זה לא נכון
גם אם היו מקרים של 'רוסים' שלא רצו להיות בכלל ישראלים ומנגד ישראלים שהתייאשו ובחרו להתעלם מ'רוסים', לרוב זה לא היה כך.
הבעיה העיקרית היא חוסר תיאום בין העולים מבריה"מ לשעבר(לפחות המסה העיקרית שלהם) לבין הישראלים באותה תקופה.
הישראלי הממוצע של אז גדל וחונך לראות בעולה חדש דמות של יהודי(ללא אפשרות ללא יהודים) שהיה לו רע בגולה והוא חלם כל חייו לעלות ארצה, להפוך לישראלי לכל דבר ולנתק כל קשר עם הגולה. תוסיף לזה את הדתיים והמסורתיים שלא יודעים/לא מבינים שיש הרבה יהודים חילוניים שמרוחקים ממסורת ישראל ולא מכירים כל כך את הדת וגם בורות גמורה בחברה הישראלית בנוגע לחיים בבריה"מ.
עכשיו ניגש ל'רוסי' הממוצע, מדובר ביהודי סובייטי או קרוב משפחה של יהודים שהוא זכאי עליה, ברוב המוחלט של המקרים הוא מרוחק מהיהדות וכך גם מהציונות.
הוא מחליט לעזוב את בריה"מ בעיקר בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הרע, בנוסף גם חשש מחוסר היציבות הלאומית ופחד מהאיום האנטישמי היו קיימים בסיפור.
חלק רוצה להגיע לישראל, אמנם בגלל שזאת מדינת היהודים, אבל גם לרוב לא הייתה להם מחשבה כזאת לפני זה.
חלק אחר רוצה לארה"ב/גרמניה/מדינה מערבית כלשהי אבל נאלץ להגיע ארצה בגלל סגירת שערים ומאמץ של מדינת ישראל.
 
ואז נוצר המפגש בין 2 קהלים שלא מבינים אחד את השני:
העולה יורד מהמטוס, מסכים לחוקי המדינה, משרת בצבא, עובד לפרנסתו ומשלם מיסים, חלק מצליח ללמוד עברית וחלק לא(יש גם כאלה שלא רוצים), מדבר בצורה טבעית ברוסית וחי את חיי התרבות שרגיל היה לחיות כל חייו, לעיתים גם שומר על קשר עם משפחה בחו"ל, בין היתר במדינת המוצא.
הישראלי רואה פתאום עולה שהוא לא תמיד יהודי, משמר זיקה לגולה ולתרבותה, לא שש פתאום להפוך עצמו לישראלי ע"פ הכללים של הראשון.
בקרב הדתיים/מסורתיים הם לא מבינים איך יהודי יכול להיות בלי ברית/לאכול חזיר/לחגוג נובי גוד כלשהו וכו'.
ומכאן נוצר הקונפליקט, רוב התיגרות והחיכוכים נגרמו מבעיה שורשית זו של חוסר תאימות בין ה"עולה החדש" לבין העולים בפועל.
גם אם היו מקרים של 'רוסים' שלא רצו להיות בכלל ישראלים ומנגד ישראלים שהתייאשו ובחרו להתעלם מ'רוסים', לרוב זה לא היה כך.
הבעיה העיקרית היא חוסר תיאום בין העולים מבריה"מ לשעבר(לפחות המסה העיקרית שלהם) לבין הישראלים באותה תקופה.
הישראלי הממוצע של אז גדל וחונך לראות בעולה חדש דמות של יהודי(ללא אפשרות ללא יהודים) שהיה לו רע בגולה והוא חלם כל חייו לעלות ארצה, להפוך לישראלי לכל דבר ולנתק כל קשר עם הגולה. תוסיף לזה את הדתיים והמסורתיים שלא יודעים/לא מבינים שיש הרבה יהודים חילוניים שמרוחקים ממסורת ישראל ולא מכירים כל כך את הדת וגם בורות גמורה בחברה הישראלית בנוגע לחיים בבריה"מ.
עכשיו ניגש ל'רוסי' הממוצע, מדובר ביהודי סובייטי או קרוב משפחה של יהודים שהוא זכאי עליה, ברוב המוחלט של המקרים הוא מרוחק מהיהדות וכך גם מהציונות.
הוא מחליט לעזוב את בריה"מ בעיקר בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הרע, בנוסף גם חשש מחוסר היציבות הלאומית ופחד מהאיום האנטישמי היו קיימים בסיפור.
חלק רוצה להגיע לישראל, אמנם בגלל שזאת מדינת היהודים, אבל גם לרוב לא הייתה להם מחשבה כזאת לפני זה.
חלק אחר רוצה לארה"ב/גרמניה/מדינה מערבית כלשהי אבל נאלץ להגיע ארצה בגלל סגירת שערים ומאמץ של מדינת ישראל.
 
ואז נוצר המפגש בין 2 קהלים שלא מבינים אחד את השני:
העולה יורד מהמטוס, מסכים לחוקי המדינה, משרת בצבא, עובד לפרנסתו ומשלם מיסים, חלק מצליח ללמוד עברית וחלק לא(יש גם כאלה שלא רוצים), מדבר בצורה טבעית ברוסית וחי את חיי התרבות שרגיל היה לחיות כל חייו, לעיתים גם שומר על קשר עם משפחה בחו"ל, בין היתר במדינת המוצא.
הישראלי רואה פתאום עולה שהוא לא תמיד יהודי, משמר זיקה לגולה ולתרבותה, לא שש פתאום להפוך עצמו לישראלי ע"פ הכללים של הראשון.
בקרב הדתיים/מסורתיים הם לא מבינים איך יהודי יכול להיות בלי ברית/לאכול חזיר/לחגוג נובי גוד כלשהו וכו'.
ומכאן נוצר הקונפליקט, רוב התיגרות והחיכוכים נגרמו מבעיה שורשית זו של חוסר תאימות בין ה"עולה החדש" לבין העולים בפועל.