סקר קטן.

[i l u v a t a r]

תשובה

אהיה אשר אהיה

 

[i l u v a t a r]

ד"א

יש למישהו מושג מה ביקורת המקרא אומרת על המשפט התמוה הזה.?

 

[urmey]

דגש אובססיבי על

בין אדם למקום במקום על בין אדם לחברו. לדעתי לא לזה התכוון המשורר.

 

[חרדיי]

טוב

מספיק לי להיום. אני צריך לעקל את הדברים שראו עיני כאן. אבל אני רוצה לשמוע עוד סיבות. יום טוב.

 

[סלסרו]

אל תעקל. זה לא שלך.

אבל לעכל זה סבבה. רק שלא יגרום לך שילשול.

 

[בן הצבי]

מסכן.

הבן-אדם בזעזוע תרבותי עמוק ואתה `יורד` על שגיאות-הכתיב שלו..? לא יפה!

 

[shikma r]

מעולם לא האמנתי בדת.

לא זוכרת את עצמי אפילו פעם אחת עושה את מה שהכריחו אותי לעשות עד כיתה ז', מאמונה באלוהים ובדרך הדת. עשיתי כי הייתי בסביבה דתית(ביה"ס דתי,הורים דתיים וכו').התחלתי לעשות מה שאני רוצה (ללכת עם מכנסיים,"לחלל" שבת, ולהיות חילונייה) כבר בתחילת ז', בסוף ח' כבר נלחמתי בהורים בכדי לעבור לביה"ס דתי הרבה פחות(והצלחתי).מי' אני כבר חילונייה גם בפני ההורים,ואני מאושרת. ז' ח' באולפנית רק של בנות הן שנים שאני רק רוצה לשכוח, להדחיק ולהתנהג כאילו מעולם לא היו. מאז שאני זוכרת את עצמי כחילונייה, מצבי הנפשי לא הפסיק להשתפר,נהייתי אנרגטית יותר,חכיינית ואפילו התחלתי לחבב בני אדם. אני אפילו לא מגדירה את עצמי כדתיה לשעבר.מעולם לא הייתי דתיה מרצוני. למה החלטתי להיות חילונייה? כי זה מה שעושה אותי מאושרת. אני חושבת שזו תשובה מספיקה.

 

[i l u v a t a r]

../images/Emo45.gif

 

[YEHOB]

הלוואי והייתי כמוך...../images/Emo10.gif

 

[shikma r]

למה הלוואי?

וזה לא שאני בלי זכרונות רעים שעושים לי לא טוב. יש הרבה בבטן שאני רוצה לפרוק (ופורקת דרך כתיבה) שהייתי רוצה לשכוח ושלא היה לי אכפת מהם,אבל זה לא ככה.ככה שזה לא הכי חלק.אבל אני בהחלט יכולה לומר שלהיות חילונייה עשה אותי מאושרת ושלמה עם עצמי.

 

[rigoletto111]

../images/Emo45.gif חבל שלתקשורת לא מגיעים סיפורים

אופטימיים כמו שלך אלא רק החבר'ה המיוסרים נוסח ישראל סגל ו/או אלה שאומרים "כשחיללתי שבת בפעם הראשונה חשבתי שהשמיים ייפלו עלי"

 

[shikma r]

יותר מזה..

חבל שההורים שלי עדיין לא הבינו שזה מה שעושה אותי מאושרת. והם לא חרידים אלא יותר דתיים לייט. עד היום הם מסרבים להודות שלשלוח אותי לאולפנית הזאת לשנתיים היה טעות.

 

[rigoletto111]

אבל אם את גרה אצלם בבית כחילונית

מצבך בהחלט טוב...בודאי יחסית לרבים מחברי הפורום.

 

[shikma r]

