סקר "אני ואמא שלי"

[ר ע נ נ ה]

סקר "אני ואמא שלי"

עכשיו שאני אמא העניין מטריד אותי. לעיתים קרובות אני מסתכלת על אמא שלי ופשוט לא מאמינה שאני יצאתי מהאישה הזאת... הדמיון בינינו מתחיל ומסתיים במראה החיצוני, בכל השאר קרי בתכונות אופי, בכישורים, בהתנהלות בחיים וכו' לא תמצאו שני אנשים שונים מאיתנו. מעולם לא יכולתי להגדיר אותה כחברתי הטובה, תמיד היתה לי איזו טינה וחוסר הערכה כלפיה וכתוצאה חיפשתי "אמא מחליפה" אם זה בקרב אמהות של חברות, חברים או אמא של הבעל...עכשיו כשאני בעצמי אמא אני חוששת שאין לי את הכלים והדוגמא האישית להפוך מאמא מחנכת, אוהבת למשהו קרוב יותר וחברי יותר (אני מדברת על העתיד הרחוק כמובן...) אז הנה כמה שאלות: 1. איך אתן עם אמא שלכם? קרובות? רחוקות? 2. דומות או שונות? 3. האם אתן רוצות לשכפל את היחסים שלכם עם אמא ליחסים עם הבת שלכם? 4. האם יש לכן פנטזיה שהבת שלכם תהיה חברה שלכם לכשתגדל? 5. ממי אתן שואבות השראה בגידול הילדות/ ילדים? 6. האם הייתן רוצות להיות דומות לאמא שלכן כאמא ואם כן במה? 7. לאלו שאמא שלהן היא חברה שלהן - איך ומתי מנסיונכן מתבצע המעבר הזה מ"ילדה שלי" לקצת "חברה שלי" תודה מראש לכל המשיבות!

 

[חמודבה]

עונה

1. קרובות 2. אופי די שונה 3. הייתי מעתיקה הרבה דברים אבל לא הכל. 4. בהחלט. 5. שואבת מהבית שזה מה שאני מכירה לטוב ולרע.... מגדלת אותו דבר בנקודות שאני מוצאת לנכון ומשפרת / משנה את אלה שלא. 6. הייתי רוצה להיות דומה לאמא שלי בסבלנות ובכוחות וכמובן באהבה שקיבלתי, יחד עם זאת הייתי רוצה להיות גם קצת יותר חברה של הבת שלי, שהיא תרגיש בנוח לבוא ולספר לי הכל.

 

[mAmA MiSiSiPi]

עונה

1 קרובות מאוד 2 דומות {מסתבר} 3 הלוואי {עם כל ילדי לכשהיו ולא רק בת/נות} 4 שיהיו יחסים כמו שיש לי עם אמא שלי בתקווה שאשכיל ללמוד ממנה . 5 אם זה לא ברור עד עכשיו אז נרור שמאמא שלי , היא גם עוסקת בטיפול בילדים ותינוקות כבר יותר משלושים שנה.יש לה גם קשר מאוד מיוחד עם ילדים הם פשוט נקשרים אליה והולכים אחריה . 6 כן , בהכל ! 7 זה לא היא תמיד אמא שלי גם שזה נראה שהיא כמו חברה היא אמא ורק אמא. לאמא אני אוהבת אותך , את יקרה לי , הכוח שלך החכמה שלך האהבה האינסופית ההבנה והקבלה שלך תמיד ידהימו אותי מחדש. וגם תודה שהשארתי לי קציצות דגים.

 

[ניקולי]

עונה

1. איך אתן עם אמא שלכם? קרובות? רחוקות? קרובות מאוד 2. דומות או שונות? יש ויש, בחלק מהדברים דומות בחלק שונות 3. האם אתן רוצות לשכפל את היחסים שלכם עם אמא ליחסים עם הבת שלכם? בחלק מהדברים כן 4. האם יש לכן פנטזיה שהבת שלכם תהיה חברה שלכם לכשתגדל? ברור החברה הכי טובה 5. ממי אתן שואבות השראה בגידול הילדות/ ילדים? ברוב המקרים מאמא שלי 6. האם הייתן רוצות להיות דומות לאמא שלכן כאמא ואם כן במה? כן, בדאגה המתמדת, בלימוד ערכים ודרך ארץ, בניהול בית כיאות, בנקיון ובסדר, בלחיות עם הילדים שלי באמת ולא בשקר ועוד מני רבים 7. לאלו שאמא שלהן היא חברה שלהן - איך ומתי מנסיונכן מתבצע המעבר הזה מ"ילדה שלי" לקצת "חברה שלי" ברגע שאמא שלי יודעת את הסודות הכי גדולים שלי בעולם אז היא הופכת להיות גם החברה הכי טובה שלי. תודה לך על הסקר נהנתי

