סקס סמים ואלתרמן

ליזביי

New member
סקס סמים ואלתרמן

יש לי הרגשה שאני קצת קיצוני בדעותי, לכן לאחר שתוצג דעתי.; אשמח לשמוע דיעות נוספות. לטעמי, הסוגיה שאני עומד להציג; ניחא לה בתוך הנושא הרחב של 'תרבות עברית'. במידה וטעיתי בפורום, אתנצל מראש: טעות שלי; הרי אינני מכיר את הפורום הזה, מי-יודע-מה. אני לא פריק של מוזיקה; מעולם לא התלהבתי מאף- להקה או זמר\ת. גם איני שומע מוזיקה בשעות הפנאי. עם זאת, יצא לי להקשיב כמה פעמים; לביצוע של מישהו בשם: ברי סחרוף; לשיר הפתיחה של אלתרמן מכוכבים בחוץ. הבנתי כי מדובר באליל נוער (בעיקר הכוונה לזקנות בנות 16), האם אני צריך להכין עצמי לסקילה? על-כל-פנים, בהודעה זו, אסביר בדיוק מה לא אהבתי בביצועו. לסיכום גם אומר שאינני מבין איזה משמעות יש ללחן, או לביצוע שהאמן (בלי מרכאות) נותן לשיר. הייתי שמח אם למישהו/י יש דיעות יותר חיביות בנידון. (אין אפשרות ניקוד במחשב זה. לצערי, השיר לא ינוקד. אולי אנקד רק מקומות 'אפורים' במקלדת עיוורת או מה. במידה וחשוב לך הניקוד; אין לי בעיה, אך אי-אפשר לנקד, טכנית, מתוך המחשב הזה. חוץ מזה: אני גם לומד ניקוד. ויש לי מונטין רב-רושם, כנקדן הכי גרוע בירושלים. אתם לא רוצים לראות את זה. האמינו לי) השיר: עוד חוזר הנגון שֶׁזנחתָ לשוא והדרך עודנה נִפְקַחַתְ לָאֹרֶך וענן בשמיו ואילן בגשמיו מצפים עוד לְךָ, עוֹבֵר אֹרַח. והרוח תקום וּבְטיסת נדנדות יעברו הברקים מעָלֵיךָ וכבשה ואילת תהיינה עדות שֶׁלִּטַּפְתָ אותן וְהוספתָ לֶכֶת - - שֶׁיָּדֵיךָ ריקות ועירך רחוקה ולא פעם סָגַדְתָ אַפַּיִם לְחֻרְשָׁה יְרֻקָּה וְאִשָׁה בִּצְחוֹקָה וְצָמֶרֶת גשומת עַפְעַפַּיִם. -- אנחש שגם בניקוד חסר, הצלחתי למעוד. נו, הכל כשורה. נתחיל במשקל של השיר: (מי שזה לא מדבר אליו- יכול לדלג. זה חשוב כיוון שסחרוף הורס אותו בלי סוף. בית ראשון: שורה ראשונה: אנאפסט (U - -) ארבע-רגלי. שורה שניה: אנאפסט ארבע-רגלי + תנועה קצרה וסגורה שורה שלישית: אנאפסט 4רגלי. שורה רביעית: אנאפסט 4רגלי+ תנועה קצרה. בית שני: שורה ראשונה: בדומה לבית הקודם שורה שניה: (בעייתית ביותר, לדעתי) אנאפסט שלוש-רגלי + תנועה קצרה, אך פתוחה. שורה שלישית: בדומה לשורה הראשונה. שורה רביעית: בדומה לשורה הקודמת. בית שלישי: שורה ראשונה: כצפוי, אנאפסט 4-רגלי. שורה שניה: אנאפסט 3-רגלי + תנועה קצרה וסגורה שורה שלישית: אנאפסט 4-רגלי. שורה רביעית: אנאפסט 3-רגלי + תנועה קצרה וסגורה. --- מדוע המשקל חשוב?(ואם יש כאן מישהו/י שזה סינית בשבילו, אני מתנצל. מי שרוצה, אין לי בעיה להסביר בגדול מה-זה. הדברים לא מסובכים, באמת.) בעוד שהביצוע של סחרוף, מתפרץ וגיטרות חשמליות ברקע. המשקל שלשיר מורה על קריאה שלווה, הרבה יותר- וגם מתוחה מאד. לדוגמה: בית 3, שורה 1: לפי האנאפסט (שתי התנועות הראשונות מחטפים, כלומר מבטאים בקיצור. ואת ההברה השלישית מטעימים- הוגים בארכות.) שֶׁיָּדֵי ךָריקות ועירךָ רחוקה. בין ה'ועירך' ל'רחוקה'; יש הפסקה קלה. לדעתי ההפסקה הזאת היא כעין אנחה. אנחה שנשמעת בשתיקה. האווירה שהמשקל מקנה לשורה: זאת לא רק שלווה, גם עצבות יש כאן. ברי סחרוף, מזמר את השורה הזאת, בערך, לפי המשקל. 'שידיך ריקות' הוא מחבר בין המילים, אך לא מטעים, באופן הראוי, את הקמץ שלפני ה'ריקות'. אמנם המשגה היותר חמור אצלו: מתגלה בהמשך השורה: 'ועירך רחוקה'. כאן, הזמר מתפרץ קצת בקולו, ולצערי, במקום העצבות השלווה שהמשקל הציע- יש כאן איזה נהמה, לא מובנת, של הזמר. הייתי יכול להמשיך בהשוואה, אך נדמה לי כי זה מיותר. בלאו-הכי, אהמר שלא ההיענות להודעה זו, הולכת להיות דלה מאד. באופן כללי, יצא לי להכיר באמנים שדווקא הצליחו לזמר שירי-משוררים/רות, במחשבה ועם הרבה חיות. לדוגמה: שלמה בר וביצועו לשיר 'תפילה' של א.חלפי. וגם ביצועו (ביחוד הפתיחה) לאחד השירים שתירזה די-מון. במקרה של ברי-סחרוף, לא רק כי איני מבין את הפרשנות שלו. ולטעמי- לא הושקעה כאן, כמעט, מחשבה. הרי שגם רוח השיר, לדעתי לפחות, הולכת לאיבוד ובמקומה: כוכב רוק. אם מישהו/י רואה את הדברים אחרת, אשמח לשמוע. גם הגיטרות ברקע, חורגות לרוח השיר, לטעמי לפחות.
 
