אבל את כותבת אותו הדבר, שסקס=חדירה...
"אני מגדירה עצמי כמשהי שאינה מעוניינת בסקס אבל ממגע אני בהחלט נהנית ..." - זו בדיוק הנקודה! המגע שאת נהנית ממנו הוא חלק מהסקס, סקס זה לא רק חדירה ולכן אם את לא נהנית מחדירה אז את לא נהנית מ
חדירה, וזה לא אומר שאת לא נהנית ממין. לדעתי תוכלי למצוא מישהו שיהיה לך כיף איתו וידע לגעת בך כמו שאת רוצה ואוהבת ואת תמצאי את הדרכים לעשות לו טוב וחדירה לא תהיה הדבר היחיד שמעניין אותו, בניגוד לבחור שהיית איתו. אגב, על זה שהרבה נשים נהנות מדברים אחרים שמעתי וקראתי לא מעט; אני חושבת ש: א. יש הרבה נשים שכן, כל אחת אחרת, ואפילו לא כל הגברים אותו הדבר...!
ב. יש נשים שנהנות יותר מדברים אחרים, אבל אין להן בעיה עם חדירה אז הן עושות את זה בעיקר בשביל בן הזוג (וזה חלילה לא אומר שהן סובלות תוך כדי) וזה גם לגיטימי, לפרגן לבן הזוג. אגב נשיקות, אני (ואני מחשיבה את עצמי לבחורה רומנטית מאוד) לא חזקה בנשיקות. לא יודעת למה, אבל זה מעולם לא הלהיב אותי במיוחד (לא עם בן הזוג הנוכחי ולא עם הקודמים לפני שנים רבות). בן הזוג הנוכחי שלי חובב נשיקות מאוד, הרבה יותר ממני... כיוון שאין לי בעיה להתנשק איתו אני מפרגנת לו בכיף, כי למה לא? "זה נהנה וזה לא חסר". אגב, היה לי לפני שנים חבר שלא אהב להתנשק, ורוב הזמן זה לא הפריע לי, אבל פה ושם פתאום התחשק לי קצת ואז התבאסתי קלות שהוא לא כ"כ רצה (אם כי הוא היה משתף איתי פעולה, ככה בקטנה). לגבי חיבוקים - אני לא חושבת שזה יותר נשים מגברים. כל הבנים שאני מכירה אוהבים להתחבק, מאוד, וחברי הנוכחי אוהב ונהנה מזה לא פחות ממני...
משהו אחד שאני לא רוצה: מין אוראלי ומין אנאלי. זה מגעיל אותי (נכון לעכשיו) לשני הכיוונים, כמעט במידה שווה. לא רוצה שיעשו לי מין אוראלי, ואני לא מסוגלת אפילו לדמיין את עצמי עושה.
לגבי אנאלי, אני יודעת שיש הרבה שלא חושבים בכיוון וזה מגעיל אותם, גם גברים; באשר לאוראלי, עד כמה שידוע לי זה משהו שגברים אוהבים מאוד. פעם מישהו אמר לי שאף גבר לא יסכים לוותר על מין אוראלי, ובמשך שנים הייתי בטוחה שגורלי נגזר, וגם אם אני אצליח להתגבר על מין וגינלי סטנדרטי, "הלך עליי". אבל כשדיברתי על זה עם גברים (ויותר מאחד, ודי שונים אחד מהשני) קיבלתי תגובה מעודדת: כולם אישרו שהם נהנים מזה ומעדיפים כן, אבל זה לא ימנע מהם להיות בקשר עם בחורה, ואם זו מישהי שהם אוהבים ונהנים להיות איתה אבל היא לא רוצה, אז לא; יש דברים חשובים יותר. בשורה התחתונה, אני חושבת שהמפתח הוא לשמור על אופטימיות ולא לפחד לברר ולדבר. הרבה סטיגמות והרבה דברים שחשבתי שהם נכונים כי כביכול יש מוסכמה לגביהם או ככה זה מוצג בתקשורת, התגלו כהכללות מאוד לא מדויקות במציאות. אז האופטימיסטית שבי אומרת שלכל סיר יש מכסה, ומי שיחפש ולא יחשוש לדבר על מה שהוא רוצה ואוהב, ימצא גם את מי שירצה באותם דברים כמותו, ואז אולי מין אוראלי לא יהיה בתפריט, ואולי חדירה לא תהיה המנה העיקרית, ולא חייבים לצום. אפשר לאכול מה שאוהבים עם הטבח הנכון.
