סקס סמים ואלתרמן

[גנגי]

קודם שהוא יעשה לי.

ויש גם נימוק טוב: אני זקנה יותר, השעון-חול-הביולוגי שלי מתקתק מהר יותר. מצידי, כשיגמור, הוא יכול לבוא לעשות לך. לא תגיד שאני לא יודעת להתחלק עם חברים. ואגב, בלונדינית אני לא, אבל אתה עוד צריך לפצותאותי, מה, לא זכיתי בחידון-בית-מרקחת?

 

[מאי יולי]

יש גם לומר

שאם מה שמפריע לך זה הלחן - הוא לא של ברי. הוא של נפתלי אלתר(בלימן).

 

[ליזביי]

אני לא מאשים

לא את סחרוף ולא את נפתלי אלתר. הבעיה היא לא אצלם אלא אצלי. זה אני שלא מבין אותם- ולא להפך. אני מתחיל להצטער על ההודעה ההיא; אולי הייתי צריך להיות יותר זהיר בנסוחים שלי.

 

[כנרת יפה שלי]

גם אני נהניתי

 

[כנרת יפה שלי]

אבל רגע, אם..

בנות16 זקנות. אז בן כמה אתה? 8?

 

[ליזביי]

0

 

[שושן פרא]

נהנתי לקרוא את השרשור ../images/Emo141.gif

למרות שאני לא ממש מבין במשקלים, ולכן לא הכל הבנתי. תנוח דעתך: הודעות מהסוג הזה מתאימות ורצויות לפה, ושפתך אינה בוטה מדי. לדעתי, בכל אופן.

 

[מאי יולי]

בקשר להלחנה של משקלים

אכן יש כאן בחירה מעניינת של לחן שלא הכי אופייני לאנספט. יש שלל דרכים להלחין אנפסט, נדמה לי שהמקובלות ביותר הן להתאים לאנפסט משקל משולש, כאשר ההברה המודגשת בכל רגל תיפול על הפעמה הראשונה (המודגשת) בכל תיבה - לדוגמה אפשר לראות את הלחן של נחצ'ה לאותו שיר - או משקל מרובע, כאשר ההברה המודגשת נופלת שוב על הפעמה הראשונה, ואז היא נמשכת שתי פעמות - לדוגמה "בשנה הבאה" (...נשב על המרפסת, אבל כאן זה כבר לא אנפסט

. "ונספור ציפרים נודדות" - כן). בכלליות לכל משקל (בשירה) יש כמה קונבנציות של משקל (בהלחנה) ה"מתאימות" לו - אבל דווקא חריגות מהן הן שהופכות את השיר למעניין, בעיני לפחות. כך במקרה הזה - הבחירה היא במשקל מרובע, אבל לא בחלוקה המתבקשת. ועוד: צריך לזכור שהמשקל הפואטי הוא רק גורם אחד שיש להתחשב בו בהלחנה, ואני מניחה שבעיני מלחינים רבים הוא לא הגורם הראשון בחשיבותו. למשל הדוגמה שהבאת מתוך השיר של אלתרמן: אולי העליה המלודית ב"ועירך רחוקה", היא כי המלחין חשב ש"ועירך רחוקה" זה יותר חשוב/כואב/משמעותי מ"ידיך ריקות"? אני לא יודעת בדיוק, אפשר לשאול אותו...

 

[מאי יולי]

ומשהו כללי אליך, ליזביי

אל תצטער על פתיחת השרשור, ואל תיפגע מתגובות, או חלילה תפסיק לכתוב בגללן. מן הסתם כאשר אתה מעלה נושא לדיון, יהיו כאלו שיסכימו איתך וכאלו שלא, יהיו כאלו שתגובתם תהיה פחות ויותר חריפה - בשביל זה זה פורום פתוח, שכל אחד יכול לתרום בו את חלקו ודעתו. קח את זה בחשבון. נועה.

