סקר קצרצר

[Aussie Girl]

סקר קצרצר

שקשור מאוד לפורום. אז אני בעצם שואלת למה אנשים מחליטים לכתוב את הרגשות שלהם במקומות כמו הפורום הזה למשל?! כלומר פשוט ניגשים למחשב ומתחילים לכתוב את מה שמרגישים ואז פשוט לוחצים "שלח"... האם זה קל לכם או שלפני לשלוח עוברת לכם בראש המחשבה של למחוק ולא לפרסם? האם יש לכם את החשש שאולי הבן אדם הלא נכון יקרה את זה או שמא חוששים מתגובות? פשוט איך זה בא לכם?!

 

[ליסוש הMשגyת]

אממ... אני לא...

בגלל שאני כותבת ככה את הרגשות שלי בזמן האחרון רק בבלוג... פה לפעמים... ולא אני לא צתערת... כי אני יודעת שיעזרו לי בזה...

 

[BaBy BoY14]

כי...

תמיד כיף לשמוע מאנשים אחרים את דעתם על דברים שאתה מרגיש וחושב..

 

[ליסוש הMשגyת]

רייט...

 

[sh53]

כמו שכתבו לפניי ../images/Emo13.gif

תמיד טוב לשמוע דיעות של אחרים. תמיד טוב לראות מה אנשים מהצד, שלא מעורבים רגשית, חושבים על המצב. תמיד טוב לברר אולי לא חשבנו על הכל ואולי יש דברים שלא שמנו לב אליהם? תמיד טוב לבדוק איך הראש של הצד השני "עובד" (כלומר אני בתור בת עונה כבת, אבל איך בן עונה ולהבין את הראש של הבנים - רק הבנים יכולים לענות בשם הבנים). זו גם דרך להפתח אל אנשים ולצאת מהביישנות שלנו. בהתחלה אנו מספרים דברים מאוד אישיים ואינטימיים כשאנו יושבים מול המסך, לאנשים שאנו כמעט ולא מכירים, דברים שלא היינו מעיזים לספר לאף אחד שקרוב אלינו. בפורומים מקבלים המון חיזוקים. לפעמים אנו נבוכים, מתביישים, לא יודעים מה לעשות, פוחדים וחוששים לעשות צעד כלשהו, אז כותבים הודעה בפורום, כולם מתנפלים עלינו

שכדאי לנו לעשות את זה, אז אנו כבר לא פוחדים ומתביישים כמו קודם, חוזקנו ע"י חברי הפורום, קיבלנו מחמאות וחיזוקים ואז אנו רואים שהעולם לא נורא כל כך כמו שחשבנו קודם

 

[Aussie Girl]

תודה על ההתייחסות

זה אכן הבהיר לי כמה נקודות

 

[ThE BluEyeS]

אני חושבת שהרבה יותר קל לדבר

על נושאים 'אישיים' עם אנשים שאתה לא מכיר ממש פנים מול פנים, שאתה לא רואה אותם כל יום, שהם לא יודעים כל דבר קטן על החיים שלך.. אולי אפילו בתור 'עוד חוות דעת' כמו שאמרו פה לפניי... הרבה יותר קל אולי להתייעץ עם אנשים שאתה לא מכיר בצורה גלויה.

 

[The Call of Ktulu]

צ'אלום.