 

[down under1]

גם עונה - יש לי חולשה לסקרים ../images/Emo9.gif

1. אני מתגוררת מאוד רחוק ממנה, אז מתראים פעם בשנה +. מדברות שיחות ארוכות בטלפון אבל... זה בגלל שזה טלפון. 2. שונות. 3. לא, לא היתי רוצה לשכפל. 4. לא יודעת אם אני רוצה להיות ממש חברה. אני רוצה להיות קרובה, אני רוצה פתיחות, אני רוצה שהאהבה שלי תיהיה ידועה, קבועה ומובנת אבל להיות אמא. לדעתי אמא אוהבת זה הרבה יותר מחברה. 5. אין מישהו ספציפי, מכיוון שאני גרה כל כך רחוק מכולם אני מפתחת את ההורות שלי בעצמי. 6. אני בטוחה שיש בה דברים טובים שלא עולים לי כרגע לראש. היא לא היתה אמא גרועה, אבל... לי היה קשה בבית שלנו מכל הכיוונים. 7. לא חושבת שאני מכירה משהי שאמא שלה ממש חברה.

 

[aila10]

עונה

1. קרובות - רחוקות - אני גרה מאוד רחוק פיזית אז מדברים בטלפון כמה פעמים בשבוע, אבל היא לא חברה שלי ואני לא משתפת אותה בהכל 2. דומות בחלק מהדברים ושונות באחרים - היא הצליחה להעביר לי את הפחדים, הגישה לילדים ועוד כל מיני 3. לא הייתי רוצה לשכפל בכלל - הייתי רוצה שהבת שלי לא תפחד לספר לי כלום כי זה ידאיג אותי 4. לא 5.

6. אמא שלי לא ממש גידלה אותי, המטפלות בקיבוץ גידלו אותי ולכן התשובה בעייתית מבחינתי, מה שכן לטוב ולרע - אמא שלי תמיד צודקת! וזה מעצבן נורא

אבל היא אמא שלי ואני אוהבת אותה מאוד מאוד ואני יודעת שהיא שם בשבילי כשאני צריכה

 

[היידי אור]

גם אני בעונות

1. איך אתן עם אמא שלכם? קרובות? רחוקות? - היום אנחנו די קרובות, לא במובן של לדבר כל יום או דרך השקפה זהה, אלא במובן שאני יכולה לדבר איתה על הכל. 2. דומות או שונות? שונות, ויחד עם זאת עם השנים אני מגלה יותר קווי דמיון (ולא תמיד לטובה). 3. האם אתן רוצות לשכפל את היחסים שלכם עם אמא ליחסים עם הבת שלכם? אני מקווה ללמוד מטעויות של אחרים ולהיות אמא טובה יותר, ובהתאם גם בתי אולי תלמד ממני ותהיה אמא טובה יותר ממני... אבולוציה בפעולה!

4. האם יש לכן פנטזיה שהבת שלכם תהיה חברה שלכם לכשתגדל? אין לי פנטזיה כזו, אבל אני מקווה שהיא תדע שאני מאחוריה ולצידה בכל מצב. 5. ממי אתן שואבות השראה בגידול הילדות/ ילדים? אחותי הבכורה. 6. האם הייתן רוצות להיות דומות לאמא שלכן כאמא ואם כן במה? הדבר הראשון שעולה לי לראש הוא שאמא שלי תמיד הקשיבה, ולכן כשרציתי להתחיל לקיים יחסי מין הרגשתי מספיק חופשיה לבוא אליה ולבקש שתקבע לי תור לרופא נשים, והיא באה איתי יחד. אני מקווה שגם הבנות שלי יסמכו עליי ולא יתביישו ממני. 7. לאלו שאמא שלהן היא חברה שלהן - איך ומתי מנסיונכן מתבצע המעבר הזה מ"ילדה שלי" לקצת "חברה שלי" - הצעד הראשון חל כשהייתי בת 24, ממש לפני שהתחתנתי, וקפיצת המדרגה הייתה כשנכנסתי להריון הראשון שלי, ומשם זה הולך ומשתפר.

