סקר נישוקים

Spring Mind

New member
סקר נישוקים

בסופשבוע שעבר התארחו אצלנו חברים ממונטריאול, וזכינו לראות בפעם הראשונה את תינוקם הבכור כשהוא כבר בן כמעט שנה. התינוק היה פשוט בונבון, עם שומני תינוקות מקסימים, בקיצור ילד לאכילה. הקטע היה שההורים שלו, שניהם דואגים לו מאוד ואוהבים אותו ומטפלים בו במסירות - לא חיבקו או נישקו אותו בכלל, במשך שלושה ימים רצופים! הם כמובן דיברו איתו, צחקו איתו, לימדו אותו, האכילו, רחצו ולקחו אותו לטיולים, כפי שאמרתי טיפול מסור והכל, אבל בלי נשיקות! בכלל! לילד היו פולקעס כאלו שאני אישית בקושי התאפקתי מלאכול בנשיקות. בסוף לא עמדתי בפני הלחיים שלו ונישקתי קצת. את יהונתן שלי אני לא מפסיקה לנשק ולחבק וללטף, ואפילו לבני הבכור - בן כמעט שש עשרה - אני מגניבה נשיקונת מדי פעם. האמצעית, בת 13, עוד "מרשה" לי פה ושם לתת נשיקות וחיבוקים. בקיצור התחלתי לשאול את עצמי, האם זה עניין של תרבות (האורחים שלי היו צרפתים), או עניין של אישיות (אני טיפוס שאוהב לגעת), והאם לתינוק ללא מגע אוהב ומלטף חסר משהו מהותי? ולסקר: 1. האם אתן נוהגות לחבק ללטף ולנשק את ילדיכן הרבה? 2. איך הילדים מגיבים? משתפים פעולה או בסטייל של "אמא די"? (אצלי שניים אוהבים בחזרה, אחת לא כל כך). 3. מה דעתכן על הורים כמו האורחים הצרפתים שלי? האם הילד שלהן ניזוק או שכל עוד הם מטפלים בו בסדר אז אין בעיה?
 

dikli28

New member
הנשיקות והחיבוקים האלה הם.....

הטעם לחיים לדעתי. בתור אחת שמתגוררת באוסטרליה אני יכולה לאמר לך שאני רואה פה הרבה יותר קרירות פיזית לעומת החום הפיזי שיש בארץ. אבל יש לנו גם חברים ישראלים שנשיקות וחיבוקים הם לא הסגנון שלהם ואם הם כן עושים את זה אז ממש מעט. נראה לי שזה לא רק משהו תרבותי אלא משהו שמגיע בדר"כ מהבית. אני מחבקת ומנשקת את הבנות שלי כל יום, כל היום. אי אפשר לספור כמה כי זה פשוט כמעט כל הזמן וכחלק מכל פעילות או פעולה שאני עושה איתן. הגדולה בת 3 והיא בעצמה מבקשת פינוקים. הקטנה רק בת 9.5 חודשים אבל לא נראה שזה מפריע לה. בקשר לצרפתים.....אני לא חושבת שהילד ניזוק, אהבה אפשר לתת ולקבל בדרכים רבות ושונות, אבל מי שלא מקבל/נותן חיבוקים ונשיקות לא יודע מה הוא מפסיד (וכשלא יודעים כמה זה נעים אז לא יודעים כמה זה חסר).
 

