סקראבס - הסוף; 817-818

[MacMac7]

עברתי פעמיים על האנשים

ולא זכור לי שראיתי את בן. באמת מוזר.

 

[Roncha87]

../images/Emo45.gif ואללה.. זה הזוי

והיו גם דמויות שמתו...

 

[Roncha87]

נראה לי גם

שמייקל ג'יי פוקס לא היה שם בכלל..

 

[MacMac7]

אם היו מביאים את כל הדמויות

אז היו צריכים מסדרון ארוך מאוד

 

[Roncha87]

חחחחחח כן אבל הוא היה הכי טוב! ../images/Emo13.gif

 

[Angelus]

אני מסופק מהכמות

זה מעיד על המון, אתם לא חושבים? תראו כמה שחקנים הגיעו לסיום של סקראבס.. וזו לא סדרת פריים טיים או אפילו מתקרבת לכך.. למרות שהייתי מתלהב אם טרה ריד היתה מגיעה.. לא יודע מה יש לי איתה.

 

[TheLost]

סקראבס לא סדרת פריים טיים? ../images/Emo12.gif

 

[steelwater]

אשכרה

ממש חבל שהוא לא היה. זה היה הכי מתאים אם הוא היה.

 

[Angelus]

he's busy filming boring movies

או לפחות האחרון שראיתי שלו היה משעמם עד כדי הירדמות.

 

[Roncha87]

Scrubs 818../images/Emo58.gif ../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif

לפרק 17 אני בכלל לא מתייחסת כי הוא כל כך זניח לעומת פרק 18. את פרק 18 סיימתי לראות כבר לפני איזה שלוש שעות ואני כל הזמן מנסה לחשוב מה לעזאזל לכתוב עליו. אני יכולה לתאר לכם אותי תוך כדי צפייה בפרק כדי שתבינו מה עבר עלי. כל שנייה שהייתה מנגינת פסנתר/גיטרה ברקע, מיררתי בבכי, ואני לא מתכוונת לזה שהתרגשתי נורא, בכיתי כמו שלא בכיתי אף פעם כשצפיתי בסדרה. תוך כדי כך גם דברים קרעו אותי מצחוק כמו למשל הקטע שג'יידי מדמיין את היציאה שלו מבית החולים כמו יציאה של סיטקום- אני בוכה- הוא מוריד את המתג וכולם בפאניקה- אני נשפכת מצחוק (אליוט: אנחנו כולנו הולכים למות!!!

). לא יכלו לסיים את הסדרה טוב יותר ממה שעשו בפרק הזה, הרעיון שהסדרה נגמרת (וכן היא נגמרת מבחינתי כי עונה תשיעית תהיה ביזיון) בזה שג'יידי עוזב זה פשוט מניח את הדעת. היה כל כך ברור שקוקס לא יפרד ממנו בצורה רגילה, זה היה צפוי אבל לא הפריע לי. הדרך שהוא נפרד ממנו הייתה מעולה, באמת, ג'ון סי פשוט שיחק את זה מצויין. וגם פה מיררתי בבכי. לאורך כל הפרק פשוט בכיתי, בכי אמיתי ורציני כי כל הזמן עיכלתי את זה שהסדרה נגמרה ועדיין לא סיימתי לעכל. הייתי רואה את הפרק עוד פעם אבל אני מפחדת לבכות עוד פעם

. הסצנה עם קרלה שהוא שואל אותה למה היא אף פעם לא הציקה לו אלוהים, שם בכיתי כמעט הכי הרבה. זה היה כל כך יפה... הסרט בסוף גמר אותי. לא צפיתי אותו בכלל, החתונה של ג'יידי ואליוט, הילדים של כולם, עם קוקס והכל זה היה מקסים. היה יפה שביל לורנס הוריד את השלט בסוף. היה מקסים השילוב של המוזיקה בפרק הזה. השירים היו מדהימים, חן- עזרה עם השירים?. הקטעים בסוף שהראו מאחורי הקלעים היו כל כך יפים, רואים שהיה להם ממש כיף לעבוד ביחד ושהם כבר הפכו למשפחה אחת גדולה, כל הצוות. רואים שהיה להם קשה לסיים את זה. זה כל כך עצוב... אבל אני מניחה שלכל דבר טוב יש סוף. אני מקווה שהצלחתי להעביר את ההרגשה שלי מול הפרק הזה במילים, זה היה קשה כי אין לי מילים. סוף של סדרה ענקית, הכי טובה שראיתי אי פעם ולא חושבת שסדרה אחרת תוכל בכלל להתעלות עליה. Scrubs

