אצלי זה סיפור ממש ארוך תתכוננו.....
היה לי חבר מכיתה א' עד אמצע- ה...ובאמצע-ה נפרדנו ואז חזרנו ואז בתחילת ו' נפרדנו שוב....כי הוא עשה מהפרדות הרגעיות שלנו משחק כזה...אז נמאס לי מזה אז אני נפרדתי ממנו ואני ממש לא מתחרטת...והכי יפה, הוא היה משלים ביני לבין החברה הכי טובה שלי מתי שהיינו רבות. עכשיו אנחנו עלינו כבר שנה שעברה לחטיבה ואנחנו כבר בכיתה ח' ומאז שעלינו לחטיבה אנחנו מתעלמים לחלוטין אחד מהשני...זאת אומרת הוא החליט להתעלם ממני....בכיתה ו' עוד איכשהו דיברנו אחרי שכנועים רבים של ידידים...ועכשיו כלום. אקיצר, כרגע אין לי חבר ואני גם לא מתכננת משהו, כי עם הילדים שאני מכירה, מהשכבה, ומהכיתה שלי עדיף שלא...(כיתה שכל הבנים חנונים, חוץ מהאחד שהוא ממש חמוד ומוצא חן בעייני...והשכבה, ילדים משוגעים, שחושבים את עצמם וממש לא בא לי עליהם, למרות שחלקם נראים ממש טוב אבל טיפשים פשוט בלי שכל...מי שאני אוהבת איתי בכיתה זה אומר שהוא חכם, כי אני בכיתה של חכמים כזאת, לא מחוננים, משהו אחר, והוא גם נראה די טוב, והוא בגובה שלי, שאת זה אני ממש אוהבת, ומשהו קטן שמפריע לי, יש לו תחת של כוסית...חחחח....)