 

[ליזביי]

תודה על התגובה העניינית

ניחא ההעלבות; אבל לפי התגובות פה, שמתי לב כי האופן בו הצגתי חלק מהדברים- הפריע ללא מעט אנשים. אם יש משהו שאני לא אוהב- זה זה. לכן גם הצטערתי על ההודעה. בתקווה שהבנתי מה שכתבת, בכל-זאת יש לי כמה שאלות, ברשותך. אם שלי אמרה שהמשקל הנדון, בדר"כ, בא באווירה עליזה. נדמה שכאן יש יוצא-דופן. לפחות ממה שאני קולט מהלחן של נפתלי, גם אצלו אין עליזות. אך קשה לי לשמוע מה יש אצלו: טירוף, אווירה מחשמלת. לא יודע. לי זה לא נשמע מדויק, מצטער. אבל אני מתרשם כי הרוב מוצאים בשיר: אווירה מחשמלת. אולי אני קשה קליטה. אם הבנתי נכון מה שכתבת על 'משקל משולש'. אני חושב שדי ברור למאזין כי האווירה ב" בשנה הבאה [...] ונספור ציפורים נודדות." היא של השתובבות, עליזות. מכאן שהלחן שנבחר לשיר מצד אחד הוא מתאים לקונוונציות שהציעה שלי, ומצד שני המשמעות של הלחן בהירה לשומע. פחות או יותר. עוד דוגמה: השיר בחתימתך. לפחות בביצועו של ש.ישראלי. מצד אחד, המשקל הפואטי (שנתן המשורר) מקבל ביטוי גם בהלחנה. אך הבחינה היותר עקורנית לדעתי, היא שאפשר להרגיש את הפרשנות, היפה לטעמי, שנתן המלחין לשיר. לשם הדוגמה: האופן בו מבטאים לילה, מזכיר את אותה הרוח הגוברת שבזכותה הצמרת הומה. לטעמי, גם אפשר להרגיש כי זאת לא סתם רוח אלא רוח קרירה של לילה. בכל-מקרה, דרך הלחן של השיר- מרגישים פרשנות. הבעיה שלי עם הלחן של אלתר הוא כי א נ י לא מרגיש משמעות. הבעיה היא אצלי, מן הסתם. אני לא מביו איך את מרגישה כי 'ידיך ריקות' יותר כאב למלחין. אני בחיים לא הייתי מגיע לזה- כיוון שאני לא מצליח להבין את הלחן. על-כל-פנים, תודה על התגובה.

 

[מאי יולי]

"עירך רחוקה", לא "ידיך ריקות"

ו"הרגשתי" את זה בגלל העליה במלודיה (מבחינת גובה) והאינטנסיביות - אבל, שוב, זה לא משהו אבסולוטי, זאת הייתה רק דוגמה, וזה איך שאני מקבלת וקולטת את השיר. אליך הוא לא מדבר בצורה הזאת - סבבה. לא חייבים להסכים על הכל...

 

[amit1270]

מסכים. הלחן הזה מעניין ולא שגרתי

ובזכות עובדה זו (וכנראה גם בזכות ברי) הוא שרד וימשיך להיות רלוונטי עוד שנים רבות.

 

[מוגג]

../images/Emo51.gif ביקורת מעניינת.

ברי סחרוף יוצר חשוב ומשפיע מאוד. במקרה הזה הוא מחדש לחן ישן (נפתלי אלטר, כפי שנכתב כאן) ונותן לו גוון רוקי. הניגון של סחרוף אינו אותו ניגון של אלתרמן וגם לדעניותי סחרוף אינו נאמן למלוא מובנן של המילים. אני מבכר את הביצוע המקורי של נירה גל עם סולו הקלידים על פני מסך הגיטרות וקולו המיוסר של ברי, אבל בכל זאת הוא מפיח בניגון העתיק חיים אחרים ומביא אותו לדור חדש של מאזינים. דיינו. אגב מתי שונו המילים "וַתוסיף ללכת" ל"והוספת לכת"? אגב2, חורשה מנוקדת ונהגית בחולם - חֹרְשָה. אגב3 - אם רצונך להתהדר בעברית נאה, אמור (וכתוב) - "זמר ושמו ברי סחרוף". הרי הוא שר בעצמו ולא בשם מישהו אחר. אגב4 - ברוך בואך!

