סקר קצרצר

[Nihau]

טוב ויפה באופן כללי

דיונים דינמיים בסביבה אנושית אכן מניבים הרבה יותר למשתתפים בהם- בתנאי שיש לך מישהו שמנהל את האירוע ושומר על תרבות הדיון ועל רמת דינמיקה בריאה- כשרון ייחודי בפני עצמו. בדרך כלל מה שקורה בדיונים כאילה זה שהרבה אנשים יוצאים מהם עם הרבה מחשבות כי הזמן מוגבל ואין אפשרות לתת לכולם להגיד את הכל. לפיכך המלצתי היא לפתוח פורום או מקום לדיון בפורום קיים כדי להמשיך את מה שהאירוע שלך התחיל. מקום שבו יהיה לכולם יכולת להגיד את הרעיונות שלהם, לכתוב התרשמות ולספר על התנסויות וחוויות שהושפעו מהאירוע שלך. כך יש לך גם את האבן הרגעית הנופלת לאגם השקט וגם את האדוות ארוכות הטווח שממשיכות לנוע הרבה אחרי השאבן הגיעה לקרקעית.

 

[Ferenheit]

תשובות

1. כנראה שלא. בגלל המרחק והזמן. 2. כנ"ל. אם המיקום יהיה שונה, ואני אחוש שההזמנה היא לאירוע רציני וציבורי, אני אשקול להגיע. בציבורי כוונתי היא שאני לא מעוניין להגיע לאירוע חברתי כשמדובר על הרצאה, ובמיוחד לא אם מדובר באירוע חברתי שבו אני קהל זר. הרצאה שפתוחה לקהל הרחב צריכה לפנות לקהל הרחב ולכן להימנע מכל הביחות הפנימיות והמסרים הפרטיים שאני אסלוד מהם בסיטואציה כזו (משום שאני לא לוקח בהם חלק). ברציני אני מתכוון להרצאה עם תוכן ממשי, שאוכל לעיין בראשי הפרקים שלה ולהעריך אם היא מעניינת אותי או לא, ובוודאי שלא ל"הרצאת המשחק המאגניב והחתרני שלי יותר טובה משל אוגמיוס". כמובן שאני לא מכיר אותך ואין לי סיבה לחשוב שאתה וחבריך מארגנים אירועים כאלה דווקא. כוונתי היא רק לציין איזה דברים היו גורמים לי להתרחק מהרצאות כאלה.

 

[הבלש חסר הבית]

אקדמיזציה של הנושא?

אחת הבעיות של "מפגשים/סדנאות" כאלה היא בדיוק מה שציינת - האופי ה"ביצתי-קהילתי" שלהם, וחוסר הרלוונטיות המסויים שזה יוצר עבור אנשים מבחוץ. מה שאולי חסר לתחביב במידה מסויימת הוא "אקדמיזציה" - אין הכוונה כאן לאנשים שיתנו לעצמם תארים כמו "פרופסור הקוביות" או "מומחה הGURPS הארצי" ויסבירו לאחרים כמה שהם מבינים יותר מהם, אלא לגישה רצינית כלפי יצירה, שימור והעברה של ידע, בניגוד לגישה של יצירה ושימור של קהילות קטנות ודביקות והעברת ההומור הפרטי והדלוח שלהן. אם מסתכלים על זה בגישה "אקדמית" ולא "קהילתית" אז כנסים, אירועים וסדנאות הופכים לפחות חשובים, והדגש עובר לפרסומים ולPEER REVIEW - אנשים מייצרים ידע, ומציגים אותו בצורה נגישה לקהל הרחב (ולא, הרצאה במרתף של פאב שהגיעו אליה חמישה אנשים שארבעה מתוכם באו ביחד עם המרצה היא לא "נגישות לקהל הרחב") ואנשים אחרים בעלי ידע ועניין בנושא מבצעים סקירה/ביקורת של הידע הזה - וכל התהליך גלוי ושקוף, ופתוח לציבור המתעניין. ונחשו מה - זה נעשה בצורה חצי-רשמית כל יום בפורומים המוקדשים לתחביב, ובכתבי העת המקוונים.