קטונתי, אבל

אני מאד אוהב את השיר של ברי סחרוף. אין לי את הכלים להסביר מדוע והאנאפסטים שלך סתומים בעיני.... את הביצוע והנמגינה של חווה אלברשטיין, אני אוהב עוד יותר
 
הקשבתי לזה עכשיו שוב, פעם שניה

המשקל לא נכון אולי אבל האווירה מרתקת ומחשמלת. אני אוהב את זה שוב.
 

ליזביי

New member
כשיוצא

לי לשמוע את השיר באוטובוס או מה; אני מקשיב; יותר כי אני אוהב את השיר ופחות בגלל הביצוע. אפשר אולי לומר ש"האווירה המרתקת והמחשמלת" שאתה מוצא בשיר; היא ביטוי מסוים לאווירה שהשיר נותן בהחלפות תפקידים: חורשה בצחוקה, אשה ירוקה; צמרת גשומת עפעפים. אבל נדמה לי שאלה מגדלים פורחים באוויר. (לאנוס את הביצוע וגם את הטקסט בחדא מחתא) אולי לא צריך יותר מאווירה מחשמלת כדי להקליט שיר טוב. לא יודע. אבל דעתך, אפילו שהיא קצת פחות מנומקת, נשמעת לי הרבה יותר טוב מהדעה אותה הצגתי אני. נ.ב לא הבנתי מה היה סתום במשקלים. האם לא זיהתי את המשקל הנכון? משקלים זה סינית? אינך מצליח לקרוא את השיר במשקל שהצעתי? אשמח לשמוע מה לא מובן; אחרי הכל, אין לי בעיה להסביר את עצמי שוב.
 

ליזביי

New member
זה מעצבן אותך או משהו?

אין לי ממש קטע עם הנקודה-פסיק, כך שאם זה מפריע לך- באמת שאין לי בעיה להפסיק. לפעמים אני משתמש בזה כי הפסיק- הפסקה קצרה מידי. הנקודה- הפסקה ארוכה מידי. נקודה-פסיק- משהו באמצע. אבל, הנה, כתבתי הודעה שלמה גם בלי זה.
 
לא מעצבן. תמוה

לא מכירה אותך, אבל התרשמתי מהודעתך הראשית שאתה אדם המודע לשפה (אפילו יותר ממני
) ולכן תהיתי מדוע אתה מרבה להשתמש בסימן-פיסוק זה, שלרוב הוא נדיר בעברית.
 

shellyland

New member
אנאפסט זאת רגל משקלית

של שלוש הברות, כאשר שתי הראשונות לא מוטעמות והשלישית כן. למשל: "לפעמים בימים ארוכים" (סליחה שאני לאמצליחה להמציא משהו יותר יצירתי כרגע). שימי לב שהמשקל הוא: טה-טה-טה טה-טה-טה טה-טה-טה. השמקל הזה מאוד אופייני לשפה העברית ומקובל לראות בו משקל "עליז" (לא במובן גיי) שנותן לשירה מקצב משמח, אבל זה לא תמיד נכון. לעיתים קרובות מוסיפים לרגל (יחידה משקלית) האחרונה במשקל הזה הברה לא מוטעמת, כדי להקל על האוזן. כמו, למשל, בשתי השורות הראשונות של חמשירים: "מעשה בילדה שמה רוחמה" וכיו"ב.
 