 

[mitsi miaoo]

עונה

1. איך אתן עם אמא שלכם? קרובות? רחוקות? רחוקות 2. דומות או שונות? שונות מאוד 3. האם אתן רוצות לשכפל את היחסים שלכם עם אמא ליחסים עם הבת שלכם? חלילה וחס, עם הבנים, אין בנות 4. האם יש לכן פנטזיה שהבת שלכם תהיה חברה שלכם לכשתגדל? אולי, לא יודעת, בגלל זה אני שמחה שיש לי רק בנים 5. ממי אתן שואבות השראה בגידול הילדות/ ילדים? מה הכוונה השראה? להתייעצויות אני פונה לספרים, אינטרנט ואם זה דחוף אז לגננת או לבנות דודות 6. האם הייתן רוצות להיות דומות לאמא שלכן כאמא ואם כן במה? לא הייתי רוצה להיות דומה לה אבל לפעמים זה קורה 7. לאלו שאמא שלהן היא חברה שלהן - איך ומתי מנסיונכן מתבצע המעבר הזה מ"ילדה שלי" לקצת "חברה שלי" אצלי מעולם לא היה את שלב ה"ילדה שלי" וישר עברנו ל"חברה שלי" ולכן אני ממליצה מאוד להמתין עם המעבר עד שהבת בעצמה בוגרת ואולי אפילו כבר אמא לילדים לפני שעושים את המעבר, כי חברות יש הרבה אבל אמא רק אחת.

 

[טובה37]

וואו גדול...

אני ואמא שלי...סיפור בהמשכים היום אנחנו קרובות יותר מאי פעם אולי בגלל שהפכתי בעצמי לאמא ואולי כי היא הזדקנה ואולי כי היא עוזרת לי המון שונות מאודדדדדדדד לא אשכפל לעולם את היחסים הבת שלי היא הבת שלי ולא חברה שלי אבל אני מקווה שהיא תראה בי דוגמא ותהיה פתוחה איתי ותספר לי הכל אני לא שואבת השראה מאף אחד אני מגדלת בדרכי ומתמודדת עם הפרנויות שלי לא רוצה להיות דומה לאמא שלי חוץ מאשר בלתת את ההרגשה שאני תמיד שם בשביל הילדים שלי ותמיד אעזור להם חוץ מהקטע הפולני של ה"חפירות" בראש,עוזרת ומברברת זה לא אני , אני פשוט אעזור ואתמוך בלי דיבורים מיותרים ולא אתן להם להרגיש חייבים לי אופפפ עשית לי את הבוקר עם הסקר הזה

 

[tiger mom]

../images/Emo4.gif

1. זה קצת מורכב. אנחנו לאתמיד מסתדרות. אבל היא גרה לידי ועוזרת עם הילדה. אז חלק סופגים וחלק מתעצבנים ורבים 2. שונות מאד. 3. ממש ממש ממש ממש לא 4. חברה שלי זו לא הגדרה שאני אוהבת ליחסי אם-בת. חברות שיהיו לה בגילה. אני פשוט רוצה מערכת יחסים שבא היא מרגישה שהיא יכולה לבוא גם לצחוק איתי וגם לבכות לי. גם לקבל עיצות ותמיכה. 5. מעצמי. מה לעשות, זה מה יש. 6. ממש ממש ממש ממש לא. נתתי לבעלי הוראה שאם אני הופכת לאמא שלי, שיגיד לי מיד 7. לא בגלגול הזה

 

[mom2ia]

