סקס והעיר הגדולה

[אטיוד5]

היי גברת

הגעת ברכבת?

 

[אטיוד5]

ושכחתי עוד משו, עין לציון

שהפתרון שלך לא נכון, ואפילו מטעה במעט (זה רמז), או סתם לא מנוסח הכי-הכי. בפיזורי כי רב, אני יוצא מהמשרד בשעה אקראית לגמרי. עם זאת שהפתרון איננו מדויק, ההצעה להזדיין בסבלנות נכונה עד מאוד. זאת (כמעט) תמיד איסטרטגיה טובה.

דרך אגב, אפה צמוד ופחוס לחלון מוקף באדי נשמתה, הוא תיאור פנטסטי שקראתי לראשונה בסיפורון של תומאס דילן (לא זוכר את שמו כרגע, קיבינימט).

 

[*צופיה*]

אם הוא נכון

אז הבעייה של הבנת הניסוח היא שלך – כי זולל המישמשים כן הבין שאני הבנתי את מה שהוא הבין. והפיתרון שלי מתלבש כמו הסנדל של סינדרלה על עניין האקראיות. אם הוא לא – אז מה כן ? כן. האף הפחוס שוכן באותה גומחה קלאסית של הממחטה שמציע האביר לעלמה.

 

[אטיוד5]

הפתרון שלך מחליק על הזכוכית ...

של הנעל הסינדרלית, ונופל במורד המדרגות על התחת. איזה 3 דקות? איזה 5 דקות? איזה 10 דקות? דקה אחת. כולה דקה אחת שיחכה אחרי הרכבת ללידס. אני חושב לטעת עץ מישמש לכבוד הזולל.

לא זוכר ממחטה.

אולי זה מסיפור אחר?

 

[*צופיה*]

צודק צודק !

וגמני (בחיי שלזה התכוונתי). וגם הזולל. התכוונתי לזה. הניסוח הקלוקל אכן היה ב"עוד". צריך להיות שיחכה 3, או 5 וגו'. סה"כ. וה"אפילו 10 לא יותר" גם הוא מוכיח שבחיי שהתכוונתי. הממחטה עצמה גם היא מאותו סיפור והיא של המאהבת מיורק, שדווקא הפעם נטולת האביר רוב הזמן - במקרה הזה. ושל עוד רבות כמוה בהיסטוריה של האהבות. אז ככה שזה מהרבה סיפורים אחרים.

 

[זולל מישמישים]

הרכבת ליורק תמיד יוצאת

דקה אחרי הרכבת ללידס. (או ליתר דיוק 54 וחצי שניות אחרי)

 

[זולל מישמישים]

מממ... צופיה כבר אמרה את זה

אז אחרתי כנראה. זה מה שקורה כשמחכים עשר דקות יותר מידי

 

[מילי33]

יורק

הייתי ביורק פעם אחת לפני שנים ולמרות שהיא עיר מקסימה מה שעבר לי בראש בזמן הביקור הוא טבח היהודים בעיר, אי שם בימי הביניים. אני מניחה שאם הייתי נשארת שם יותר זמן בטח היו משתנות לי האסוציאציות כמו שקרה לי בערים אירופאיות אחרות עם עבר קרוב יותר של רדיפת יהודים. סתם, מוזר לי שאני, ישראלית חילונית, מנסה להרחיב אופקים, נוסעת בעולם ובכל מקום מחפשת את הקשר היהודי העגום.

 

[מילי33]

אמריקה

חייתי בעבר באירופה הבובתית (יענו הקלאסית) וכשעברתי לארה"ב הדהים אותי החיספוס שבה, העזובה והבטון וישר הרגשתי בבית! שלא לדבר על הכבישים המשובשים פה עליהם אני מדוושת בגב דואב יום יום. החיספוס הלא אסתטי הזה לפרקים מאוד מזכיר לי את ישראל. לדעתי ניו יורק מדהימה יותר מבוסטון אבל בוסטון נעימה וביתית יותר. מכיוון שהדגש פה (לפחות בחוגים בהם אני מסתובבת) הוא על אינטלקט ולא על כסף אפשר להעביר פה ערבים נפלאים על יין זול וחברה טובה. ניו יורק מצטיירת לי כיותר תל אביבית במובן הנובו רישי של המלה.

 

[גנגי]

הגדירי "חברה טובה"...../images/Emo8.gif