ספרי הומור?

[ליאור דן 9]

ספרי הומור?

כמו שרבים פה כבר יודעים אני סופר מתחיל בתחילת דרכי ולא כתבתי לא מעט ספרים. בעצם כל הספרים שלי עדיין לא נכתבו. זה לא מפריע לאנשים לאהוב אותם...מנטה למשל חושבת שהם איכותיים. ועכשיו ברצינות, חשבתי לשנס את מותני המאפיניקיו"ת לתפוח על כרסי השופעת, לנענע את דדי מצד לצד, ולכתוב ספרי הומור. הבעיה היא שרוב ספרי ההומור שקראתי היו איך לומר... ארכאיים משהו. הרבה פחות מצחיקים מתוכנית של יצפאן לדוגמא.. מה דעתכם על ספרי הומור? לא סטירה כמו קישון! הומור! זה לא תופס ממש כי אין כותבים ממש טובים? או שהקונספט בעייתי? או אולי בגלל שהם נתפסים כלא "קאנוניים" ולא "רציניים".

 

[Rivendell]

בוא נדבר קצת על הגדרות

כי כשאתה אומר "ספרי הומור" אני מבולבלת. רוב הספרים המצחיקים שאני מכירה הם ספרי סאטירה. אני גם מכירה לא מעט ספרי סאטירה שהם כ"כ לא מצחיקים שבא לי לבכות מהם. אגב, אחת הבעיות של כאלה היא העובדה שהבדיחות חוזרות על עצמן שוב ושוב, וגם מה שהיה משעשע פעם או פעמיים מספיק להיות משעשע. אבל מה זה, ברשותך, ספר הומור? ספר בדיחות? ספר רגיל שהוא פשוט משעשע? (קוני ויליס, למשל. לאישה יש חוש הומור בריא ביותר). ולא יודעת, אותי יצפאן מה-זה לא מצחיק. צר לי.

 

[ליאור דן 9]

למה לסבך עם הגדרות...

מבחינתי כל ספר שהצחיק אותך הוא ספר הומור. אני מוכן לוותר על ההסתייגות מספרי סטירה ולהכליל אותם גם. טוב? לדוגמא "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" הצחיק אותי,אבל הוא מסווג תחת מד"ב, ובמסגרת הפלת ההגדרות נכליל גם אותו. לא נתקלתי, לצערי בהרבה ספרים שהצליחו להצחיק אותי מאז...

 

[Mנטה]

בטח מדריך הטרמפיסט

וגם "שלושה בסירה אחת" וגם "יומולדת שמח, נוח" וגם "מילכוד 22". אלו ארבעת הספרים הכי מצחיקים, שאשכרה פרצתי בצחוק סוער כל אימת שפתחתי אותם. "שלושה בסירה אחת" קורע מצחוק גם בפעם האלפיים שקוראים אותו. גם השאר בעצם. אוי זה נפלא בעיני לא לכתוב ספרי הומור. אם תחרוג ממנהגך ותכתוב אותם, אולי אני אחרוג ממנהגי ואקרא

 

[Boojie]

והספרים של דייב בארי,

שמפילים אותי מצחוק, למרות שרובם לא סיפורת אלא ריכוז של טורים עיתונאיים. אם כבר הוזכר דגלאס אדאמס, אז לטעמי עדיפים ספרי דירק ג'נטלי שלו (סוכנות הבילוש של דירק ג'נטלי ושעת התה הארוכה והאפלה של הנפש), ונוסיף עליו גם את טרי פראצ'ט, שהוא נורא נורא נורא מצחיק. וכמובן, את "בשורות טובות" של פראצ'ט + גיימן. ואין, שלושה בסירה אחת היה ונשאר הגדול מכולם.

 

[מילי33]

גם אפריים קישון מצחיק

או לפחות הצחיק אותי אי אז כשהייתי צעירה ותמימה.

 

[Arana]

רוצה ספרים מצחיקים?