shani74

New member
עונה לסקר

1. ללטף דווקא כמעט ולא (לא יודעת באמת למה) - לחבק ולנשק כן - אבל את הקטנה הרבה יותר, כנראה מעצם זה שהיא נמצאת יותר על הידיים (הגדולה בת 4 וחצי והקטנה בת שנה וחצי). 2. שתיהן משתפות פעולה - הקטנה בזמן האחרון למדה לחבק (עוד לא ממש מנשקת), והגדולה לפני כמה ימים אמרה לילדה בפארק שרצתה להיפרד ממנה ושאלה אם אפשר לתת לה חיבוק ונשיקה, שאפשר חיבוק אבל לא נשיקה - וכשהילדה שאלה אם היא לא אוהבת נשיקות, היא אמרה שהיא אוהבת רק נשיקות מאבא ואמא... (הסבים והסבתות שלה בישראל, למקרה שתהיתן למה היא לא כללה גם אותם). 3. בעיקרון הבנתי שמגע זה חשוב, ובאופן כללי זה מאוד נעים כשמישהו שאתה אוהב נוגע בך - כך שאני חושבת שהילד כן מפספס משהו. אבל כרגיל אפשר להתייחס לזה כאל הבדל בין תרבויות - וכמו שאנחנו מפספסים דברים בכך שאנחנו לא חלק מהתרבות שלהם, הם מפספסים דברים בכך שהם לא חלק מהתרבות שלנו. עכשיו חשבתי על משהו - הצרפתים ידועים באינטימיות שלהם בחדרי חדרים - אולי הם כן מנשקים אותו, אבל רק לא עושים את זה בבית שלכם (או בכלל בפומבי) - כלומר מעדיפים לשמור את הרגעים האינטימיים עם הילד (לא במובן המיני, כמובן) למקומות פרטיים יותר?
 

shani74

New member
האמת היא שכשאני חושבת על זה

גם כשאני מתארחת בבתים של אחרים, אני כמעט ולא מחבקת ומנשקת את הילדות שלי - לא יודעת, אני מרגישה לא נעים לעשות את זה בבית של מישהו אחר.
 

michali278

New member
אני קוראת לזה לתדלק

1. האם אתן נוהגות לחבק ללטף ולנשק את ילדיכן הרבה? כן בהחלט. בכל הזדמנות שרק אפשר. כשאני מגיעה לאסוף אותו מהגן אני מרתקת אותו ומסניפה אותו כולל בוסות רטובות. והרבה פעמים ככה פתאום הוא נראה לי כזה חמוד אז אני קמה תופסת מחבקת ומנשקת. לגביי ליטופים זה משהו קבוע כשהוא מתעורר בבוקר ואחרי שנת בוקר וצהריים מקבל ליטופים במיטה ואח"כ על השידה חיבוקים וליטופים ונישוקים. כמו שאמרה מישהי כאן למעלה זה הטעם לחיים!!! 2. איך הילדים מגיבים? משתפים פעולה או בסטייל של "אמא די"? (אצלי שניים אוהבים בחזרה, אחת לא כל כך). יואבי מת על הליטופים אחרי השינה ולפעמים בא אליי לחיבוקים ולעשות לאמא טובה ולעיתים רחוקות בא לתת נשיקה כשהוא ממש חש הכרת תודה על משהו. הוא כבר מבין שיש מחיר לנשיקות וכבר מתחיל להתנגד בתוקף. אבל בינתיים אנחנו נהנים מזה הדדית. 3. מה דעתכן על הורים כמו האורחים הצרפתים שלי? האם הילד שלהן ניזוק או שכל עוד הם מטפלים בו בסדר אז אין בעיה? בראש שלי קשה לראות תינוק בונבון בלי לחבק, לנשק או לתת לו חתיכת ביס. אני מניחה שזה עניין של תרבות וכל עניים האיפוק הזה של האירופאים. אין לי תובנות נוספות בעניין. חוצמזה שאני שמחה שאני חיה בתרבות שלא מתביישת ולא מתאפקת להראות גילויי אהבה וחיבה כל אימת שרק אפשר.
 
אין ספק שזה גם עניין תרבותי

בגנים בארה"ב, למשל, מאוד לא מקובל שהגננת תחבק ותנשק ילדים. זה פשוט לא חלק מהתרבות. 1. בטח. זה הכי כייף בעולם. 2. הוא מת על זה. מאז שנולד הוא חבקן גדול, ועכשיו הוא גילה את חדוות הנשיקות, אז חוץ מלמלא אותנו ברוק כל הזמן הוא גם מפגיש בין הצעצועים שלו (בעיקר החיות) ומכריז "נשיקהההה" בכל הזדמנות! 3. אני לא חושבת שניזוק זה המונח הנכון. מפסיד? בהחלט. אבל לא ניזוק.
 