אין בזה בכלל ספק

אני מודעת לעובדה שיש לי הורים נפלאים,שהם אוהבים אותי ומקבלים אותי באותה מידה, בדיוק כמו שקיבלו את כל אחיי (שניים מהם חזרו בתשובה שוב, שניים אחרים חילוניים) באהבה. אני לגמרי מודה להם על כך שאני יכולה להיות חילונייה בלי להסתיר את זה מהם. יש בניני לבין ההורים שלי כנות מאז היסודי.מעולם לא הסתרתי מהם דבר (חוץ מתחילת תקופת החילוניות שעדיין לא הייית בטוחה בעצמי),כמו כן את דבר היותי חילונייה.ניהלתי איתם שיחות והסברתי להם שזו הדרך שאני בחרתי ללכת בה ואני מצפה מהם לכבד אותי עם כל הצער.והם אולי עשו פרצוף,אבל קיבלו את זה. חוץ מזה שהם "דתיים לייט" כמו שאומרים. לא יותר מידי.לא מסורתיים,דתיים,אבל לייט. אבל דת היא חלק מהם בהחלט,ולמרות זה הם מקלבים את כל הילדים שלהם אחד אחרי השני באהבה עם הדרכים שכלא חד מאיתנו בחר. זה אל מוצא חן בעיניהם כלל(במיוחד כשאני בת זקונים),אבל לא מפעילים נגדי שום טכניקות התנגדות. ואני מודה על כך. וזה ברור לי גלמרי,כי לא הייית מודעת לפני כן לאותם חוזרים בשאלה שהוריהם מעיפים אותם מהבית,והדבר נוגע לליבי אך נראה לי לא מציאותי. אני מעריכה את אותם אנשים אשר למרות שבטח להם היה הרבה הרבה יותר קשה ללכת בדרך הטובה להם,ונאלצו לספוג נידוי משפחה. כל ההערכה שלי כלפיכם.אני מעריצה אתכם.

 

[SimSim314]

קשה להודות בטעות

 

[shikma r]

בהחלט קשה

אני כמעט בטוחה שאם לא הייתי שנתיים במקום הארור הזה,לא היה נוצר אצלי אנטי דת כל כך חזק שרק עכשיו,כשאני מסיימת י"ב איכשהו הצלחתי למתן אותו. מצד שני,אולי אותן שנתיים לא היו מכניסות בי כוח כמו שגיליתי שיש בי. לא הייתי יודעת להילחם על שלי ועל הדרך שלי גם אם זה כולל לריב עם ההורים שאני כל כך אוהבת ומכבדת. היום בזכות המלחמות עם ההורים (בתור ילדה בכיתה ח' ,האחים שלי היו בשוק מהאומץ שהיה לי לריב עם אבא,ועל כמה זה חשוב לי). הלוואי שהיו מבינים כמה התהליך הזה לא היה קל מבחינתי,וכמה קשה היה לי לראות את האכזבה הזאת בעיניים שלהם. הייתי יכולה להיות מאושרת בשלמות אם הם היו מבינים את זה.אבל כנראה שזה לעולם לא יקרה..

 

[SimSim314]

הבנתי

ראיתי יותר ויותר שמה שכתוב בספרים והמציאות מאד מאד שונים (עד אז האמנתי לספרים הקדושים). לפרט? זה לא רק דעת אמת, זה גם (ובעיקר) פילוסופיא, אולי גם לא הקושיות הכי חזקות בעולם, אבל זה חומר מצטבר, הרגשה שאנשים עושים כאילו הכל בסדר, כאילו אין שאלות - וכולם פשוט מתעלמים מהם, ואין לאף אחד תשובות לעניין, הרגשה שכולם רוצים לחיות בעולם ורוד, ואף אחד לא באמת מאמין בעולם הורוד הזה, שקר חברתי כזה. בחב"ד זה מאד בלט אצל המשיחיסטים (אליהם נאמר - תכלית שינאה שנאתים), שעושים כאילו הרבי חי, כאילו הכל בסדר. שנאתי את הכאילו הזה, ממש הגעיל אותי, ואז בעצם ראיתי שכל הדת בגדול זה "כאילו" הכל בסדר, כשהכל ממש אבל ממש על הפנים. טוב זה בשתי מילים, אני יכול להמשיך...

 

[בן הצבי]

אם עד עכשיו -

שנאתי את המשיחיסטים ותיעבתי אותם תיעוב עד-אין-לשער, עכשיו זה ממש עלה לרמות שעוד יסכנו את לחץ-הדם שלי, על-אף שאין לי בעיות איתו בארעכאשעם אף-פעם.

 

[SimSim314]

עליהם נאמר, ובערת הרע מקרבך.

ואתה חושב שזה רק משיחיסטים? הרי זה כולם ככה, שאלת את עצמך פעם, איך אדם שפוי לחלוטין הופך להיות משיחיסט? ושאלת את עצמך, האם אין בך את המשיחיסט המתועב הזה? לדעתי בכל אדם דתי יושב משיחיסט פאנאטי קטן, ומחכה להתפרץ החוצה.

 

[בן הצבי]

חחח.

אתה נשמע כמו משיחיסט בהתוועדות.. "בכל אחד יש משיחיסט קטן המנסה להתפרץ החוצה"...