"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" כבר אמרת. אגב, הוא יצא בשתי מהדורות מקובצות, מהן יש לי את הראשונה (זו שלא כוללת את הסיפור על זאפוד הצעיר - אל דאגה, יש לי אותו ממקום אחר

), וההקדמה שכתב אדמס על איך נכתב "מדריך הטרמפיסט" יותר מצחיקה מהספר עצמו. לאדמס יש ספרים נוספים, כמו "סוכנות הבילוש של דירק ג'נטלי" (והחלק השני "שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש") ו-"Last Chance to See" (לא fiction) שעוסק בחיות בסכנת הכחדה. כולם מצחיקים באותו סגנון.

טרי פראצ'ט - מאוד מצחיק אותי. יש לו סגנון שמאוד דומה לאדמס. גם סדרה "עולם הדיסק" וגם "בשורות טובות" עם גיימן, שנקדיש לו כוכבית:

ניל גיימן. I rest my case.

שלום עליכם מצחיק. מאוד.

גם עירית לינור, במיוחד בספר "הבלונדינית הסודית" שכתוב בקטעונים. מישהו (אולי Boojie?) כבר אמר כאן שכך היא כותבת הכי טוב.

בארי יוגארט - קניתי שני ספרים שלו ("גשר ציפורים", "סיפור האבן"), ולמרות שרק ריפרפתי בהם בינתיים, הם עושים רושם קומי נהדר.

קישון, קישון, קישון. יש לו לא רק סאטירות, ואני שבה ועושה מרתון של ספריו מדי כמה חודשים.

רוברט שאקלי - יש לו כמה ספרים יחד עם רוג'ר זילאזני. מאוד-מאוד משעשע, לדעתי, או שפשוט היה זה הנושא של תום האלף ותחרות בין כוחות האור והאופל שיש לו פוטנציאל להומור.

מצטרפת לריוונדל בעניין קוני וויליס.

 

[Arana]

אוי, איך שכחתי את "מלכוד 22"

תודה, Mנטה. וגם "אלוהים יודע", ו"גולד שווה זהב". בטח שכחתי עוד כמה דברים בדרך... זה יבוא.

 

[Arana]

עוד תוספות:

"החייל האמיץ שוויק" / ירוסלב האשק - פשוט ספר חמוד!

"הרפתקאות החייל איוואן צ'ונקין" והמשכו "הטוען לכס המלכות" / ולדימיר ווינוביץ' - התסבוכות הבירוקרטיות של בריה"מ מעולם לא היו מצחיקות יותר. אני בטוחה שחלק מההומור אובד בתרגום, אבל אלה עדיין ספרים מקסימים. כמו עם קישון, פעם בכמה חודשים אני עושה עליהם סיבוב רענון.

ואם דיברנו על ספרות רוסית, יש את "האמן ומרגריטה", שיש בו הרבה קטעים משעשעים.

 

[Rivendell]

הסכמות ותוספות

אכן, פראצ'ט הורג אותי. וכך גם דאגלאס אדאמס.

ניל גיימן לפעמים בהחלט מוציא ממני חיוכים, לפעמיפ אפילו צחוק של ממש.

טרי גודקיינד, למרות שרוב הספרים בסדרה שלו (Sword of truth) לא מדהימים במיוחד - עדיין ההומור שלו מצויין, ויש שם קטעים שפשוט לא יכולתי להפסיק לצחוק.

מלכוד 22, כמובן. אבל הוא הצחיק אותי הרבה יותר בתקופת השירות בצבא. קודם לכן הוא שעשע אותי אבל נראה לי לא ריאליסטי. בזמן הצבא פתאום נפל לי האסימון, וזה נראה יותר אבסורדי והרבה יותר מצחיק.

אני באופן כללי מאוד מאוד אוהבת סאטירה. הבעיה היא שכספר זה בד"כ מתיש, ובעיני זה מתאים יותר לפורמט של טורים בעיתון, וכו'.