עונה גם

1. אמא שלי ואני די קרובות. אני יותר קרובה אליה מאשר האחים שלי. ובאופן לא מפתיע זה בגלל שאני יותר מעמידה בפניה גבולות ואני אומרת לה כשהיא מגזימה בתגובות ובחדירה לחיים שלי. 2. דומות ושונות. אני הרבה יותר אסרטיבית ובטוחה בעצמי. בדברים שאנחנו דומות אני מנסה להשתנות. 3. לא לא לא. אני מנסה להעביר לבת שלי את ההרגשה שלא משנה מה יהיה אנחנו תמיד איתה (מה שלי לא תמיד היה). ולתרום לכך שתהיה אישה אצמעית וחזקה. 4. לא. הבת שלי היא הבת שלי ואני אמא שלה. כבר מעכשי אני אומרת לה שתמיד אפשר לספר לי הכל ואני אף פעם לא "שופטת" אותה ותמיד תמיד אני אוהבת אותה. 5. כמו שהבת שלי אומרת "זה מהלב שלי". אני מגדלת את הילדים שלי כמו שאני חושבת שצריך לגדל ילדים (לפי ספרים וגם מהפורום) ומשתדלת לא לעשות את הטעויות שההורים שלי עשו. 6. שום דבר חוץ מההתיצבות שלה בשעות חרום. במצב חרום האמא הקורבנית שלי נעלמת ומגיעה אמזונה כל יכולה. 7. אני חושבת שזה תהליך שמתחיל עכשיו. ככל שהתקשורת עם הילדה טובה יותר, פתוחה יותר, מקבלת יותר כך הוא גם יתפתח מאוחר יותר.

 

[דיינו]

תשובות לסקר מקורי...

1. מאוד קרובות 2.דומות 3. לא בדיוק לשכפל - קודם כל אין לי בת, רק בנים

, וחוצמזה - אני לא באמת רוצה להיות "בדיוק כמו אימא שלי". אבל באופן כללי, כן - מקווה להגיעה לאותה אווירה של נינוחות ופתיחות שתמיד היתה אצלינו בבית. 4. "חברה" זה לא המילה הנכונה - אני מאוד רוצה להגיע ליחסים פתוחים וחברותיים . בעצם זה נראה לי מובן מאליו, קשה לי לדמיין משהו אחר. אפילו עם בנים. אבל עדיין אימא זה אימא וחברה זה חברה, זה שני דברים שונים. וטוב שכך. 5. השראה? מאף אחד, לפחות לא באופן מודע. אני נעזרת המון בכל מי שאפשר, אחותי, חברות עם ילדים, גם אימא שלי. 6. יש כמה תכונות שלה שאני מעריכה מאוד ומנסה לסגל לעצמי...ויש כמה שלא כל כך, ואני אפילו מנסה לשמור על עצמי לא להתנהג ככה. בגדול לא רוצה להיות דומה מידי לאימא שלי, רוצה להיות אני בעצמי. 7. המעבר הזה לא נעשה מעולם - אני עדיין ילדה שלה, גם היום. ומצד שני, אני זוכרת את עצמי מדברת איתה בטבעיות (ועם אחותי הגדולה) - עוד כשהיינו ילדות בבית. אני לא חושבת שהיחסים השתנו מאז בצורה מהותית - השתנו נושאי השיחה כמובן, והפרפסקטיבה שלי, אבל היחסים בינינו הם אותם יחסים. אולי זה קשור למסורת ארוחות שהיתה אצלינו - ארןחת ערב משותפת, כל יום, ארוחות שישי בערב ושבת בצהריים - ותמיד היינו מדברים בארוחה, שיחה טבעית, מספרים על דברים שקרו היום - בבי"ס שלנו , בעבודה של אימי שלי, שטיות שהחתולים עשו, חוגים - ואני זוכרת אותנו מדברים בטבעיות וצוחקים המון. אולי זה קשור גם לזה שגדלתי בבית של נשים - ההורים שלי גרושים מגיל צעיר, ואנחנו גדלנו גם עם סבתא.

 

[נייטנייט]

עונה..

1.קרובות למדיי... 2.שונות,גם מראה חיצוני וגם אופי 3.אין לי בת...ולא בכל מקרה 4.לא צריכה להיות חברה של הבן שלי,חברים יהיו לו מספיק(חמסה) אמא יש רק אחת 5.מעצמי הפנימי..וכל מיני ספרים ותוכניות של גידול ילדים עצות בפורום.. 6.לא 7.לא הבנתי..