 

[Ferenheit]

אנחנו מסכימים אבל לא מסכימים

כן, סדנאות שהן אירועים חברתיים פרטיים למחצה (למחצה כי הם פתוחים לקהל, אבל פונים יותר לקאדר הקרוב) לא מוצאות חן בעינינו. מעבר לכך - אני לא חולק את ההנחות שלך לגבי חוסר התועלת ארוכת הטווח במפגשים, ואני לא חושב שהעובדה שיש פורומים ומגאזינים מבטלת את התועלת במפגשים מסוג זה, שיש להם המון תועלות נלוות. כמוך וכמו אוגמיוס, ואני בטוח שכמו כל מנחה אחר שמעריך את עצמו אני לא מצפה למישהו שיסביר לי כמה הוא מנחה מעולה. אני כן מוכן לשמוע מאחרים ומאמין שיש דברים מעניינים שהם יכולים להשמיע לי בתחום. אולי אני אפילו אגיע למסקנה שהאדם שהעביר לי את ההרצאה הוא מנחה מעולה, ובוודאי הרבה יותר טוב ממני - אבל אני חושב שזו טעות להתחיל בנקודה הזאת ולהניח שלא עומד מאחוריה הרבה. אולי היית בהרבה אירועים כאלה - אני לא, ולא הייתי רוצה לפסול על הסף.

 

[הבלש חסר הבית]

אכן, נכחתי בכמה אירועים כאלה

בזמנו, הגעתי לכמה סדנאות והרצאות מתוך סקרנות. בדרך כלל עמד שם מישהו ודיבר - לפעמים דברים מעניינים, אבל חצי מהקהל היה מורכב ממכריו האישיים, ובחצי השני תמיד היו אחד או שניים שהיו בטוחים שהם מבינים בנושא יותר מהמרצה (מה שהיה נכון לפעמים) ופשוט ניסו להתשלט על ההרצאה. ומה הכי בעסה? גם כשאמרו דברים טובים ומעניינים (ואמרו) לך למשל לעולם לא יהיה מושג מה הם, למה? כי אין שום תיעוד - גם אם הוצג שם ידע, הוא לא השתמר. הרצאות וסדנאות יכולים להיות בעלי ערך אם הם יגובו בפרסום כתוב, שיעורר דיונים פורומיים. מצב בו אדם אחד מרצה לעשרה אנשים ואחד מהם סתם מתווכח איתו, ואחרי שעה מקפלים הכל כאילו זה לא היה כלל, הוא סוג של טחינת מים.

 

[עמית ו]

הערה:

לפחות על הסיפא של דבריך - איכשהו, אתה ממש מתעקש לבטל כל דבר שלא עומד לאורך זמן. שאלה לי אליך - אתה מקליט את מפגשי המשחק שלך? אחרת מה עשית? טחנת מים. ישבתם כמה שעות, דיברתם ואז הכל התקפל כאילו לא קרה כלום. מה אתה אומר? נהניתם? אני בהחלט מקווה ליהנות גם בסדנאות, יותר מזה - אם אתה לא נהנה, קום ולך באמצע. אם עשרה אנשים השתתפו בסדנה, עשרה אנשים קיבלו רעיונות, יותר מעשרה אם הסדנה הייתה טובה והאנשים דיברו עליה אחר כך עם החברים. יותר מזה - אם מנחה אחד מתוך כל המנחים שיגיעו לכל הסדנאות ישתפר אפילו בקצת - אני ארגיש שעשיתי משהו. אגב, להגיד שדיון בפורום משתמר זה מאוד לא מדוייק, דיון בפורום שוקע ומעלה אבק בארכיון. גם אם אפשר לחפור אותו משם, הדיון מת.

 

[הבלש חסר הבית]

סתם לכייף?