 

[ILet]

הגיגים לגבי הומור

אני אתן דוגמה מתחום הקולנוע: אני אוהבת הומור שבו הגיבור כלל אינו מודע לסיטואציה המצחיקה [בניגוד לג'ים קארי, למשל]. עולה בדעתי עכשיו הדוגמה של הפנתר הוורוד. מומלץ מאד. בקשר לספרים שהוזכרו למעלה- אני מכירה את חלקם ואכן יש בהם חלקים מצחיקים. אני מאד נהנית וצוחקת מכל מיני תאורים משעשעים בספרי ג'ראלד דארל. בכל אופן: בהצלחה רבה לסופר המתחיל. עלה והצלח!

 

[Ungareska]

ריוונדל, אולי תעשי מאמר של

ספרים מצחיקים (שירכז את כל הרשימה הנ"ל?). אני עכשיו עם "הר הקסמים". אני כבר רואה שמיד אחרי זה אני חייב משהו מצחיק.

 

[arandiera]

וגם ג'ראלד דארל. משפחתי וחיות אחרות

 

[Boojie]

וגם הספרים האחרים שלו.

 

[ל א]

עוד כמה

"ג'ים בר מזל" - קינגסלי איימיס. יש שם כמה סצינות משעשעות מאוד. צ'רלס בוקובסקי. כל הספרים שלו מצחיקים. "מסע אל קצה הלילה" - לואי פרדינן סלין. הומור שחור. ג'וליאן ברנס מצחיק לפעמים. וגם מרטין איימיס, אבח ההומור שלו אכזרי במיוחד. ואלמור לנארד, הדמויות שלו הן הרבה פעמים מין ערסים עם טוויסט משעשע. ריימונד צ'נדלר, הוא ממש מצחיק. זה מה שעולה לי בראש כרגע...

 

[passiflora]

חוזרת שוב על המלצתי החמה: פיטגרילי

ציניות והומור שהרעידו את אמות הסיפים. ואני בטוחה שאוחן תסכים איתי שגם צ'אפק נכנס לקטגוריה הזו לפחות בחלק מספריו...

 

[een ogenblik]

שאני לא אסכים?

בודאי, רק שכדי למצוא הומור כדאי להתרכז ב"איש שידע לעופף" וב"סיפורים מכיס אחד - קלאסיכיס", אחרת לא תמיד מבינים שהוא מלא הומור.

 

[s i l v a]

וגם ההומור של ר. גארי/אז'אר

לעיתים ציני, בוטה, מר,וגם עם המון רוך וחיבה. "צ'אק אומר שבסורבון אין אפילו מחקר אחד על הטמטום וזה מסביר את התנוונות החשיבה במערב." מתוך "חרדתו של המלך סלומון"

 

[suki da yo]

או פיטר מייל

שתמיד חשבתי שהוא העתק של ג'ראלד דארל, רק שבמקום חיות יש לו צרפתים

 

[Athaclena]

עוד כמה הצעות

אבל רובן נופלות במד"ב כמו מה שכבר הוזכר (ואני מצטרפת...) לHarry Harrison יש אחלה חוש הומור, DEATHWORLD מומלץ במיוחד. האמת שסרקזם ואירוניה גורמים לי לצחוק ואורסון סקוט כארד תותח בזה, לדוגמא בסדרת אנדר. אבל אני לא יודעת אם זה נחשב להומור. גם יש לי 3 אוספים של סיפורי פנטזיה קומית (MIKE ASHLEY עורך) שאחד או שתיים יצא לי לראות בארץ. יש גם 2 סופרים TOM HOLT וROBERT RANKIN, שתיהם כותבים מוזר מדי בשבילי אבל לדעתי זה נחשב כהומור. ולאחרונה קראתי ספר על MILES VORKORSIGAN שכתבה אחת בשם BUJOLD נראה לי, היו שם קטעים מצחיקים מאוד מאוד. והארי פוטר אולי, וארטמיס פאול בהחלט! ולא נראה לי שיש מתורגמים מכל הנ"ל חוץ מאנדר. SORRY...