 

[אמא לצופציק]

עונה לסקר

1. קרובות . מאד . 2. שונות מאוד גם במראה וגם באופי . 3. הייתי רוצה מאד לשכפל את היחסים של אמא שלי עם הילדים שלה. (בראיה של עכשיו כמובן ) 4. בטח שיש לי פנטזיה כזו. בנתיים יש לי בן .. אז אני קודם צריכה לפנטז על בת ... 5. השארה ? גם מאמא אבל גם מסביב .. בנתיים השיטות והגישות לא מתאימות למה שגידלו אותנו . 6. הייתי רוצה להיות דומה לאמא שלי בראיה האופטימית .. הסבלנית..בפרגון . תמיד תמיד רואה את חצי הכוס המלאה. תמיד אומרת את המילה הנכונה . בלי לשפוט ... . גם אחי וגם אני גדלנו בבית לא עשיר אבל גם לא היה חסר לנו שום דבר. ולא היה דבר שביקשנו ולא קיבלנו ועם זאת , והלואי שאני אצליח להעביר את זה לילדי, לא גדלנו בלי הערכה לכסף , לא גדלנו עם התחושה "שמגיע לנו " ( מה שקורה היום לנוער ) תמיד קיבלנו אבל עדיין מרגישים לא נוח לקחת. זה נראה לי מסובך להנחיל את זה לדור החומרני של היום . 7. חיכיתי לתשובה הזו כל הסקר.... לא תמיד חשבתי על אמא שלי את מה שאני חושבת עליה עכשיו. בגיל ההתברות היא כמובן עיצבנה אותי ועשתה דברים שמאד מאד כעסתי עליה ( היום אני יודעת שבמקומה הייתי עושה די אותו הדבר ) כעסתי עליה שכל הזמן גוננה עלינו וזה בא לידי ביטוי גם בהסתרת דברים שקורים במשפחה המורחבת כדי לא להעציב או סתם כי המידע הזה לא ייתן לנו שום דבר , אז יצא שבכל מפגש עם בני הדודים הייתי שומעת "רכילות" על הדוד/ דודה הזה והזה ותמיד הרגשתי כמו מפגרת שאני לא יודעת כלום. תמיד בתחושה שיש סודות ודברים "גדולים" קורים מאחורי הגב. הייתי רוצה להעביר יותר שקיפות לילדים שלי . כעסתי עליה קצת ואפילו זלזלתי בה ש"הקריבה" את עצמה בשבילנו . ויתרה על עבודה טובה ונחשבת ועבדה בעבודה לא מאתגרת כדי להיות בצהריים איתנו בבית ( היום אני עושה בדיוק כמוה ושלמה עם זה ) הייתי מתעצבנת עליה שהיתה מתקמצנת על עצמה כשהיינו הולכות לקניות יחד .. היתה רואה משהו שמצא חן בעיניה ולא היה קונה לעצמה כי נראה לה יקר ושתי דקות אחרי זה כשהיה מוצא חן בעיני משהו שהיה עולה כפול היתה קונה לי בלי למצמץ. זה תמיד הרגיז אותי ש"מבטלת " את עצמה ככה. והשבוע מצאתי את עצמי עושה בדיוק אותו הדבר - חשבתי פעמיים אם לקנות לעצמי חזיה ב- 400 שקל אבל שעה אחר כך קניתי לעומר קורקינט ב- 350 שקל ואז נזכרתי בה והתחלתי לצחוק. . הפכנו ממש ממש לחברות רק אחרי הצבא . עוד יותר כשהתחתנתי והכי הכי התקרבנו כשנולד בני הנכד הראשון ( והיחיד) שלה, שאליו היא קשורה בצורה בלי יתוארת .. ועוזרת לי כל כך .. שאני מרגישה שעכשיו שאני אמא ויש לי משפחה משלי אני הכי תלויה בה ולפעמים לא נעים להודות, גם תלותית . אני מוצאת את עצמי מתייעצת איתה על הדבר הכי מפגר שקורה לי. היא מדהימה . הלואי שאני אהיה כזו . אני לומדת ממנה המון.