בשביל סתם לכייף בשיחה עם אנשים אני לא צריך לקרוא לזה "סדנא" או "הרצאה". אתה יודע, אנשים שיש להם חברים ולא "קהילה" פשוט נהנים זה מחברת רעהו גם בלי לתת לכל דבר כותרת רשמית ("היום עשיתי סדנת אכילת פיצה עם אשתי וזוג חברים, ואח"כ עשינו הרצאה על התמונות מהחתונה"). בנוגע למפגשי המשחק שלי - הרבה רעיונות שהשתמשתי בהם העליתי על הכתב, ופרסמתי בצורה מקוונת. אתה מוזמן להכנס לאתר "האורק" ולהריץ חיפוש במגזין על "מפגשים מופלאים". ונחש מה - כמה אנשים גם השתמשו בהם, וחלק אפילו דיברו על זה פה בפורום. אני יצרתי ידע נגיש ושמיש עבור חובבי משחקי תפקידים - ואתה? בנוגע לדיונים בפורומים - תמיד אפשר לקשר לדיוני עבר כאשר עולות שאלות רלוונטיות בהווה ולהריץ חיפושים בארכיונים. אבל נכון - ההשפעה של דיונים בפורומים היא אמנם יותר מתמשכת מאשר דיון פנים אל פנים, אבל עדיין לא ארוכת טווח מספיק. הפתרון? כתיבת מאמרים נגישים. זה הפתרון שאני בחרתי בו, ושאפשר לעשות בו שימוש גם כגיבוי והשלמה של הרצאות וסדנאות. זו גישה אקדמית יותר, רצינית יותר, ובעלת קיום ממושך יותר. לא מאמין לי? לפני זמן מה התנהל פה בפורום דיון די נמרץ על "קסם טקסי" - במוקד הדיון עמד מאמר שכתב אחד ערן בן-סער ב"וויז" לפני 15 שנה, אבל גם אנשים שלא היו אז מצויים בנבכי התחביב או ידעו אודות וויז השתתפו בו. אם זו לא השפעה לטווח ארוך, אז מה כן? אבל אם רוצים סתם לכייף וללטף קצת לאנשים שאוהבים לשמוע את עצמם מדברים את האגו, אז באמת אין שום משמעות למה שאני אומר כאן. כנראה סתם חשבתי בטעות שאתה מדבר על משהו רציני.

 

[עמית ו]

כמו שאמרתי,

אני איש פשוט, אתה דמגוג טוב ממני. יש לך כותרת טובה יותר למה שאני מתכנן לעשות? ובנוגע ל"לעשות משהו שיישאר לאורך זמן", הכל טוב ויפה, אבל אני סבור שיש ערך גם בדברים רגעיים, אני לא בא להפוך עולמות, אני בא ומציע תוכן מסויים לאנשים. ירצו - יבואו, לא ירצו - לא יבואו. אפשר לעשות יותר טוב? מן הסתם. אני גם אשמח אם תעשה, אני באופן אישי רוצה לקיים מפגשי פנים אל פנים.

 

[הבלש חסר הבית]

וכמו שאמרתי

שאלת מי מעוניין בכך. על סמך מה שמוצג בפני, אני לא מעוניין. אם שאלת רק כדי לקבל תגובות "סדנא כבוד!" טעית בפורום. אם רצית לשמוע לדעתם של אנשים, אל תבטל אותה בטענות של "דמגוגיה" אם היא קשה לך. שאלת מה מעניין אותי, עניתי לך, בתגובה אמרת שלא בראש שלך לספק לי סחורה כזו, ולכן אני לא מגיע. לו בפיצריה היו פוטרים את טענותי בנוגע לכמות הגבינה כ"דמגוגיה", לא הייתי מזמין משם יותר.

 

[עמית ו]

יום אחד,

אני אלמד לחתוך דיונים בלי להגיב, זה מוציא פחות עצבים. להגיד "אני לא רוצה לבוא" זה בסדר, להגיד "סדנאות זה חרא, לך תכתוב כתבה" זה לגיטימי, לחזור על הטיעון הזה שמונה פעמים זה מרגיז, לדחוף לדברי הנחות יסוד שלך כדי לצאת צודק זו דמגוגיה. זכור לי שפעם קראתי על ההבדל בין ביקורת ללעג, אם לתמצת את זה ביקורת זה משהו שאפשר לקחת ולעשות איתו משהו כדי לשפר. לעג, לעומת זאת, זו הצבעה על פגמים במטרה לרפות את ידי הצד השני. שים לב שכאשר הגבת לשאלותיי לא עניתי לך, לא היה לי מה לומר לך כי אין לך שום דבר לומר כדי לשפר את הסדנאות. למי כן עניתי? עניתי לניהאו, שם ראיתי מה שקרוי "ביקורת בונה" וניסיתי לכוון את הביקורת לכיוון שייראה לי מתאים יותר (עדיין, אני לא מתיימר לקבוע רף הנחייה) ואז שוב נכנסת אתה עם אותם הרעיונות שהיו לך קודם, אלא שהפעם הם הוצגו כסתירה לדברי וגררו את ההכוונה שלי לדיון מטופש בו המטרה שלך(לעשות משהו קבוע ונגיש) שונה מהמטרה שלי(לעשות משהו קטן, מבוקר ודינמי, גם אם זמני). אין לי בעייה עם זה שאתה לא מעוניין להגיע, הבעייה שלי היא עם צורת הניסוח שלך ועם העובדה שצורת הדיון החביבה עליך היא ויכוח.

