טוב, הספרים שלי....
אחד הספרים האהובים עליי הוא 'מישהו לרוץ איתו' (ולמי שרק ראה את הסרט, הספר הרבה יותר טוב, סתם שתדעו..). את 'מישהו' קראתי פעמיים ומאוד אהבתי אותו, אפילו כתבתי עליו חיבור בבגרות בספרות... הספר מספר על נערה אמיצה ומוכשרת בשם תמר שיוצאת למסע בעקבות אחיה שנמצא במעון לילדים אומנים (כאלה שיש להם כשרונות בכל מיני דברים..). תמר עצמה יודעת לשיר, והיא בורחת מהבית ומתחילה לשיר ברחובות כדיי שאנשים מהמעון הזה יראו אותה ויקחו אותה למעון ושם היא תפגוש את אח שלה ותנסה להציל אותו משם (כי הוא נהפך להיות מכור לסמים והוא מוחזק במעון הזה בכוח ולא ממש יכול לצאת משם). במקביל, יש את אסף שהוא ההפך הגמור מתמר, נער גמלוני וביישן, שהוא גם איך שהוא נכנס לתוך העלילה..(אין לי כבר כוח לספר איך..) ושתי העלילות מסופרות במקביל ובסוף כמובן שהם נפגשים ו...איך לא, מתאהבים.... בכל מקרה, הספר פשוט מדהים, מותח, מרגש, מעניין..פשוט- כל מה שספר צריך להיות!...אה, ושכחתי לציין שהספר נכתב בידי דויד גרוסמן. עוד ספר הוא '11 דקות', של פאולו קואלו. ספר עם תובנות מאוד מעניינות. בגדול- זה על מישהי שהופכת להיות זונה ומגלה הרבה דברים מעניינים על אנשים. בין תובנה לתובנה היא מדברת גם על הרצון באהבה, הבדידות, הניכור של האנשים בארץ שבה היא גרה (היא עברה מספרד לשוויץ..) ועוד דברים. אני באופן אישי יכולתי להזדהות שם עם המון דברים (חוץ מהעובדה שהגיברה היא זונה..
). בכל מקרה, מאוד אהבתי את הספר, אבל אני חושבת שזה יותר ספר של בנות, אז אני לא יודעת אם בנים כל כך יאהבו. כמובן שיש גם את 'סערת נפש' ו'כשניטשה בכה' שהם יותר ספרי פסיכולוגיה, ויש את 'נקמה' שמאוד אהבתי, ויש עוד כמה שאני פשוט בטוחה ששכחתי... דרך אגב, גם אני מכירה את התחושה הזאת בחנויות ספרים...תחושה מבאסת ביותר.