 

[אמא עמיתית]

עונה גם

אני קוראת אותך ורואה את עצמי. מעולם לא הייתי קרובה לאימי. מעולם לא הבנתי אותה. תמיד פחדתי להיות כמוה. אמי ואני לא קרובות אבל גם לא רחוקות,אני גרה כרגע אלך הוריי,אבל הקרבה הנפשית רחוקה יותר מהקרבה הפיזית. מאד מאד מאד שונות אין לי בת. מקווה שלבן שלי יהיו חברים חוץ ממני. אני לא שואבת השראה מאיש,אני אני,לטוב ולרע. לא רוצה להיות דומה לאמא שלי בכלום.

 

[בוליפלג]

הו אמא חבקיני חזק..../images/Emo79.gif

יחסי אם-בת היו וישארו יחסים מורכבים. השתקפות האם כילדה בילדתה שלה היא בלתי נמנעת כמעט וכשישנם פערים, לעיתים עולה גם קושי. בנוסף, ההזדהות היא משמעותית, ההשלכות תופסות מקום וכד' וכולי. בקיצור - רבות כתבו ועוד יכתבו על יחסים של אם ובתה / בת ואמה. כשבנמצא קיימת גם סבתא - אמא של האם, המצב הופך מורכב אף יותר. עם הפיכתנו אמהות, אנחנו, אף באופן בלתי מודע, בודקות את אמהותן של אמותינו אותנו, אל מול האמהות שלנו את בנותינו - החל מראשית הדרך. פעמים רבות מוצאים פערים, אי שביעות רצון וכד' - שנכנסים לתוך מערכת היחסים של ההווה - בינינו (האמהות) לבין האמהות שלנו. מורכב כבר אמרנו??

ולשאלותייך: 1. אנחנו קרובות ובעת ובעונה אחת גם רחוקות. אמי לא 'חברה' שלי, לא אשת סודי, לא שותפה לקשיים בחיי - מתוך בחירה מודעת שלי, שכן לרוב אינני מקבלת מענה רגשי נכון לצרכי בעת שיתוף שכזה. (למדתי לאורך החיים לבחור את האנשים האחרים הנכונים לכך). 2. יותר שונות מדומות, אם כי מאז הפכתי אם, היא הופכת דומה יותר אלי - מנסה ומצליחה לנהוג עם בתי כשם שאני נוהגת - איננה משליטה מ'משנתה' בביתי ומשפחתי. וזה נפלא! 3. לא ארצה לשכפל את היחסים, בהיעדר הקרבה הרגשית. אני מבקשת עבור בתי שכן תהיה הבנה רגשית, קבלה ואפשרות שיתוף בכל אשר תחפוץ - תוך הקשבה לצרכיה שלה. 4. לא. לא חושבת שבין אם ובת צריכים להיות יחסי חברות. אנחנו אם ובת ותמיד נשאר - אם שהיא חברה לדעתי דבר מה חסר באמהותה. העניין כמובן תלוי ראשית בהגדרה של 'חברה'. אם אדע מה היא חברה בשבילך אוכל אולי לענות נוכח הפרמטרים שלך. 5. מנשים ואמהות שיחסיהם עם ילדיהם מאפשרים פתיחות, כנות, מרחב רגשי גדול, מקום לנוח ופשוט להיות מי שהם. יש לי כמה כאלה. 6. אני מבקשת לעמי משהו ממידת השקט והשלווה שלה. אני יותר 'לחוצה' והיסטרית ממנה. אני לומדת להנות ממנו כשהיא משמשת לנו סבתא! 7. לא רלוונטי עבורי.

 

[סנטינו]

זה ממש אני ..