מחבקת ,מנשקת ומלטפת את כולם

מגע גופני הוא מאד מאד חשוב בכל גיל ולכל אחד. מחסור במגע גופני הוא אחד הדברים שבלעדיו האדם לא שלם.
 

mAmA MiSiSiPi

New member
אין על החיבוק שלך

 

לימיצ

New member
אני נאלצת לא להסכים ../images/Emo3.gif

מסכימה עם החשיבות של מגע אבל לכל אחד יש צרכים אחרים ברמת הכמות.... היות ואני לא מסכימה איתך את כבר יכולה להבין מאיזה צד של המפה אני מדברת, א ב ל הענין הוא שבורכתי בבעל וילד שכנראה מכניסים אותך לכיס הקטן
אני מוצצצצצצפת בחיבוקים/ליטופים/נישוקים שאי אפשר לתאר....מתן הוא קופי של אבא שלו מגיל 0... כמה שיותר לחבק, ללטף לגעת יותר טוב, הוא כמו צמח שזה המים שלו..הגננות היו נגנבות ממנו. ולפעמים אני אומרת שמזל שליבי דומה לי אחרת הייתי נחנקת כנראה
 
בהחלט עניין של תרבות

אמא שלי הולנדית ואני כמעט ולא זכיתי לחיזוקים ונשיקות. אבא שלי אומנם ישראלי אבל גם לא זכור לי שהוא חיבק או נישק אותנו. אני מאוד משתדלת לא לעביר את זה לילדיי, אל אף שאני תופסת את עצמי מידי פעם שאני גם נוהגת ככה.
לצערי. כשהם יותר קטנים אני יותר מנשקת, ככל שהם גדלים משום מה זה מתמעט. יש לי ילד כולה בן 6, לא כזה גדול, ואני מודה שאני כמעט ולא מנשקת ומחבקת אותו.
ואני יודעת, אני צריכה לשפר את זה, אני פשוט לא יודעת איך. ויותר מזה אני לא יודעת למה?
למה, ככל שעובר הזמן אני פחות ופחות מנשקת ומחבקת אותו? טוב, החלטתי שאני צריכה לעשות משהו בענין.
 

נאגטס

New member
רק להרגיע את רגשות האשם שלך -

גם אני גדלתי במשפחה שלא מחבקים ולא מנשקים. נראה לי שזה די הביך את הוריי, וכשגדלתי זה הביך אותי. למרות זאת, מעולם, אבל *מעולם*, לא היה לי ספק שאני נאהבת ומוערכת. הוריי הביעו את זה במיליוני דרכים אחרות, ובכלל לא שמתי לב שזה לא היה בחיבוק או בנשיקה עד לגיל מבוגר יחסית ששמתי לב שאנחנו לא בעניין "מגע". המגע כ"כ נדיר אצלנו, שחיבוק "שנתי" אני מקבלת מאבא שלי בסוף יום כיפור, וגם ביומולדת (שלי). האחיות שלי, גרות בחו"ל ואנחנו מתחבקות בפגישות הנדירות שלנו (לצערי), ותמיד צוחקות "וואלה, התגעגעת? עד כדי כך שאת מחבקת אותי?". את ילדיי אני מחבקת ומנשקת כל הזמן, כי זה צורך שלי. הבת הגדולה שלי (בת 3.5) לא אוהבת את זה ומעירה שזה מפריע לה. ילדיי הם בערך היחידים שאני "חמה" כלפיהם. גם הבעל מקטר שאני לא מספיק מחבקת ומנשקת, אבל התרגל. אין לי שום בעיה עם זה. לא מרגישה ש"חסכו" ממני משהו. יש לי מערכת יחסים עם הוריי ואחיותיי שאני מאחלת לעצמי עם בני משפחתי בעתיד, ולכל אחד שאני אוהבת. היעדר המגע לא הוריד כהוא זה מהתחושה האוהבת ששררה בבית.
 

חמודבה

New member
עונה

1. מנשקת ומחבקת המון (וגם בעלי) 2. בעיקרון אוהבת מגע, לפעמים גם אומרת די (וליבי קטנה מידי בשביל להגיב) 3. לא יודעת אם ניזוק זאת ההגדרה הנכונה, אבל אני בהחלט מאמינה בכוחו של מגע
 