 

[Ch3nf3l]

השיר בסוף ../images/Emo58.gif

כשיש את "הסרט", זה Peter Gabriel - The Book Of Love השיר בהתחלה... אני מניח שכולם זיהו את RHCP. צריך לבדוק עוד.

 

[steelwater]

תודה חן!

השיר בסוף היה קצת יותר שמלצי.

 

[Roncha87]

../images/Emo45.gif שמאלצי רולז!

 

[Roncha87]

טנקס!../images/Emo140.gif

 

[Angelus]

פיטר גבריאל../images/Emo47.gif

ידעתי שהשיר מוכר. די מלנוכולי ביחס לסצנת הסיום, למרות שמעולם לא יחסתי חשיבות למילות השיר. הלחן עצמו מעביר בך רעד של דכאון.

 

[MacMac7]

מי שאחראי על המוסיקה בסראבס

הוא פשוט גאון. לא קל למצוא שירים קיימים שיתאימו לסצינות כאילו הם נכתבו במיוחד לסצינה. וזה לא רק בסצינת סיום אלא בהרבה מקרים.

 

[steelwater]

../images/Emo45.gif

 

[DivineComedy]

לא יכל להיות שיר יותר מושלם

למרות שלא הכרתי אותו קודם. ומסתבר שזה קאבר, אבל הקול של פיטר גבריאל מושלם והיה סוף מהמם.

 

[TheLost]

../images/Emo58.gifעכשיו תורי

טוב, אז אחרי יותר מידי זמן סוף סוף הצלחתי למצוא את האווירה המתאימה כדי לצפות בפרק, אתמול בערב. ו... אוף

זה ממש מבאס כשסדרה שאתה אוהב (או אהבת מאוד פעם) מסתיימת, והסוף שלה הוא סוף סגור בצורה ברורה. לא ברור לי למה תמיד חייבים לסיים סדרות עם איזשהו שינוי מהותי, כזה שמגיע משום מקום והתפקיד היחידי שלו הוא לגרום לנו להזיל דמעות בפרק הסיום. אז כן, ההחלטה לעשות סיום כזה - עצוב וסופי - מגיעה עם הרבה מאוד יתרונות: קודם כל, אנחנו מזילים דמעות בפרק הסיום, וזה פחות או יותר מה שכל תסריטאי רוצה שאנשים יעשו כשהוא מסיים סדרה (גם אם זאת בכלל קומדיה!). וחוץ מזה, סיום שכזה מאפשר לתסריטאים להשתמש בכלי האהוב העליהם- סגירת מעגל. אבל התסריטאים התאכזרו אלינו במשך 3 השנים האחרונות עם חוסר בעלילות, דמויות שלא הולכות לשום מקום, ופרקים לא מצחיקים. אז למה שיהיה לנו איכפת ממה שהם רוצים לעשות? כאן בעצם העונה השמינית קמה ונפלה- בתסריטאים. הפרק האחרון היה מצויין ועצוב, אבל הוא היה יכול להיות עצוב יותר אם הוא היה בא אחרי עונה נהדרת שתגרום לנו לא לרצות ש"סקראבס" תסתיים. בשבוע שעבר, הרי, היו כאן לפחות כמה תגובות על כך שהסיבה היחידה שממשיכים לצפות ב"סקראבס" היא שזה רק חצי שעה. זוכרים כשב"חברים" רוס צעק "did she got off the plane?!" איפה היה לנו קטע כזה כאן? נכון ש"חברים" זה סיטקום מאותו הסוג שסוגר את האור כשהוא יוצא מבית החולים, אבל מצד שני... זה גם פחות או יותר מה שסקראבס עשתה, לו? אז ג'יי.די אמנם לא כיבה את המתג (וטוב שכך כי זה היה עלול להסתיים באסון, מסתבר...

