אברר את זה
אני לא חושבת שהנפש מתפצלת לחלקים, לפי הפילוסופיה הסינית. זה נכון שיש לה אספקטים שונים, אבל להבנתי הם לא נפרדים, כי אם חלק מהשלם. בזמן המוות, היין והיאנג נפרדים. כלומר - הנפש והגוף. הנפש לא נשארת בגוף, וגם אם נתרום כבד, האספקט של הנפש שמיוחס לכבד לא נשאר בו. לכן לפי הבנתי, מי שמת ותורם את אבריו, נשמתו לא חדלה מלהתקיים, והוא לא משוטט בבארדו. לגבי מצב של תרדמת, פה אני מודה שאין לי מושג. אשמח אם מישהו שבקיא בעניין יפרט. אבל שוב, נשמע לי לא הגיוני שאיבר של הגוף יכיל חלק מהנשמה של מישהו, באופן כל כך נפרד. הבארדו, אגב, הוא מונח מהבודהיזם הטיבטי, ובהחלט יש מקום לשאול מישהו שעוסק בכך על כך. אני מבטיחה לנסות לשאול חברה בודהיסטית על הסוגיה הזו. לגבי המשיכה למאכלים שונים לאחר ניתוח השתלה - לא קראתי על הנושא, אבל נשמע לי מאוד רגיל שאדם לאחר ניתוח כל כך טראומטי יחווה שינויים רבים, גם בהעדפותיו. כל אישה בהריון יודעת לספר שהתחילה לשנוא דברים שפעם אהבה ולהיפך, כך שמצב גופני והורמונלי בהחלט יכולים לעורר שינויים רבים, במיוחד לאחר ניתוח ובמיוחד לאור לקיחת תרופות כה רבות.