 

[הבלש חסר הבית]

בקיצור

החלטת כבר מראש מה אתה רוצה, ואתה מסנן כל תגובה שלא נראית לך. יש לך עוד משהו לומר לי חוץ מטענות אד-הומינום לא רלוונטיות? >>צורת הדיון החביבה עליך היא ויכוח.<< על צורת הדיון הזו מבוססים כמה דברים קטנים ולא חשובים כמו כל התרבות המערבית בערך.

 

[ננסק]

חשבתי שמספיק דיון סתם,

בשביל לקיים תרבות מערבית וכל זה. את הטון השולל, שהוא לצורך העניין הדבר שמאפיין ויכוח על פני דיון, אפשר לטעמי להשאיר בחוץ.

 

[הבלש חסר הבית]

לא, לא מספיק

כשכל הדברים נכונים, שום דבר לא נכון. הבסיס לחשיבה איננו אחדות-דעה מנומנמת, אלא הצגת טענות נגד - אם הטענה שלך לעולם לא תעמוד במבחן טענות הנגד, איך תדע שהיא שווה משהו? יש לזה גם שם מצחיק כזה, מה קוראים אותו "דיאלקטיקה".

 

[ננסק]

כמו שאמרתי, דיון

מעולם לא ביקשתי אחדות דעים מנומנמת. אתה תמיד חושב שאתה האיש היחיד שמנסה לעודד פתיחות דעת, בעוד כל אויביך בויכוח (ולא, למשל, "חבריך לדיון"), מנסים לעקור את עצם זכותם של אחרים לדיעה. שלא להגיד הדמוקרטיה, חופש הביטוי, ודרך החיים האמריקאית. אני מאוד בעד טענות נגד. אני לומד פילוסופיה, בתור התחלה, ואם זה לא מספיק חמור בשביל להבין דיון מהו, הרי שאני מתמחה בפילוסופיה של המדע, תחום שבו רוב השיעורים עוסקים בעניין טענות, טענות נגד, והגדרת המדע כדיון בלתי פוסק עם עצמו - אף פעם לא מרוצה, אף פעם לא מחליט, אף פעם לא *סטטי*. אתה מוזמן להסתכל באופן בו מורפיקס, סתם לדוגמא, מגדיר דיון לעומת ויכוח. ויכוח הוא argument, controversy, polemic ; disagreement, dispute. דיון הוא consideration. איזה מהם חיובי? איזה מהם שלילי?

 

[הבלש חסר הבית]

כן, דיון

מישהו בא, ושואל מה היינו רוצים לראות במסגרת מסויימת. כשאני אומר לו מה הייתי רוצה, הוא אומר לי שלדיעה שלי אין שום חשיבות. זה לא דיון, זה סתם כשל שיווק. כמו שאמרתי - אני לא מכיר שום פיצריה שמעזה להגיב בצורה כזאת ללקוחות שלה. פילוסופיה של המדע אמרת? נו, את פופר כולנו מכירים - טענה ששווה משהו היא טענה שאפשר לנסות להפריך אותה. הטענה כאן: הועלתה יוזמה לעוד אחד מאותן "הרצאות" שהן בעצם שיחת מכרים מצומצמת, ראיתי כמה כאלה בחיי, וההפרכה שלי היא שלא מדובר ברעיון מי יודע מה, ושהוא לא קורץ לי. לשיטתכם, זה לא בסדר. למה? ככה. אבל פופר זה למתחילים - יש לנו גם את קון. קון אומר משהו הרבה יותר מגניב. לא מספיק לומר "משהו פה לא עובד" אלא צריך להציע חלופה טובה יותר. אני טורח ומציג חלופה, או ליתר דיוק - אמצעי משלים. במקום להעביר עוד סדנה לשלושה משתתפים שממילא באו עם המרצה באוטו ולשני חבר'ה שהגיעו בטעות וכל מיני שיחות פנימיות עוברות להם מעל לראש, אני מציע לנצל מדיום שפונה לקהל רחב יותר. גם זה לא בסדר. אני בכלל כנראה דמגוג וחרא של בנאדם. אף מילה על מה שהצעתי, רק קצת התקפות אד-הומינום. יופי לקון, אבל הוא לא באמת מסביר למה הביקורת שלי מקבלת בחזרה סתם התקפות אישיות ובכיינות. כאן אנחנו מגיעים לעוד איזה איש עם שם מסובך ומעצבן - "אימרה לאקאטוש" (למה הוא לא שינה ל"בובי ג'ונס" או משהו?) שמציג רעיון עוד יותר מסובך ומעצבן מהשם שלו ("לאקאטוש", ראבאק, מה אתה - דמות מ"מסע בין כוכבים"?): לאקאטוש מספר לנו (ומראה כל מיני מודלים מתמטיים שאף אחד חוץ ממנו לא מבין אבל כולם עושים כאילו שהם כן כדי לא לצאת טמבלים) שלכל תיאוריה יש "גרעין קשה" ומסביבו "חגורות הגנה" - חגורות הגנה הן כל מיני חלקים של התיאוריה שאפשר לזרוק הצידה כשקון ופופר באים אלייך הבייתה לשיחת שכנוע ידידותית עם מזמרה ומבער-אצטילן, אבל הגרעין הקשה זה היסוד של התיאוריה, שאותו לא ממש ששים להחליף, ורק אם מצליחים לפרק אותו אז באמת יש לנו שינוי אמיתי. כל מה שאני עושה זה להתעסק קצת עם חגורות ההגנה - אז למה קופצים כאילו נגעתי למישהו בגרעין הקשה של אמא'שלו?