) אבל אותה קלישאה הייתה שם- בסוף כל סיטקום הדמויות עוזבות את הבית או את מקום העבודה. אפילו ב"חברים" הבנייה של הסוף הייתה טובה יותר!!! מה שעצוב עוד יותר, זה שבעצם הזוגיות בין ג'יי.די לאליוט שהפכה למאוסה אמנם כבר בשלב מוקדם יותר, הפכה עכשיו להיות שום דבר. כל מה שקרה בפרק הזה זה שאליוט עברה לגור עם ג'יי.די. באופן יחסי לעבר שלהם, זה הישג מכובד, אבל נו באמת... איפה הקליימקס? כל מה שאנחנו צריכים להישאר איתו זה התקווה שמה שג'יי.די ראה ביציאה מהבית חולים על העתיד שלו, זה מה שבאמת יקרה? בקיצור, אני מעוצבן מזה שהתסריטאים הרסו את העונה הזאת. ובכל זאת, הפרק האחרון היה מצויין והזכיר את כל מה שטוב בסדרה הזאת, רגעים עצובים ודרמטיים משולבים בקטעים קומיים (למרות שלא היו הרבה בפרק). השיחה האחרונה של ג'יי.די והג'ניטור הייתה עשויה יפה וסגרה את הסיפור שלהם, עם המטבע ועם השם, בצורה טובה. ה-walk-down-memory-lane הייתה עצובה ומרגשת ונוסטלגית, כמו כל הפרק הזה בעצם עם "במבי", הקטעים מהפרק הראשון, הספר של קוקס. המסקנה של זה היא קצת עצובה, לא? בסופו של דבר כל מה שנשאר מהסדרה הזאת זה העונות הראשונות שלה. שזה הרבה, אבל... ד"א, יכול להיות שהזיתי, אבל לא אמרו לפני תחילת העונה שמת'יו פרי ומייקל ג'יי פוקס יחזרו לשחק בה בתפקידי אורח? הסיפור עם האישה החולה היה עשוי טוב והתאים למצב רוח של הפרק. מה שעוד יותר היה מעניין זה שלפי "סקראבס" מחלת ההאנטינגטון יכולה להגיע בכל שלב ובכל זמן ואילו לפי "האוס" המחלה מגיעה בגילאים מוקדמים מאוד. מעניין מי מהם צודק. ומעניין גם אם אולי 13 היא הבת של האישה הזקנה

למרות כל הדברים הרעים שציינתי, אני אתגעגע לסדרה. אולי רק לעונות הראשונות שלה, אבל זה מספיק- כי הן היו גאוניות ביותר. ולמרות שפרק הסיום היה יכול להיות הרבה יותר טוב אם הוא היה בא אחרי עונה מצויינת, הוא עדיין עשה את העבודה וגרם לי- בסוף שלו- לרצות ולראות הכל מההתחלה. ולמרות ש"סקראבס" צחקה לאורך כל הדרך על סיטקומים ועל כל הקלישתאות שבתוכם, אפילו בפרק הזה, ולבסוף נפלה לאותו המקום- היא עדיין הצליחה לעשות 8 עונות שסדרות קומיות אחרות בחיים לא יצליחו לעשות.

 

[jess r]

../images/Emo7.gif

לא חשבתי שאני אתרגש אבל בסוף בכיתי בטירוף בדקות האחרונות

איזה שיר מדהים מדהים מדהים! כל כך מתאים! פשוט בול. פשוט... מדהים. קשה לי למצוא מילים מתאימות אז אני אקרא קודם את השירשור ואולי אני אצליח לחשוב על משהו