אנסה לענות למרות שרק התחלתי לראות דרמות (ראיתי 3 בינתיים) אבל אני רואה המון סרטים והכללים הם אותם כללים
אני בוחרת לראות משהו קודם כל לפי הזאנר. למשל, אם זה על מלחמה אז רוב הסיכויים שלא אראה אלא אם כן מאוד מאוד ימליצו לי. אבל רוב הסיכויים שכן אראה אם זו קומדיה רומנטית.
בוודאי שזה הולך גם לפי השחקנים. מי שאני לא אוהבת גם לא ארצה לראות אותו על המסך אלא אם כן הוא שחקן טוב והסרט מומלץ. הביקורות חשובות. בסרטים אני הולכת על דירוג מעל 6 לכתחילה ובדיעבד אראה גם אם מדורג נמוך יותר אבל יש לי סיבות אחרות לראות. למשל, סרטי ילדים מדורגים תמיד נמוך יותר, כנ"ל קומדיות רומנטיות...
מצב רוח משפיע על הזאנר בעיקר. כשאני עצבנית או מאוד מדוכאת אז אני רואה משהו עם פעולה, מתח והרבה דם. זה עושה לי סוג של זעזוע מוח כזה, מן רסטארט ומנקה את הראש. כשאני מורידה סרטים חדשים, ראשונים אראה את הקומדיות הרומנטיות, אחר כך פעולה, אחר כך דרמות רציניות, אחר כך מתח ודם ובסוף את הכבדים - ארטהאוז, מדע בדיוני פילוסופי וכו'
זאת שאלת השאלות כשזה נוגע לסדרות
לדעתי, עם הקוריאניות שהן קצרות ובלי המשכים שווה לראות אחרי שמסיימים לשדר בצפיה ישירה או בהורדה למחשב. כי לחכות לפרק הבא ואז דוחים את השידור בגלל תקלה או חופש או חג וזה מבאס ברמות.
מצד שני, כשרואים הכל במכה אחת אז זה אומר התמכרות. רואים עד שתיים בלילה בלי הפסקה על חשבון העבודה והלימודים והילדים בבית והכלים בכיור
אבל שוב, מזל שהן קצרות כי לראות 17 פרקים של קופי פרינס בשלושה ימים (אני
) זה לא 7 אונות של דוקטור האוס בשבועיים - שלושה (חברה שלי
)
בגדול, אם זה שחקן אהוב אז לא משנה, רואים עד הסוף כדי להינות מהשחקן. ואני בכלל בן אדם שלא עוזב דברים באמצע לעתים קרובות אז ממאות (אולי אפילו אלפים
) סרטים שראיתי בחיי הפסקתי באמצע ממש בודדים, אולי פחות מ-20.
לגבי הפתעה לטובה - דוגמה ממש טריה מהתנור - קופי פרינס. אני לא הכי מתלהבת מגונג יו (ויסלחו לי כל האוהדות שלו) אבל למרות זאת כל כך נדלקתי על הדרמה הזו שאני רואה אותה שוב, ברצף, בפעם השלישית (אמנם בדילוגים קטנים אבל בכל זאת). השתגעתי, נכון?
מה שעוד יותר מעניין זה שאהבתי אותה יותר ממלכת המשחק שראיתי קודם. שם שיחק ג'ו ג'ין מו שאני חולה עליו לגמרי. נהניתי מכל רגע שראיתי אותו שם. הוא פשוט מהמם והתפקיד היה תפור עלי כמו כפפה. אבל הייתי מרוכזת מדיי בלהתלהב ממנו ולכן פחות התחברתי לעלילה. לכן ראיתי את הדרמה בנחת, כל פעם קצת, אפילו בהפסקה של יום-יומיים בין פרק לפרק. ולקופי פרינס התמכרתי.
מקווה שלא חפרתי מדיי ותמצאי מידע מועיל בכל מה שכתבתי