סקר חדש - ועכשיו King Crimson
- פותח הנושא RamiSun
- פורסם בתאריך
Starless
קשה מאוד להחליט, הקרימזונים הם להקה מצויינת, אבל בסופו של דבר אני בוחר ב-Starless. טובים בדיוק כמו Starless הן יצירות כמו In The Court, לארקס (שני החלקים, אני אוהב את שניהם, אבל את החלק השני יותר), Red, ויצירה נוספת מתוך אותו אלבום, One More Red Nightmare. אבל למרות הכל, ל-Starless יש משהו שלאחרים אין.
קשה מאוד להחליט, הקרימזונים הם להקה מצויינת, אבל בסופו של דבר אני בוחר ב-Starless. טובים בדיוק כמו Starless הן יצירות כמו In The Court, לארקס (שני החלקים, אני אוהב את שניהם, אבל את החלק השני יותר), Red, ויצירה נוספת מתוך אותו אלבום, One More Red Nightmare. אבל למרות הכל, ל-Starless יש משהו שלאחרים אין.
meandmeandme
New member
מה עם Fracture
למה הוא לא שם?
למה הוא לא שם?
yehuda kotton
New member
Fracture!!
מקום שני אצלי אחרי doctor diamond
מקום שני אצלי אחרי doctor diamond
Starless כמובן
היצירה הכי מעניינת והכי מוזיקלית של קינג קרימזון. באופן כללי לארגמניים יש בעיה כרונית (יש שיראו את זה כיתרון, כמובן) - הם לא תמיד מספיק מוזיקליים - תמיד הם יותר 'להקה' ו'פחות' אנסמבל (עד דיסיפליין [לא כולל], שם כל הכללים נשברו ומבחינתי מדובר בלהקה אחרת לגמרי, כאילו החליפו אפילו את הפריפ). בסטארלס הם מצליחים לשלב בין שני הצדדים הללו (הלהקה והאנסמבל) - מצד אחד יש בו בדיוק מה שיש בלארק'ס (הכוונה היא שהאנרגיות והדיסטורשנים שבלארקס מאפילים על המוזיקליות שבו - ולמעשה מטשטשים אותה) אבל מצד שני הוא כתוב, מולחן ומבוצע בצורה מעוררת השתאות, ולמרות הפשטנות לכאורה של החלק השני ביצירה ('דואט' הבס והגיטרה [כשבאמצע ברופורד נכנס; וכמובן שזה אינו באמת דואט]), הוא גם עמוק בצורה מחרידה. בקיצור, מלבד דיסיפליין (האלבום), לדעתי זהו השיא של מלך הארגמן. אני מוחה על אי הוספת קטעים אחרים מדיסיפליין (למרות שעדיין הייתי מצביע 'סטארלס') [לגבי הסקר של יס: נו, זה היה ברור
. גם אני כמובן הצבעתי לClose to the Edge. מה שמפתיע הוא שאף לא אדם אחד הצביע ל'מדעו הנחשף של האלוהים'! נו טוב.]
היצירה הכי מעניינת והכי מוזיקלית של קינג קרימזון. באופן כללי לארגמניים יש בעיה כרונית (יש שיראו את זה כיתרון, כמובן) - הם לא תמיד מספיק מוזיקליים - תמיד הם יותר 'להקה' ו'פחות' אנסמבל (עד דיסיפליין [לא כולל], שם כל הכללים נשברו ומבחינתי מדובר בלהקה אחרת לגמרי, כאילו החליפו אפילו את הפריפ). בסטארלס הם מצליחים לשלב בין שני הצדדים הללו (הלהקה והאנסמבל) - מצד אחד יש בו בדיוק מה שיש בלארק'ס (הכוונה היא שהאנרגיות והדיסטורשנים שבלארקס מאפילים על המוזיקליות שבו - ולמעשה מטשטשים אותה) אבל מצד שני הוא כתוב, מולחן ומבוצע בצורה מעוררת השתאות, ולמרות הפשטנות לכאורה של החלק השני ביצירה ('דואט' הבס והגיטרה [כשבאמצע ברופורד נכנס; וכמובן שזה אינו באמת דואט]), הוא גם עמוק בצורה מחרידה. בקיצור, מלבד דיסיפליין (האלבום), לדעתי זהו השיא של מלך הארגמן. אני מוחה על אי הוספת קטעים אחרים מדיסיפליין (למרות שעדיין הייתי מצביע 'סטארלס') [לגבי הסקר של יס: נו, זה היה ברור
ועוד אנקדוטת יס מטופשת במיוחד
'מעריב' צירפו לחג מוסף משחקים והפגת שעמום (יום כיפור ידוע כמלכודת שעמום רצינית עבור חלקים מסויימים באוכלוסיה), המחולק ע"פ קטוגריות. בקטגוריה 'מוסיקה' נכלל תשחץ מטופש במיוחד, שכלל הגדרות כמו 'אול סיינטס', 'יוני בלוך', 'וואהם' וכו'. מפתיע שבין כל הזוועות החביבות הנ"ל, שתי הגדרות חביבות שתואמות לניסוח "להקת רוק בריטית" היו 'יס' ו'המי'. צריך למצוא את האחראי על כך.