 

[עופר לובזנס]

לא בלש, הוא לא אמר שלדיעה שלך אין

חשיבות.אתה חבטת בו מילולית עד שממש נמאס לו והוא אמר "אתה יודע מה, תעזוב אותי- עם אנשים בגישה שלך אני לא רוצה לדבר".ואני משתמש במונח "חבטת" בכוונה- הגיע הזמן שתשים לב לצורת ההתנהלות שלך.כרגע נתת סיבה נהדרת ללמה לא כדאי לשים לב לדיעה שלך:אתה מניח מראש שההרצאות יהיו "שיחת מכרים מצומצמת" ולא משהו טיפה יותר מועיל, בלי לשאול, בלי לבדוק, בלי להגיד לו "הרצאות זה נהדר, אבל הייתי ממליץ שתוודא שזה לא הופך לפורום של 5 אנשים וכלב", וכמובן, אם מניחים מראש שההרצאות יהיו כישלון נורא קל להגיד שהן ייכשלו מראש ואז להציע חלופות "מאחר וההרצאות בכל מקרה נכשלו". הליבה של התיאוריה שלך היא כזו:"לא ניתן להפיק מהרצאות דברים שלא ניתן להפיק מדיון בפורום".בוא וארסק לך אותה קצת:אני יכול להעיד על עצמי שאני מפיק הרבה יותר תועלת מדיון/פאנל/הרצאה פנים אל פנים מאשר מרוב הדיונים בפורום, ו*גם* המידע נשאר אצלי יותר טוב.והרבה דברם נוספים יכולים לצאת מכזו הרצאה- קבוצה, לדוגמא.

 

[הבלש חסר הבית]

