סקר מוסר

[FineSilverMan]

מאז 2003 הערבים מדברים על 67' כנקודת ההתחלה

עם תיקוני גבולות.
ולא תיקונים שיחזירו אותנו ל-48-9.

 

[צלשלספק]

חלילה, הערבים מאוד הגיוניים וזה לא בציניות

הם לא רוצים להרוס את כל היופי שבנינו, לא חבל שגם צאצאצי הפליטים בני פליטים שמקבלים את מעמד פליטותם בירושה בחסות אונר״א שמנציחה היטב את הסכסוך ומטפחת אותו, אותם צאצאי פליטים שגרו שם לפני 65, מתחת לקיבוצים למושבים וערים בישראל יהנו מכל היופי והקדמה הזו?

זה מה שהם רוצים, את זכות שיבה לפלסטין

וזה ליבו של הסכסוך. מבחינתם הם רוצים צדק, וזה מחירו האמיתי של השלום בעיניהם.

 

[FineSilverMan]

שימשיכו לרצות

אני רוצה להגיע למאדים והלאה...

הערבים תקפו את הישוב הציוני ב-48'.
הם כמעט תקפו אותנו ב-67'.
בשני המקרים אנחנו ניצחנו.
בשני המקרים כבשנו שטחים.
אני חושב שהצדק איתנו.

 

[צלשלספק]

לתשובה הזו חיכיתי

וגם עליה יש תשובה.

בעיניהם, יש את הכיבוש של 48' והכיבוש של 67'.
עד מלחמת ששת הימים מדינות ערב והפלסטינים (שעדיין לא "ידעו"

שהם בעצם פלסטינים, לצורך התמקחות על "מדינה" והשחרת ישראל בעולם)
נלחמו על שטחי 48', ומ67' הם נלחמים גם על אלו וגם על אלו.

כתבת "שימשיכו לרצות".

נניח וסגרנו איזה הסכם עם איזה מחבל לשעבר

, העברנו לבעלותם חלק נכבד מיהודה ושומרון שיעשו שם מה הם מבינים,
נשאלת השאלה המתבקשת עבורך:

כמה מהמוסלמים והערבים בתוכנו או מסביבנו ימשיכו להלחם פיזית ובפועל נגד ישראל על זכותם לשטחי 48', על חיפה ויפו ורמלה ועכו ושייח מוניס האגדית, וסידני עלי, וכל שאר הכפרים שנחרבו וננטשו (באשמתם כמובן)?
האם אדם אחד ימשיך להלחם נגדנו או אולי שלושה, 50 או 50,000? או אולי מליון ומעבר?
לכמה כיפות ברזל עוד נדרש לכסות את נתב"ג והסביבה, את הגליל, או ערי המרכז? ומה תהיה איכות חיינו?

אין לשאלות הלוו ממש תשובה מעבר לנסיון הנרכש על ידינו שנפשו של הערבי לא שבעה לעוד ועוד אדמה, כמה שניתן - לא יספיק,
הערבים אומרים שלא יוותרו על זכות השיבה, ואם הם הפרטנר לשלום, הפרשנות הכי טובה היא רק להקשיב להם
ומספיק שיהיה אחד בודד שירצה לשגר טילים מעת לעת על נתב"ג כשהוא מתכסה מאחורי אוכלוסיה אזרחית שלהם, ונמשיך לחיות על חרבנו (וזו התשובה לתגובתך) מההתחלה.

 

[FineSilverMan]

כפי שכתבתי פעם

יש שני סוגי ערבים: החילוניים והדתיים.
הראשונים יכבדו את ההסכם. הם מעדיפים כלכלה משגשגת, מערכת בריאות, איכות חיים...
האחרונים, במיוחד הקיצוניים ביניהם, רוצים להשליט את האיסלם על כל העולם.
הם מודעים לכך שהם לא יכולים כרגע לעשות זאת, אז הם מסתפקים ב"דאר-אל-אסלאם", הבית של המוסלמים. המזרח התיכון.
מהודו במזרח ועד האוקיינוס האלטנטי במערב, ממרכז אפריקה ועד טורקיה.
(כמובן גם אינדונזיה, חלקים מאירופה ואמריקה...)

כנראה איתם לא יהיה שלום...
אבל הם לא יוציאו לפועל פיגועים ללא תמיכה של האוכלוסיה המקומית.
ללא מימון.

אם המערב יחליט להפסיק את יבוא הנפט מארצות ערב, הטרור יגמר.
מלבד משאבים טבעיים, אין במזרח התיכון כמעט שום דבר (וכמובן מלבד היהודים...)