'מעריב' צירפו לחג מוסף משחקים והפגת שעמום (יום כיפור ידוע כמלכודת שעמום רצינית עבור חלקים מסויימים באוכלוסיה), המחולק ע"פ קטוגריות. בקטגוריה 'מוסיקה' נכלל תשחץ מטופש במיוחד, שכלל הגדרות כמו 'אול סיינטס', 'יוני בלוך', 'וואהם' וכו'. מפתיע שבין כל הזוועות החביבות הנ"ל, שתי הגדרות חביבות שתואמות לניסוח "להקת רוק בריטית" היו 'יס' ו'המי'. צריך למצוא את האחראי על כך.
HelterSkelter1
New member
"מוזיקלית"
אשמח אם תסביר את המונח. אני רואה ב Larks' Tongues In Aspic (האלבום כולו) ובכלל בכל מה שקינג קרימזון עשו כמוזיקה, שהיא כמובן מוזיקלית
לא ברור לי כל העניין...
אשמח אם תסביר את המונח. אני רואה ב Larks' Tongues In Aspic (האלבום כולו) ובכלל בכל מה שקינג קרימזון עשו כמוזיקה, שהיא כמובן מוזיקלית
בוודאי שמוזיקה
'חוסר מוזיקליות' לא אומר שלא מדובר במוזיקה. את התכונה 'מוזיקליות' אני משייך לבהירות בקומפוזיציה, התפתחות מסויימת. לדוגמא, לקחת ליין ולחזור עליו 90 פעם בלי להוסיף שום דבר, או רק לשחק עם הווליום, זה לא מוזיקלי (וזה גם מאעפן), אבל זה מוזיקה, כן. מין הגיון מערבי מיושן כזה. אתה יודע מה, עכשיו שאני חושב על זה, זה אפילו די מתנשא, טרמינולוגיה אימפריאליסטית. זה גם לא אומר כמובן שכל מה שאינו מוזיקלי אינו טוב - למייק אולדפילד יש כמה קטעים אורגזמתיים במיוחד שהם לא ממש 'בהירים בקומפוזיציה' וכו'. בכל אופן, אצל קרימזון זה דווקא כן מפריע לי, וזה מגיע לשיא באלבום Starless and Bible Black, שחציו הוא אילתורים 'לא מוזיקליים'. מקווה שזה ברור יותר עכשיו
(אם לא, אני אנסה להסביר עוד).
'חוסר מוזיקליות' לא אומר שלא מדובר במוזיקה. את התכונה 'מוזיקליות' אני משייך לבהירות בקומפוזיציה, התפתחות מסויימת. לדוגמא, לקחת ליין ולחזור עליו 90 פעם בלי להוסיף שום דבר, או רק לשחק עם הווליום, זה לא מוזיקלי (וזה גם מאעפן), אבל זה מוזיקה, כן. מין הגיון מערבי מיושן כזה. אתה יודע מה, עכשיו שאני חושב על זה, זה אפילו די מתנשא, טרמינולוגיה אימפריאליסטית. זה גם לא אומר כמובן שכל מה שאינו מוזיקלי אינו טוב - למייק אולדפילד יש כמה קטעים אורגזמתיים במיוחד שהם לא ממש 'בהירים בקומפוזיציה' וכו'. בכל אופן, אצל קרימזון זה דווקא כן מפריע לי, וזה מגיע לשיא באלבום Starless and Bible Black, שחציו הוא אילתורים 'לא מוזיקליים'. מקווה שזה ברור יותר עכשיו
HelterSkelter1
New member
אוקי, זה מה שתיארתי לעצמי