Raffael

New member
דעה אחרת

דעתך לא "קיצונית" לדעתי (
), היא פשוט מתאפיינת בנקודת מבט קצת צרה ואישית. אתה מתיחס לתחום שאתה מודה שאין לך כל רקע בו, אבל מבקר אותו בחומרה רבה, מתוך נקודת המבט שלך. קצת מוזר לטעמי. רוק, ומוזיקה בכלל, הם תחום אמנות. יש בשירים מילים ויש בהם מוזיקה ויש בהם יחסי גומלין ביניהם ויש קצב ויש רגש... להתיחס לשיר משורר, כשהוא מולחן ומבוצע מוזיקלית ובמיוחד בגרסת רוק, כפי שאתה התיחסת אליו ולבקר נושאים כמו משקלו של השיר הכתוב, זה קצת מופרך. באשר לברי סחרוף, הגישה שלך קצת מתנשאת, שלא לומר לוקה בבורות (עניינית, לא מתכוון להעליב). לומר על סחרוף משפט כמו "מישהו בשם: ברי סחרוף", זה קצת כמו לומר "איזה משורר אחד, אלתרמן משהו". גם ביטויים כמו "אליל נוער" או "זקנות בנות 16" לא ממש מצביעים על נסיון להתמודדות רצינית עם הנושא. סחרוף הוא יוצר ותיק מאוד, מוערך מאוד ואם יורשה לי, איכותי מאוד. כן, הוא גם פופולרי מאוד, גם בקרב נערים ונערות צעירים, אבל לא רק. למעשה, אחד הדברים שאני אוהב בהופעות שלו, זה לראות את הקהל המגוון שמגיע. חתך הגילאים הוא בערך 15-50 ואני לא בטוח שיש רוב מכריע לנערים דוקא. (אני כבר למעלה מ20 שנים לא בן 16). הגיטרות לדעתך "חורגות לרוח השיר" אבל אתה לא מקשיב למוזיקה ולא ממש רגיל לשמוע גיטרות. "רוח השיר" לדעתך "הולכת לאיבוד" ובמקומה "כוכב רוק". מה רע בכוכב רוק? בקיצור, לדעתי, כמי שאוהב מאוד ומקשיב הרבה מאוד למוזיקה, שאוהב מאוד רוק, שאוהב מאוד את מה שסחרוף עושה ושאוהב מאוד את הביצוע שלו לשיר הנידון, קשה לי מאוד להבין את הביקורת שלך וודאי שלא להסכים איתה. השיר מצוין לטעמי.
חבל שלא באת להופעה של ברי אתמול בנמל. היתה אחת הטובות בהן נכחתי בחי, אם לא הטובה שבהן.
 

ליזביי

New member
מהפינה שלי זה נראה כך

לפני שנה, פחות או יותר. ידיד, פריק של סחרוף, הזמין אותי להופעה של סחרוף ופורטיס. כיוון שרציתי להמנע מדעות קדומות, בקשתי ממנו שישאיל כמה דסקים של שניהם. הוא נתן לי איזה חמישה או שישה דסקים. במשך חודש או חודשיים, הקשבתי לכולם, עד שזכרתי חלק מהשירים, כמעט בעל"פ. אולי גם התרגלתי קצת יותר לסגנון שלהם. (אפילו שהדסקים המוקדמים לא דמו לאחרונים, כך לטעמי; לפחות.) הגענו להופעה. היינו שלושה, כולנו אז בני 19-18. הרגשנו ממש קשישים בקהל. (זה היה במקום בשם 'ברבי') רוב הקהל הורכב מצעירים וצעירות - בין 14-16. היו שם גם, פה ושם, סטודנטים ואנשים קצת יותר מבוגרים. הכרתי את רוב השירים בהופעה, לתמהוני. אה, שכחתי, היו גם הרבה חיילים, באופן יחסי. הבעיה שלי עם הביצוע היא שלא ברור לי מה הולך שם. מדוע בחרו דווקא בלחן הזה, מה הגיטרות ברקע מוסיפות וכולו. אני מסכים איתך שהביטויים בהם השתמשתי קצת מתנשאים. אולי לא הייתי צריך להתשמש בהם, הרי איך אני יכול להתנשא על זמר שאני בכלל לא מבין?! -- כששאלתי אנשים מה הם אוהבים בשיר הם אמרו: "כי זה ברי סחרוף." יש כאלה שאהבו את הסולו של הגיטרה, ויש כאלה שחושבים שהקול שברי מפיק בשיר מאד מיוחד. פעם הבאה אנסה להציג דיעה טיפה יותר פתוחה. כל מה שיש לי לומר הוא שהביצוע הזה לא אומר לי כלום. עם-זאת, מבין חובבי סחרוף (או רוק בכלל), שיצא לי לפגוש, לא היה אחד שהשיר לא נגע בו. נדמה לי שבמקום לבחור בביטויים כמו: מישהו בשם: ברי סחרוף" הייתי צריך לומר שכנראה יש בנינו אי-התאמה.
 