ותגובתי להלן: אני, בתור מור, לא אוהבת לשתף אנשים בדברים שקורים לי. גם לחברים הכי קרובים, אם אני מתחילה לספר משהו שקרה לי, רק בגלל שאני רוצה להוציא אותו, רק אחרי כמה שעות הוא יצא. וגם בקושי. אני לא יודעת למה זה, אני פשוט לא מסוגלת לשתף. אני מרגישה שזה לא בסדר מצידי לספר להם, שזה לא בסדר לגרום להם לעזור לי, אולי בלי רצונם אפילו. ובפורום? אני לא חושבת שאני אצליח אי פעם. ככה לראות הודעה, שלי, כביכול מתבכיינת, לא לא. לא אסכים. ואני לא קוראת לכם מתבכיינים או משהו, אני מעריצה אתכם בגלל התכונה הזאת ובגלל שאתם לא פוחדים לעשות את זה. לפני כמה ימים, קרה לי איזה משהו, ואז חבר שלי בא אלי. ירדתי למטה לפתוח לו את השער, והוא ראה שהייתי על סף דמעות (ניסיתי להפסיק לבכות, באמת הפסקתי אבל לא הצלחתי להסתיר את זה), והוא ראה שהייתי ממש ממש לא במצברוח טוב. כמובן שהוא הציק לי, רצה לדעת מה קרה, ופשוט עשיתי לו תנועה בכיינית במיוחד של משיכת-הכתפיים-למעלה ואמרתי שאני לא רוצה ושאני בסדר. ואני כל כך שונאת את עצמי על זה. הייתי יכולה לספר למישהו! ולא סתם למישהו, לחבר שלי. פיכסה עלי.

 

[sh53]

מור

שתפי אותנו במה שקרה לך לפני כמה ימים

. תני לנו לעזור לך, כי אנו פה בשבילך ודווקא כן רוצים לעזור לך. אני חושבת שכל האנשים שווים ולכולם מגיע אותו יחס, ואם מגיע להם שנעזור להם, אז מגיע שגם לך נעזור

 

[Aussie Girl]

התחלתי את השירשור

בעצם בגלל שאני לא מסוגלת לשתף ככה סצם אנשים... יש לי חששות כאלה... קשה להסביר את זה אני פשוט כל הזמן מפחדת שהדברים יגיעו ל"ידיים הלא נכונות" כמו שאומרים... אבל יש משהו שהייתי רוצה להתיאץ בו איתכם: כפי שאמרתי אני לא נוהגת לדבר על דברים שמציקים לי ואני בוכה בשקט אבל לפעמים אני מחליטה שזהו, אני מספרת לחברה שלי מה קרה, מה אני מרגישה, והנה כאשר אני מתקשרת יוצא שוב שאני מקשיבה ולא מספרת את מה שרציתי. מצד אחד זה מציק לי אבל מצד שני אחרי זה אני מרגישה שטוב שכך, טוב שלא סיפרתי. ואני מרגישה אחר כך הקלה למרות שלא סיפרתי...

 

[sh53]

תראי כמה שזה עוזר לאנשים ../images/Emo13.gif

פה יש לפורומים המון יתרונות. יגיע ל"ידיים" הלא נכונות? גם עם זה צריך להתמודד בחיים. למה לשמור על עצמנו בתוך צמר גפן? האם זה טוב להיות כל הזמן בתוך צמר גפן? אח"כ כשתהיה לנו בעיה הכי קטנה, לא נדע איך להתמודד איתה. אני אומרת שצריך לקפוץ אל המים ולשחות, גם אם לא יודעים לשחות. בהתחלה מספרים בפורומים ולא יודעים איזה תגובות נקבל, לפעמים תגובות אוהדות, לפעמים תגובות שלא מסכימים איתנו כלל וכלל - אבל תסכימי איתי שהפורום שלנו מקסים, נכון? אז אם יאמרו לך שאת טועה, לפחות שתדעי שאת טועה, לא עדיף מאשר להמשיך בטעות? אם יחזקו אותך ויעודדו אותך, אז הרווחת מזה כמו גדולה, לא ככה? מציעה לך לתת לנו הזדמנות לעזור לך ולהציע לך כתף לתמיכה. סתם "לאכול" את עצמך? הבעיה לא תפתר כך. נסי אותנו, תני לנו הזדמנות

 

[Aussie Girl]

תודה רבה לכם!