לדעתי רצוי לחלק את המונח "מוזיקליות" ל-2 חלקים: מוזיקליות בהלחנה ומוזיקליות בנגינה. *(זה רק איך שאני רואה את העניין - לא בטוח שזה נכון, ובטח שזה לא "רשמי" בצורה כלשהי). מוזיקליות בהלחנה היא בעצם מה שאתה התייחסת אליו - בהירות מוזיקלית, התפתחות רציפה והגיונית, מבנה כלשהו, בסיס מולחן כלשהו או תיאום בין הנגנים ויכולת של המאזין בעיקר להבין "מה הולך פה" או יותר נכון "לאן המוזיקה הולכת". מוזיקליות בנגינה היא - איך שאני רואה את זה - ה Feel של הנגן, ההשתלבות שלו עם שאר הנגנים, התזמון וה"גרוב" שלו, הפרשנות האישית שלו שבאה לידי ביטוי בנגינה וכו'. עכשיו, כל הנ"ל הם בעיני (או באוזני) המאזין בלבד. הכל תלוי למה אתה רגיל להאזין, מה אתה אוהב, ומהם הסטנדרטים שלך. מה שלי עשוי להשמע כמשהו סתמי וסתום, לך עשוי להיות יצירת מופת מוזיקלית ביותר. ב - Starless & Bible Black לדוגמא, ישנם שלושה קטעים מהאלבום שהם כביכול "לא מוזיקליים" - The Mincer, Starless and Bible Black,We'll Let You Know. בהם יש אילתורים רבים, אבל לרובם יש איזשהו מבנה\קצב\מוטיב מסויים אחיד, פחות או יותר. אני רואה אותם בהחלט כ"קטעים מוזיקליים", ובלי שום קשר, אני אוהב את רובם, ובמיוחד מהתקופה הזאת את הקטע The Fright Watch, שמתוך "The Nightwatch". אם אתה רואה אותם כ: עילגים/סתמיים/מאולתרים באופן חופשי/לא אומרים לך כלום/לא ברורים אז מן הסתם תגיד שהם לא מוזיקליים. הכל שאלה של פרספקטיבה וטעם.
לדעתי רצוי לחלק את המונח "מוזיקליות" ל-2 חלקים: מוזיקליות בהלחנה ומוזיקליות בנגינה. *(זה רק איך שאני רואה את העניין - לא בטוח שזה נכון, ובטח שזה לא "רשמי" בצורה כלשהי). מוזיקליות בהלחנה היא בעצם מה שאתה התייחסת אליו - בהירות מוזיקלית, התפתחות רציפה והגיונית, מבנה כלשהו, בסיס מולחן כלשהו או תיאום בין הנגנים ויכולת של המאזין בעיקר להבין "מה הולך פה" או יותר נכון "לאן המוזיקה הולכת". מוזיקליות בנגינה היא - איך שאני רואה את זה - ה Feel של הנגן, ההשתלבות שלו עם שאר הנגנים, התזמון וה"גרוב" שלו, הפרשנות האישית שלו שבאה לידי ביטוי בנגינה וכו'. עכשיו, כל הנ"ל הם בעיני (או באוזני) המאזין בלבד. הכל תלוי למה אתה רגיל להאזין, מה אתה אוהב, ומהם הסטנדרטים שלך. מה שלי עשוי להשמע כמשהו סתמי וסתום, לך עשוי להיות יצירת מופת מוזיקלית ביותר. ב - Starless & Bible Black לדוגמא, ישנם שלושה קטעים מהאלבום שהם כביכול "לא מוזיקליים" - The Mincer, Starless and Bible Black,We'll Let You Know. בהם יש אילתורים רבים, אבל לרובם יש איזשהו מבנה\קצב\מוטיב מסויים אחיד, פחות או יותר. אני רואה אותם בהחלט כ"קטעים מוזיקליים", ובלי שום קשר, אני אוהב את רובם, ובמיוחד מהתקופה הזאת את הקטע The Fright Watch, שמתוך "The Nightwatch". אם אתה רואה אותם כ: עילגים/סתמיים/מאולתרים באופן חופשי/לא אומרים לך כלום/לא ברורים אז מן הסתם תגיד שהם לא מוזיקליים. הכל שאלה של פרספקטיבה וטעם.
וודאי שהכל שאלה של פרספקטיבה!
