"ספתא זפתא"
הייתי חייבת לשתף אתכם: אני יוצאת בחודש וחצי האחרון עם מישהו קבוע, לשם שינוי, ושילשום הוא הזמין אותי לארוחה משפחתית אצל הוריו בשישי בערב . שמחתי על ההזמנה ועניתי בחיוב. כמובן שהתלבשתי יפה, התאפרתי סידרתי יפה יפה את השיער, פגישה ראשונה עם המשפוחה אתם יודעים נו, אז משקיעים. בקיצור הגענו לבושים ומריחים ובעיקר נורא רעבים, אחרי שכל היום ארזנו לקראת המעבר לדירתי החדשה. עשינו היכרות ,היו שם שני האחים שלו התאומים ,שאגב מה זה חתיכים שאלוהים ישמור אותי ואותם, אמא אבא , וגם סבתא אחת, שאותה אסור לשכוח. ישבנו קצת בסלון ודי מהר עברנו לשולחן האוכל שהיה עמוס כל טוב. ואז, בעוד כולם עסוקים באוכל , מעבירים אחד לשני את הסלט ואת העוף וכו וכו, דווקא אז ליד כל בני המשפחה הנחמדה הזו פונה אלי הסבתיקה, (שלמרות גילה המופלג 92 הייתה צלולה חריפה ושדה לא קטנה ,וכבר מההתחלה עשתה עלי רושם של אחת כזו שכבר מזמן הפסיקה לשים קצוץ על העולם) ואומרת לי : אז מה? מה איתך? את לא עושה דיאטה? שתיקה. כולם, שהיו עד עכשיו לגמרי עסוקים בחומוס המדהים שאבא שלו מכין בעצמו כבר שנים ואיך שהוא מפתיע בטעמו כל פעם מחדש, השתתקו לרגע המומים ממה שעד לפני שבריר שנייה שמעו אוזניהם. אני שתקתי גם, כשלפתע שמעתי אותו :" סבתא תעזבי אותה , היא יפה מאוד ככה, פי אלף יותר יפה מכל הבנות הרזות האלו, והיא לא צריכה שום דיאטה , קפיש?" הסבתיקה זרקה לעבר השולחן כמה מילים ביידיש, מה שגרם לי לחשוב שבמקרה שלה איזה מזל שאני חצי מרוקאית חצי ברזילאית ולא מבינה אף מילה, ואז חזרה לאכול שלווה ואדישה בעוד כל הסועדים עדיין נושאים על פניהם אדמומיות של מבוכה. האמת שחשבתי לענות לה אבל החלטתי שלא. לא התחשק לי להיכנס לזה עם אישה בת 92 שמי יודע איזה עוד שפנים היא תשלוף פתאום מהכובע, וזאתי נראה לי יש לה וואחד כובע ובטח גם המון שפנים בפנים שהתרבו להם עם השנים. וחוצמיזה הייתי כל כך מאושרת מאיך שהוא הגיב , בכזאת שלמות ובכזה ביטחון הוא ענה לה לפני כל המשפחה שלו , ראו עליו שהוא מתכוון לכל מילה, גבר כלבבי. בטח מיותר לציין שלא ממש יכולתי לאכול, והוא שם לב לזה וברגישות הכל כך גדולה ונפלאה שלו אלי ביקש סליחה מכולם : "אנחנו תיכף חוזרים". ירדנו למטה לשדרה , לעשות סיבוב, צחקנו והסתלבטנו על כל הקטע וגם קצת על הסבתא וזה ממש עזר, זה שיחרר ממני את כל העלבון והמבוכה. לסיום, מה אני אגיד לכם שאני נזכרת בזה זה מצחיק אותי, וגם קצת מעציב אותי. אבל כל הסיפור הזה "היה שווה" כי נראה לי שאני מתחילה להתאהב בו, אהה כן וגם בעצמי. לחיי האהבה
. דריה.
הייתי חייבת לשתף אתכם: אני יוצאת בחודש וחצי האחרון עם מישהו קבוע, לשם שינוי, ושילשום הוא הזמין אותי לארוחה משפחתית אצל הוריו בשישי בערב . שמחתי על ההזמנה ועניתי בחיוב. כמובן שהתלבשתי יפה, התאפרתי סידרתי יפה יפה את השיער, פגישה ראשונה עם המשפוחה אתם יודעים נו, אז משקיעים. בקיצור הגענו לבושים ומריחים ובעיקר נורא רעבים, אחרי שכל היום ארזנו לקראת המעבר לדירתי החדשה. עשינו היכרות ,היו שם שני האחים שלו התאומים ,שאגב מה זה חתיכים שאלוהים ישמור אותי ואותם, אמא אבא , וגם סבתא אחת, שאותה אסור לשכוח. ישבנו קצת בסלון ודי מהר עברנו לשולחן האוכל שהיה עמוס כל טוב. ואז, בעוד כולם עסוקים באוכל , מעבירים אחד לשני את הסלט ואת העוף וכו וכו, דווקא אז ליד כל בני המשפחה הנחמדה הזו פונה אלי הסבתיקה, (שלמרות גילה המופלג 92 הייתה צלולה חריפה ושדה לא קטנה ,וכבר מההתחלה עשתה עלי רושם של אחת כזו שכבר מזמן הפסיקה לשים קצוץ על העולם) ואומרת לי : אז מה? מה איתך? את לא עושה דיאטה? שתיקה. כולם, שהיו עד עכשיו לגמרי עסוקים בחומוס המדהים שאבא שלו מכין בעצמו כבר שנים ואיך שהוא מפתיע בטעמו כל פעם מחדש, השתתקו לרגע המומים ממה שעד לפני שבריר שנייה שמעו אוזניהם. אני שתקתי גם, כשלפתע שמעתי אותו :" סבתא תעזבי אותה , היא יפה מאוד ככה, פי אלף יותר יפה מכל הבנות הרזות האלו, והיא לא צריכה שום דיאטה , קפיש?" הסבתיקה זרקה לעבר השולחן כמה מילים ביידיש, מה שגרם לי לחשוב שבמקרה שלה איזה מזל שאני חצי מרוקאית חצי ברזילאית ולא מבינה אף מילה, ואז חזרה לאכול שלווה ואדישה בעוד כל הסועדים עדיין נושאים על פניהם אדמומיות של מבוכה. האמת שחשבתי לענות לה אבל החלטתי שלא. לא התחשק לי להיכנס לזה עם אישה בת 92 שמי יודע איזה עוד שפנים היא תשלוף פתאום מהכובע, וזאתי נראה לי יש לה וואחד כובע ובטח גם המון שפנים בפנים שהתרבו להם עם השנים. וחוצמיזה הייתי כל כך מאושרת מאיך שהוא הגיב , בכזאת שלמות ובכזה ביטחון הוא ענה לה לפני כל המשפחה שלו , ראו עליו שהוא מתכוון לכל מילה, גבר כלבבי. בטח מיותר לציין שלא ממש יכולתי לאכול, והוא שם לב לזה וברגישות הכל כך גדולה ונפלאה שלו אלי ביקש סליחה מכולם : "אנחנו תיכף חוזרים". ירדנו למטה לשדרה , לעשות סיבוב, צחקנו והסתלבטנו על כל הקטע וגם קצת על הסבתא וזה ממש עזר, זה שיחרר ממני את כל העלבון והמבוכה. לסיום, מה אני אגיד לכם שאני נזכרת בזה זה מצחיק אותי, וגם קצת מעציב אותי. אבל כל הסיפור הזה "היה שווה" כי נראה לי שאני מתחילה להתאהב בו, אהה כן וגם בעצמי. לחיי האהבה