שקראתי את ההקדמה לא האמנתי שקיימת מישהי כמוני אני ואמא שלי מאוד רחוקות ויש לי הרבה "אמהות מחליפות" (חמתי בעיקר) כשילדתי גם לי הייתה תקופה של תסכול מאמא שלי ופחד שמא אני אהיה כמוה. 1. אנחנו מאוד רחוקות . פיזית , בקושי מדברות (אחרי שילדתי היה שבועיים שלא דיברנו - אף אחת לא התקשרה לשניה וזה היה כביכול מאוד טבעי). כשילדתי היא הייתה בטיול באילת והיא באה לראות את הילדה (נכדה) רק אחרי 3 ימים ??? 2.מראה חיצוני דומה. היא מאוד אגואיסטית לצערי אני גם אגואיסטית - לא באותן רמות ולא כשזה נוגע לילדה שלי 3. ממש לא - אני רוצה שהיא כן תכבד ותעריך אותי, אני רוצה שהיא תרצה לבוא אלי ראשונה עם כל בעיה, שאלה בקשה ותדע שאני שם בשבילה 4. חברות הלוואי - אבל קודם כל אני אמא שלה 5. מהפנטזיה שלי 6. ממש לא אני כל כך מבינה את התסכול שלך אבל המלצות שלי : להפסיק לנסות לשנות אותה להשלים עם מי שהיא ועשות הכל עם הבת שלך כדי שהקשר יהיה כמו שאת חולמת בעיקר תקשורת טובה

 

[זאתי2]

להלן תשובותיי

איך אתן עם אמא שלכם? קרובות? רחוקות?

רחוקות גם פיזית וגם מבחינות אחרות. כרגע הקשר הוא יותר דאגה מצדי אליה,בשל גילה והיותה לבד. עם זאת אני מספרת לה המון דברים שקורים לי ומשתפת אותה אבל זה נשאר ברמת העדכון ולא התייעצות או משהו ברמה עמוקה יותר. 2. דומות או שונות?

נראה לי ששונות, למרות שלצערי יש דברים שהצליחו לעבור.... 3. האם אתן רוצות לשכפל את היחסים שלכם עם אמא ליחסים עם הבת שלכם?

לא! 4. האם יש לכן פנטזיה שהבת שלכם תהיה חברה שלכם לכשתגדל?

בפנטזיה אני לורליי גילמור, ברור. 5. ממי אתן שואבות השראה בגידול הילדות/ ילדים?מכל אחד קצת, חברות, אחיות, אבל אין לי השראה. אולי קצת לורליי, אבל אני מניחה שלא התכוונת להשראה במלתחת החורף של אם השנה. 6. האם הייתן רוצות להיות דומות לאמא שלכן כאמא ואם כן במה?

באמת אני לא מצליחה לחשוב כרגע על משהו....יש דברים שאני מעריכה אותה בזכותה (כמו עצם הגידול של 4 ילדים) אבל עדיין אין משהו שהייתי רוצה להידמות לה. חבל.

 

[נתי של דוגי]

עונה

1. רחוקות לצערי 2. שונות ולפעמים דומות 3. לא!!! 4. לא , אני רוצה להיות אמא שלה ולא חברה שלה. 5. חברות , משפחה וכו' 6. לא , באמת שלא הייתי רוצה להיות דומה לאמא שלי בכלום בתור אמא.

 

[ממתינה לפיצי]

אצלי

1. קרובות 2. גם דומות וגם שונות

3. בהחלט - אך דגם משופר (בלי הדברים שאני פחות אוהבת\מסתדרת)

4.הפנטזיה שלי היא שתהיה לי בת

, ובהחלט גם חברה. 5. מאחיותי. (מאחת לומדת איך להיות ומה לעשות, ומאחת איך ממש לא להיות ומה ממש לא לעשות)ץ 6. בהרבה דברים לא, ובהרבה כן. מה כן? - להיות אשת סוד, מייעצת, עוזרת כללית (לימודים, חתונה וכו'),וחברה טובה. 7. זה קרה מתישהו בשנות העשרים +, תמיד אמא היתה גם חברה, תמיד סיפרתי לה (כמעט) הכל, אבל פתאום זה הפך דו כיווני. אבל הילדה הקטנה תמיד תשאר. עדיין כשאני אצלה, לפעמים אני שמה ראש על הברכיים שלה והיא מלטפת אותי וכו'.... ממש כמו פעם. לפני פחות מחודש עמית היה בן שנתיים. אמא שלי שאלה אם אני מאמינה שהתינוק שלי בן שנתיים - עניתי שלא, אז היא אמרה שהיא לא מאמינה שהתינוקת שלה כבר בת 30

. תמיד אשאר התינוקת שלה בנוסף להכל.