שעשיתי בברך... היה לי מין מכשיר ענקי על הברך והרגל כולה שבשביל להתלבש הייתי זקוקה לעזרה של אדם נוסף... תמיד השתדלתי להתלבש ולהתקלח לבד. רק במקרים שממש-ממש כאב לי הסכמתי (בלית ברירה) שאימא תעזור לי...
 
גם אני

ביישנית אבל עם הגיל (לא שאני כ"כ מבוגרת, כולה עוד מעט בת 25)זה משתפר ואני יותר ויותר משלימה עם הגוף שלי ופחות מתביישת, אבל עדיין מנסה להמנע מזה כמה שאפשר. אגב, האדם שאני הכי לא מתביישת ממנו זה החבר ואני חושבת שהוא גם קשור להשלמה עם הגוף - הוא אוהב את הגוף שלי ומחמיא לי עליו גם כשאני מרגישה שהשמנתי או שאני נראית לא טוב (אפילו אם זה בגלל שהאהבה עיוורת זה מאוד עוזר
)
 

L L B

New member
חחחחחח... בקרוב אצלי!

כי אצלי זה לאו-דוקא משתפר
... תמיד כשחברה טובה שלי מתלבשת לידי אני מסתובבת או מסתירה את הפנים... פעם אחת היא אמרה לי שכל פעם שאני עושה את זה היא נפגעת...כששאלתי אותה למה, היא ענתה שזה נותן לה תחושה שהגוף שלה מכוער, שהגוף שלה מגעיל אותי... (ושלא תביני לא נכון, היא פשוט מהממת והגוף שלה עוד יותר!!!). אמרתי לה שזה לא נכון ושאני מאוד אוהבת אותה, פשוט יש לי "קצת" בעיה עם עירום... ולא רק שלי, גם של אנשים אחרים... ולא משנה איך הם נראים או מי הם. אותו דבר גם עם החבר...... גם כשהוא היה מחמיא לי הרגשתי שיש לי את הגוף הכי גועלי בעולם...
מקווה (כמו שאמרת) שעם הגיל זה ילך וישתפר (ואני? אני כולה בת 21
) שבוע טוף,
L.L.B
 
זו הייתה הסצנה שבה ממש התאהבתי

בסדרה, ונראה לי שבגלל זה גם הכי נקשרתי לדמות של איילה. באמת היו בסצנה הזו כל כך הרבה רגישות ושבריריות והצורך הזה בחום ממש נגע ללב, אני הזלתי דמעה
 

מרק בצל

New member
ללא ספק: החיבוק

החיבוק של ראובן ונעמה, בטיפול הכביכול אחרון שלה, הוא הסצינה הכי חזקה, ואם למקד את זה: היד של ראובן שבהתחלה פסיבית ופתאום מושטת קדימה והופכת אקטיבית - זה הכי חזק שהיה !
 

Broken Wings1

New member
שלי.

הסצינה שהכי אהבתי, כשנעמה אומרת לראובן שהוא נראה כמו בן אדם מת וההמשך. פשוט, וואו. והיה קשה לבחור :)
 
למעלה