ומה בעניין ביטויים כמו: במקום בשם 'ברבי'

אני ממש לא אוהבת מוסיקת רוק בשום צורה, ובכל זאת אני יודעת שברי סחרוף הוא יוצר חשוב בתחום זה, וגם שה"ברבי" הוא מקום חשוב לאוהבי מוזיקה מסוג זה.
 

ליזביי

New member
דקדוקי עניות, הא?

אני מרים ידיים. כתבתי "מקום בשם 'ברבי'" כי ככה זה אצלי. מקום עם שם. ידוע לי שבשביל אנשים מסויימים ברבי הוא מקום חשוב. אני לא מזלזל בהם, חלק מהאנשים שהולכים למקום הזה, הם במקרה ידידים קרובים שלי, אגב. בכל-אופן, לא התכנוותי לזלזל או להתנשא, לא מקודם וגם לא עכשו כשכתבי: מקום בשם ברבי. אני עובר לשפת השתקנים. יהיה חלקי עמהם.
 
דקדוק

רבים בפורום הזה מתעניינים בדקדוק. אנשים דקדקנים, נו... האם הדקדוקים האלו הם עניין של עניות או של עשירות -- זה כבר בעיני המסתכל. זה לא אמור להרתיע דקדקן כמוך מלכתוב כאן.
 

Raffael

New member
אתה בן 20? ../images/Emo13.gif

פורטיסחרוף פעילים ופופולריים מאוד כבר משנות השמונים (וגם זכו להצלחה מסוימת באירופה). יש להם קהל שהיה בוגר כבר אז וממשיך להנות מהם ולהגיע להופעות. "ברבי" הוא אכן מקום צעיר יותר. בהופעות במקומות מסודרים ונעימים יותר, אפשר לראות בקלות אנשים זקנים מאוד. בהופעה בחמישי האחרון היתה לפני חבורה קטנה של בני 25 בערך, אני וחבריי היינו (בממוצע) בני 40 בערך, מימיננו היתה חבורת נשים קטנה בגילאי 30 ומשהו (לבלונדינית, אם את קוראת, נדלקתי. השאירי פרטי התקשרות אצל הנהלת הפורום בבקשה). עמדנו בחלק האחורי של האולם וכמעט שלא ראיתי בו אנשים צעירים מ20. אני מניח שקרוב יותר לבמה, היו הצעירים, שעדיין לא חסים על אוזניהם. באשר לנוער, ברי נראה מצוין, הוא כוכב והוא עושה מוזיקה טובה. זה מושך בני נוער ואין ספק שהוא אליל נעורים, עבור חבר'ה צעירים. זה לא מפריע גם ולמבוגרים יותר להנות ממנו ולהעריך אותו. אמנם התבגרנו מאז, אבל גם אני הייתי מת שברי יעשה לי ילד. זה מזכיר לי שרשור ישן, מלפני מספר שנים, בימי IOL העליזים. הבנות דיברו על בנים שהיו שמחות לעשות להם טובה. אחד מחברי הפורום, ציין את דנזל וושינגטון (או שזה היה ג'ורדן), אם אני זוכר נכון, כמישהו שאפילו הוא (סטרייט למהדרין), היה שמח לעשות לו טובה. נדמה לי שאותו כותב נמצא גם בפורום הזה
במקרה של ברי, אני לגמרי מזדהה איתו. לא חושב שהיית צריך להמנע מלהעלות את הנושא או שאתה צריך להפסיק להגיב. דוקא נושא מענין. הגישה שלך אנליטית מדי לדעתי. זה רוק, מוזיקה, זה כיף. לא לכולם, אבל לא תוכל להבין מה כיף להם, בכך שתנתח את המשקל של השיר ואת תרומת הלחן או הגיטרות. אם זה לא מוצא חן בעיניך, זה בסדר גמור.
 
למעלה