נהדר, הנה מישהו שיודע להיתדיין

לא חבטתי בו מילולית. הוא החליט מראש שאני חובט בו - מסקנה מטופשת למדי בהתחשב בעובדה שטרחתי להקליד די הרבה אותיות שבהן על בסיס נסיון-עבר אני מציג בעיות אפשריות, ואפילו מציע דרך מאוד פשוטה לעקוף אותן. בנוגע להנחות מראש - עד כה, לא נאמר לי שום דבר שיאמר ההיפך. מציעים לי סדנאות "איך להיות מנחה טוב"? כפי שאפשר לשים לב מכמה מהתגובות (לא רק שלי) יש לאנשים נסיון די רע עם הדבר הזה. חוץ מזה, נאמר במפורש שבסך הכל אנשים רוצים לבלות קצת זמן איכות קהילתי, וזאת למרות שלפחות שני אנשים חוץ ממני אמרו שזה משהו שלא ממש מעניין אותם. טענתי של"גיבושון קהילתי" יש חולשות רבות ושלי אישית אין עניין בו. ולא נאמר לי בתגובה להנחה שלי ש"לא, לא יהיה גיבושון קהילתי" אלא הוסבר לי בצורה די ברורה שאם זה לא מה שאני רוצה כנראה שאני לא ראוי להשתתף ובכלל שהדיעה שלי לא חשובה או מעניינת. מסקנה - כנראה שלא פיספסתי כל כך בהנחה שלי. יעמוד איזה "איש קהילה" וירצה לכמה פרצופים שמוכרים לו, כרגיל. אתה מפיק יותר תועלת מהרצאות פנים-אל-פנים? אבל אלה הרצאות ש*היית* בהן, נכון? אתה לא יכול להפיק שום תועלת מהרצאה ש*לא* היית בה. אם מההרצאה אכן ניתן להפיק תועלת (שים לב שאני נותן כאן קרדיט גורף למדי ומניח שתהיה תועלת בהרצאות וסדנאות אלו, למרות שמנסיוני אני די סקפטי בנושא, במיוחד כשהכותרת הראשונית הייתה "איך להנחות טוב" שאוגמיוס אמר עליה דברים שאני מאוד מסכים איתם) ואם אתה לא יכולת להיות בהרצאה, אז *לא* הפקת ממנה שום תועלת, וגם לא תוכל להפיק לעולם. אם אכן מציעים בהרצאות משהו מועיל, למה לצמצם אותו רק למי שיכול להגיע - נכון, יש ערך מסויים למפגש (בהנחה שאתה בכלל רוצה לפגוש את המשתתפים בו, מה שלא תמיד נכון) אבל אם היה ערך לתוכן המפגש הוא אבוד למי שלא השתתף בו. במקרה הזה, בכל אופן, פשוט מציעים לי משהו שלא אני ולא עוד כמה אנשים שהגיבו פה לא מעוניינים בו - אנחנו (קרי אני וכנראה אוגמיוס ומירטל, לכל הפחות) מחפשים יותר משהו שדומה לרשת מבוססת רעיונות, בעוד שמה שמוצע הוא אירוע עם דגש חברתי. לא תודה, לא מעוניין - הנה פירוט של מה שכן מעניין אותי. אין לכם את זה במלאי? אז אני אתקשר לפיצריה אחרת שכן יש לה פיטריות טריות ולא מקופסא.

 

[עמית ו]

אני אתחרט על זה,

אבל הטיעון הזה שלך עולה יותר מדי פעמים, אז אני אבהיר שני דברים - א) לא אמרתי שדעתך לא חשובה או מעניינת, אמרתי שהמטרות שלי שונות משלך, טענתי גם שלהתנגח איתך זה לא כיף לי, גם האשמתי אותך בדמגוגיה. ב)אבל אם כבר הגענו לעניין הזה - הטיעונים שלך לא רלוונטיים. אני הגעתי הנה כדי לשאול איך אפשר לבנות סדנה באופן שיעניין אנשים, ענית לי "כתוב מאמר". ראיתי, הפנמתי, ואני עדיין מחפש דרך להעביר סדנה. איכשהו, גררת את החשיבות של כל פעילות ל"יצירת תוכן קבוע ונגיש" והצבת את הרף הזה בפני סדנה. סדנה היא דבר שמכוון למטרות שונות - הרעיון של סדנה הוא להפיק את המקסימום בקבוצה מצומצמת של אנשים. כל מה שראיתי ממך היה את סלידתך(המוכרת) מהעמותה, את כוחך ועוצם ידך ("אתה יצרת תוכן? אני כן", "אני מביא ביקורת בונה ומאוד קונקרטית" וכד') ושוב ושוב את הנחת היסוד שלך שאם אין נגישות ותיעוד אין ערך. אז כן, אם אתה בא לשווארמייה שלי ושואל למה הפטריות על הפיצה שלי הן מקופסת שימורים אני אגיד לך (ואני אומר עכשיו, גם אם באיחור קליל) - אני לא מוכר פיצה

 

[Serpent Axis]

../images/Emo32.gif אתם מוכנים להסביר לי...

למה אתם מתעקשים לחזור ולעורר בי רעב וחשק עז לפיצה?! אני מנסה לאכול כמה שפחות מדברים כאלה, זה לא בדיוק עוזר לי. בסוף לא יישאר שום זכר מכל הספורט שאני מכריח את עצמי לעשות ואני אהפוך לאיש שמן מאוד שלא יכול לזוז מהכיסא. די כבר לדבר על פיצה!

 

[Blue Beetle]

../images/Emo78.gif../images/Emo3.gif עם הרבה ../images/Emo174.gif ו- |פטריה