המשך לפרסם כאן מהגיגיך המעשירים(ואל תחשוש מהתגובות).

 

[שבולת ירוקת העין]

קודם כל ברוך הבא../images/Emo140.gif

וחן חן על ההודעה המעניינת ומעוררת המחשבה. גם אני לא מן המתמצאים בענייני משקלים אבל אלתרמן הוא אחד מתחביביי אני מכירה לא מעט שירי משוררים שהלחנתם פגעה בהם. אבל אני לא רואה את זה כאחד מהם. אני מדברת על הלחן ופחות על הביצוע של ברי סחרוף עצמו, כי הוא לא יו"יושב" לי בראש באופן שאוכל להתייחס לפרטים. אתה מוזמן להשיאר כאן ולהמשיך בכיוון הזה. כבר הספקת לראות שלא רק שלא סקלוך, אלא גם שמחו בדבריך.

 

[שבולת ירוקת העין]

וחוצמזה

אם בזכותך גם מאי יולי פתחה את פיה כאן - הרווחנו כפול

 

[מאי יולי]

מאי יולי

קוראת כאן באופן קבוע, ומדי פעם אף פותחת את פיה בתדהמה.

 

[שבולת ירוקת העין]

לכך התכוונתי

ברור לי שיש כאן "קוראי צללים" שמסיבות שונות לא פותחים את פיהם. אני שמחה שיש הזדמנויות שקצת חושפות לנו אותם, ואולי גם מראות להם שלכתוב כאן זה לא דבר בלתי אפשרי או בלתי מציאותי

 

[ליזביי]

רק בשביל זה היה שווה לפתוח שרשור

 

[תופס עוגב]

לפעמים סיגר הוא רק סיגר.

ראשית אסייג שאיני מכיר את הביצוע האמור ואפילו לא את הלחן. אני מסכים שהלחנת שיר צריכה להיות תואמת בראש ובראשונה לשיר עצמו - על מילותיו, ושאר האמצעים האומנותיים שבו. מאידך, ראשית - הלחנה היא גם סוג של אינטרפרטציה, וככזאת - יש לגיטימציה לנתינת משמעויות לשיר, כל עוד הן לא מנוגדות לשיר עצמו. בנקודה הזאת אפשר התווכח עד כמה הדוגמא שהבאת נוגדת את השיר, אבל אני משער שתסכים איתי שהיא לא קיצונית כמו "ואשרוף את ביתך עלייך, לה לה לה". הענין החשוב ביותר בעיני כשמדברים על משמעות המשקל אצל אלתרמן, הוא שאלתרמן אמנם היה מודע למשקל ולמשמעותו, ובמקרים רבים שחק אתו, ויחד עם זה, אלתרמן העדיף באופן ברור את המשקל המשולש, אך לא נמנע משבירתו כשהמילים בקשו. כך למשל, במעבר בין השורה השניה לשלישית, יש רגל מיותרת. אפשר להתווכח אם ו"ו החיבור שם נועדה לשבור את המשקל ובכך לדרוש אתנחתא לפני שעוברים מהשורה השניה לשלישית, או ששבירת המשקל היא תוצאה של הצורך השירי בריבוי ו"ו החיבור (והדרך, וענן, ואילן, עם תנועה של הדחסות). בכל אופן, מה שניסיתי לומר (ויצא כ"כ מסורבל) הוא שלפעמים שבירת המשקל אצל אלתרמן היא שבירה מכח השיר, ולא משהו בעל משמעות כבירה בהכרח. אם המקרה המסוים הנ"ל מתעלם מהשיר או תומך בו - כאמור - איני יכולחוות דעה (כי איני מכיר את הלחן), אבל בגדול, אני נאלץ להסכים איתך שבמקרים רבים מדי, הלחנים מתעללים בשיר ועושים בו שמות. חוץ מזה - נהניתי לקרוא את הודעותיך, ברוך הבא גם לכאן

 

[גנגי]

אבל אם אפשר להפיק ממנו יותר...?../images/Emo12.gif