ובכל זאת, כבני אדם, אנחנו מנסים להתאגד בקבוצות עם מערכות השקפות (יחסית) משותפת כדי שנוכל להסכים על משהו, ולומר דבר כלשהו על העולם (ובמקרה שלנו על מוזיקה). לכן בארץ ישראל, למשל, מתאגדים אנשים שמגדירים את עצמם כציונים, ומגשימים רעיונות משותפים כי יש להם מערכת השקפות ומושגים דומה. לכן גם מתכנסים אנשים בפורום פרוגרסיב רוק ומדברים על המוסיקה שהם אוהבים במושגים מסויימים. ובדיוק כמו עם ציונות ויהדות, גם רוק מתקדם הוא מושג שאף אחד לא יודע בדיוק מה הוא אומר, וכל אחד מושך לכיוון שלו ומאמין בעליונותו. בחיי, אם לא הייתי יודע שאנחנו בני אדם עוד הייתי חושב שמדובר בקופים! המממ. לא חשוב (בעצם זה הכי חשוב, אבל לא לנושא הפורום ממש), ולנקודה: אני מבין את החלוקה שלך למוסיקליות ביצועית ומוסיקליות קומפוזיטורית, אבל אני מאמין שכמעט הכל מתחיל מהדף (...שמרני משהו [או שלא?]), וביצוע טוב ומוסיקלי רק מדגיש משהו בסיסי יותר שקיים במוסיקה - את ההלחנה. מצד שני, אני לא מאמין באילתור חופשי, לפחות לא באילתור חופשי לגמרי (ובאילתור כאידיאולוגיה מרכזית של מוסיקאי), ככה שיכול להיות שאנחנו מדברים בשפות שונות בכלל. אגב, אני נהנה מסטארלס אנד בייבל בלק במלואו, אבל אין לי ספק שהקטעים שהכי עושים לי בו את זה הם הראשון והאחרון. אגב פרקצ'ר - גם בו יש קטעים מאולתרים, אבל כמו שכתבת, יש להם כיוון מסויים, וכמו שאני כתבתי, זה לא ממש אילתור חופשי. בכל מקרה, החלוקה שלך בהחלט מתאימה לטרמינולוגיה מאוד מסויימת, של אנשים שמסוגלים לראות באילתור כלי שווה ערך לקומפוזיציה. אני לא, ולכן לגיטימי שאני מזהה מוסיקליות בהלחנה, לפני הכל. אז לפי הגישה הכוחנית שלי, אנחנו מסכימים, ושלא תעז לומר אחרת
.
ובכל זאת, כבני אדם, אנחנו מנסים להתאגד בקבוצות עם מערכות השקפות (יחסית) משותפת כדי שנוכל להסכים על משהו, ולומר דבר כלשהו על העולם (ובמקרה שלנו על מוזיקה). לכן בארץ ישראל, למשל, מתאגדים אנשים שמגדירים את עצמם כציונים, ומגשימים רעיונות משותפים כי יש להם מערכת השקפות ומושגים דומה. לכן גם מתכנסים אנשים בפורום פרוגרסיב רוק ומדברים על המוסיקה שהם אוהבים במושגים מסויימים. ובדיוק כמו עם ציונות ויהדות, גם רוק מתקדם הוא מושג שאף אחד לא יודע בדיוק מה הוא אומר, וכל אחד מושך לכיוון שלו ומאמין בעליונותו. בחיי, אם לא הייתי יודע שאנחנו בני אדם עוד הייתי חושב שמדובר בקופים! המממ. לא חשוב (בעצם זה הכי חשוב, אבל לא לנושא הפורום ממש), ולנקודה: אני מבין את החלוקה שלך למוסיקליות ביצועית ומוסיקליות קומפוזיטורית, אבל אני מאמין שכמעט הכל מתחיל מהדף (...שמרני משהו [או שלא?]), וביצוע טוב ומוסיקלי רק מדגיש משהו בסיסי יותר שקיים במוסיקה - את ההלחנה. מצד שני, אני לא מאמין באילתור חופשי, לפחות לא באילתור חופשי לגמרי (ובאילתור כאידיאולוגיה מרכזית של מוסיקאי), ככה שיכול להיות שאנחנו מדברים בשפות שונות בכלל. אגב, אני נהנה מסטארלס אנד בייבל בלק במלואו, אבל אין לי ספק שהקטעים שהכי עושים לי בו את זה הם הראשון והאחרון. אגב פרקצ'ר - גם בו יש קטעים מאולתרים, אבל כמו שכתבת, יש להם כיוון מסויים, וכמו שאני כתבתי, זה לא ממש אילתור חופשי. בכל מקרה, החלוקה שלך בהחלט מתאימה לטרמינולוגיה מאוד מסויימת, של אנשים שמסוגלים לראות באילתור כלי שווה ערך לקומפוזיציה. אני לא, ולכן לגיטימי שאני מזהה מוסיקליות בהלחנה, לפני הכל. אז לפי הגישה הכוחנית שלי, אנחנו מסכימים, ושלא תעז לומר אחרת
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.