יש כרטיס תורם כבר שנים.
מצד שני, יש לי ענף משפחתי חרדי, ומשם אני יודע דבר שכנראה לא כל-כך מוכר בציבור. ביהדות יש מצווה להביא את המת לקבורה, זה ידוע. מה שפחות ידוע הוא שהמצווה הזו כל-כך חשובה, עד שמי שאינו מצליח לבצעה - כלומר בן שאינו מצליח להביא את אביו לקבר ישראל (ולא במקרים בהם אין גופה כי טבע בים או מת רחוק, אלא דוקא במקרים שהגופה זמינה) נקרא "אונן", והוא פטור מכל המצוות עד שיביא את המת לקבורה - אסור לו להתפלל בציבור, אסור לו לעלות לתורה, אסור לו אפילו לברך על מזון עד שיביא את המת לקבר ישראל. כל מעייניו אמורים להיות קודש לדבר אחד זה. בשביל אדם דתי זהו מצב בלתי אפשרי. זה אומר שהוא בסוג של חרם, עד שימלא את המצווה. יש רבנים שמתירים השתלת אברים מסוימים, אבל מסירת גופה למחקר פירושה שמקבלים את החלקים בחזרה אחרי שנה, במקרה הטוב - ובמקרה הרע, מקבלים חלקים, במשך הזמן. לי זה נראה לא-רלוונטי, לחיים בקהילה דתית/חרדית זה ענין גדול מאוד.