 

[צלשלספק]

אתה מודע לכך שהיה לנו שלום בפועל עם איראן

בעבר, כשהשאח היה בשלטון, אפילו קו נפט משותף משם עד לכאן. אתה בטח זוכר את יחסי ישראל-טורקיה החמימים והתיירות ההיסטרית לשם בטרם עלה ארדואן הקיצוני (מי היום נוסע לטורקיה תגיד לי?), ומה לגבי ישראל מצרים, בתקופת מובראק?

ובניגוד לממשלות ישראל היציבות המכבדות את ההסכמים שנחתמו עם ההממשלה הקודמת, אצל שכנינו ובני דודינו זה עובד קצת אחרת...

בקיצור, סגרת הסכם או הבנות בפועל עם איזה שליט ערבי? חילוני או דתי, ראש ממשלה או נשיא או איזה האשמי מלוכני או דיקטטור סורי,
זה לא משנה - כי ברגע שהוא עף אנחנו יכולים לדחוף את ההסכם לתחת. (קרי, לחיות על החרב רק עם פחות שטח להתגונן עליו).

לאסד אין נפט ואין כלום לתת למערב, אבל טרור יש לו בשפע... והנה הוא עדיין שם כשרוסיה מגינה עליו...

 

[קייזר סוזי]

הלב שלי לא יעמוד בזה

מה גם שאנחנו כבר למודי נסיון, וראינו ששום פינוי ושום התנתקות ארורה, לא עזרה אלא רק עשתה נזק.

 

[צלשלספק]

הדבר הטוב היחידי שיצא מההתנתקות או אוסלו, בעיני וכרע במיעוטו, זה ההבנה בציבור, ברובו אני משער, שטעות כזו לא עושים פעמיים,
ואני מקווה שהטראומה הזו שהעם שלנו עבר, לא תחזור שנית.

 

[puma141]

בעיה לכתוב על המוסר שלי אבל בעיני

כי יש הרבה סוגי מוסר.
לדבר על המוסר האישי לי, זה בסדר. על הערכים שיש לי..
לדבר על העשיה שלי מתוך המוסר שיש לי-לא ממש נראה לי, מטעמי צניעות.
כי אני חושבת שאדם עושה מעשים מוסריים, לא מתוך רצון לדבר עליהם אלא יותר מתוך רצון אמיתי לעזור.
גם איפה שאחרים פחות מנסים לעשות את זה. אז אני נמנעת מ"לשבח" אותי בקטע הזה..

לגבי מוסר אישי כללי?
אני לא משקרת עד כדי..חוסר טאקט לפעמים. *או שאני בכלל לא מדברת על הנושא, אם זה קשור בחוסר טאקט קיצוני,כדי לא לפגוע*
המילה שלי היא מילה-לא חשוב מה. אני לא אבטיח מראש אם יש לי ספק, גם אם יש לחץ מאסיבי עלי.
הכנות שלי כלפי האנשים סביבי היא טוטאלית גם היא קשה לפעמים. בד"כ מעריכים את זה
לא בזמן הסיטואציה, אלא בדיעבד.

אני משתדלת לראות את כל בני האדם שווים. לא מתנשאת על אף אחד.

וסתם הערה-באופן כללי מוסר וערכים קשורים לפעמים לטוב לב של אדם, אני חושבת.

 

[FineSilverMan]

אני רואה את המוסר כדבר קצת אחר

כסוג של גבול בין הנורמלי לבין החריג, הסוטה.

הניסיון הוא למצוא את קו הגבול של כל אחד ושל אחרים...

 

[puma141]

לא רואה קשר. א-בגלל ההגדרה של "נורמלי".

שנית זה עושה אנשים שהם חריגים למשל, ללא מוסריים, מה שלא נכון בכלל.

 

[FineSilverMan]

השאלה היא למה הם חריגים...

אם ניקח את זה לקיצון, אחד שמתחיל עם בחורות בפאב, לוקח אותן אליו הביתה ושם רוצח אותן תוך כדי הסקס כי רק כך הוא מצליח לגמור... כן, הוא חריג ולא מוסרי.

אפשר להביא דוגמאות חריגות נוספות...

יש התנהגות "ג'נטלמנית", מכובדת, שנמצאת במרכז. מסביבה יש התנהגויות נורמליות אבל קצת פחות, עד שעוברים גבול כלשהו אל עבר הסטיה.

דוגמה קצת הפוכה: תלמיד שהולך במסדרון ולא אומר שלום לחבר מהכיתה שהולך מולו ובכיוון ההפוך. התנהגות חריגה, כי בדרך כלל תלמידים מברכים אחד את השני לשלום, אבל סוג של נסלחת. זה פשוט לא יותר מדי עקרוני. אולי רק קצת מעליב.