אני מאמינה שאם הזמן אני אצליח להתמודד עם הפחדים האלה ולהיות יותר פתוחה לאנשים. פשוט אתם מבינים, בפורומים זה שונה מבחיים. פה זה כאילו לא אמיתי. אנחנו כאילו בוחרים לנו את החברים את ה"סביבה" בה אנו נימצאים ואילו בחיים זה הרבה יותר קשה. קשה למצוא חברים אמינים. ואני התאכזבתי יותר מידי פעמים מחברים שאני לא יודעת אם אוכל להתמודד עם זה עם זה אם עוד פעם מישהי/ו יאכזבו אותי... אז לכן אני פשוט לא בוטחת באנשים... לא רוצה להתאכזב מהם. אולי באמת שווה לנצל את הפורום המקסים שלנו ואת האינטרנט לזה... אבל עם זאת עדיין תציק לי השאלה איך להתמודד עם זה עם אנשים ריאלים, אלה שחיים מסביבי?! אני מרגישה את עצמי כל כך מבולבלת בעניין הזה. אני גם רואה איך שהאמון הזה של אחד בשני פוגע באנשים אחרים. למשל רק בשבוע האחרון כמה אנשים בפורום ספרו על זה... באמת תודה לכם על היחס, מאוד חשוב לי לשמוע את דעתכם. זה עוזר לי לעשות סדר בראש.

 

[קרן של תקווה]

העיניין הוא כזה.

הידידים שלי לא יודעים דבר על החיים שלי , תמיד אני מחייכת ותמיד עליזה , כולם תמיד מספרים לי הכל ואני מקשיבה ונהנת . אבל , בכל מה שנוגע לחיים הפרטיים והאמיתיים שלי, לחברים שלי באינטרנט יש תפקיד חשוב מאוד, אני נפתחת ומשתפת הכל! משום שאני לא חייבת להם דבר והם לא חייבים לי דבר , הם אפילו לא חייבים לקרוא את ההודעה שלי ואם הם בוחרים לקרוא ולעזור לי , זה בהדנדבות ואני לא חייבת להחזיר להם אלא לבחור אם אני רוצה להיות נחמדה או לא. זה מה שאני אוהבת באינטרנט... מלבד זאת אני מבטאת את עצמי יותר טוב בכתב מאשר בדיבור.... גם כאשר אתה כותב אתה לא חייב להסתכל לאף אחד בעיניים ולהרגיש נבוך... הם יכולים להגיד מה שבא להם אבל... הם לא מכירים אותך , הם באים והולכים ! ויש לי עוד המון מה להוסיף פשוט מזה אין לי כוח להתפלסף היה לי יום נוראי היום .... אולי אחר כך ...

 

[Aussie Girl]

אני באמת אשמח אם תמשיכי לספר

מתי שיהיה לך זמן

 

[sh53]

יש המון פלוסים לפורומים ../images/Emo13.gif

לא רואים אם את נבוכה או מסמיקה.

אפשר לעשות תיקון שגיאות, לבדוק את המלל שוב ושוב לפני שלוחצים על "שלח", לעומת שיחה ב-4 עיניים, שאם את מתחילה להתבלבל, שמים לב ישר לזה וגם לפעמים מתחילים לדבר, לעצור בדיבור, לגמגמם, לצחוק תוך כדי מבוכה. בפורומים אין את זה בכלל.

בפורומים יש מגוון דיעות מכל מיני אנשים מבנים ובנות/מצעירים וממבוגרים/מאנשים שחוו את החוויה - ולא תמיד יש לך את כל מגוון האנשים האלה (במיוחד אלה שעברו את אותה חוויה ואלה שיש להם נסיון בדיוק בנקודה ספציפית זאת, כדי לייעץ).

בפורומים מחוייבים לדבר בלשון "נקיה". אין דבר כזה לומר מה שבא לך כי כך אתה רגיל לדבר, כי אחרת יש מחיקות וגם חסימות אם צריך. אם את רוצה לכתוב לי לתיבת המסרים, זו גם אפשרות וגם דרך. אני תמיד פה בשבילך וגם בשביל כולם