ברור שמנשקת, טורפת, אוכלת ומחבקת

את הבת שלי. הרי בלי זה אני לא יכולה להעביר יום אחד. הרי בלי שאני אפנטז על זה כל היום, אני לא יכולה להיות בעבודה שלי. הרי בלי לקבל את הטעם המתוק שלה, אני לא יוכל לישון בלילה. אבל זה לא בהכרח הדדי מצידה, כל פעם שהיא מזהה התקף של נשיקות/אכילות/חיבוקים שמגיע ממני, היא בורחת וצועקת. אני חושבת שכל אחד זקוק לחום, אהבה ונשיקות וחיבוקים ולא משנה בן כמה הוא. ויש משפט יפה בחתימתה של MAMA MISISIPI שפשוט מסכם הכל.
 

gallish

New member
אני מנשקת ומחבקת סדרתית../images/Emo8.gif

בכל הזדמנות מנשקת ומחבקת את הילדים שלי, פשוט לא יכולה להתאפק
אני עצמי מאוד אוהבת מגע וחיבוקים, וחושבת שזו דרך מצויינת לתקשורת והבעת אהבה כמובן. הילדים, בשלב זה, מאוד אוהבים את זה ומשתפים פעולה, והרבה פעמים באים אליי מיוזמתם ומבקשים חיבוק ונשיקה. יכול להיות שבגיל מסויים זה יהיה להם נעים פחות, אני מצידי אשתדל תמיד שזה יהיה כמה שיותר (כי זה מאוד חשוב בעיני), אבל כמובן שלא אכפה עליהם. גם אני מאמינה שזה עניין של תרבות ומנטליות. יכולה לספר שבעלי לא הכיר בבית חיבוקים נישוקים, שלא לדבר על ליטופים (אמרו לו שליטופים זה לכלבים...
) והיום הוא לומד ולא חוסך מהילדים חיבוקים ונישוקים למכביר (ליטופים עדיין קשים לו...)
 

polegra

New member
עניין של אופי. אני באה ממשפחה שלא מחבקת ולא מ

מנשקת המגע היחיד שאני זוכרת מאמא שלי זה שהיא ישבה לילות וליטפה לי את הראש בתרוץ הטיפשי שהיא מחפשת לי כינים פשוט כי לא ידעה להביע אהבה את בכורי ממש הכרחתי את עצמי לחבק אבל לא ממש נישקתי והוא גם ילד לא נשיק. ממש סרב לתת נשיקות לא אהב חיבוקים כנראה הרגיש את הקושי שלי ... שמחה להגיד שהיום ממרומי גיל שנתיים ו4 חודשים הוא ילד של המון תשומת לב שמקבל ונותן חיבוקים ונשיקות הטריגר שממש עורר את זה אצלו היה לידת הקטן איתו היה לי קליק מהשנייה הראשונה וישר חיבקתי ונישקתי כבר מגיל 4-5 חודשים הוא ידע לתת לי נשיקה :) ולא הפסקתי לנשק אותו ועד היום אני מנשקת אותו ונוגעת בו המון היום אנחנו משפחה ממש טאצית עם הרבה מגע ועדיין כשאפגש עם המשפחה שלי אני לא אחבק את אמא שלי או אבא שלי לאחים שלי דווקא אגניב נשיקה כי גידלתי אותם ובכל זאת קצת טאציות זלגה ליחסים שלנו טלי
 
עונה

1.כן, הרבה. 2.כרגע משתפים פעולה (עוד קטנים...) 3.לא יודעת... מה שכן, ההורי מפסידים חלק גדול מההנאה מהילד, לדעתי.
 

mAmA MiSiSiPi

New member
המוןןןןןןן

את הבנות אני פשוט זוללת הן מתנגדות רק אם הן ממש עייפות ואין להן כוח וגם חות מחיבוקים ונשיקות אני עושה להן עיסויים ומגע חזק כשאני משחקת איתן על השמיכה ומשכיבה על הבטן וכו'. הוריי כל עוד הוא מרשה לי אין מצב שיעבור יום{או שעה} בלי חיבוק או נשיקה אין מצב כזה. עם הוריי אני גם משחקת במשחקים פיזים דיגדוגים והשתוללות על המיטה שלנו ולהקפיץ ולגלגל אותו באויר {אמא לונהפארק} מין הסתם הוא משתף פעולה.. אני יודעת שיש אנשים שיש להם בעיה עם מגע פיזי שזה לא נעים להם אפילו זה בא מהילדים שלהם.
 
למעלה