ספרים מתוסבכים

[אופיר 3]

ספרים מתוסבכים

אתם מכירים שהולכים מהסוף להתחלה ,או מתחכמים עם הקורא , משהו בסגנון של הסרט "ממנטו" ?

 

[Boojie]

"עיין ערך אהבה".

לא הולך מהסוף להתחלה, אבל בהחלט מתחכם עם הקורא. עד כדי כך, שלא הצלחתי לקרוא אותו עד הסוף...

 

[rigoletto111]

אוהבים אותך, בוג'י! אף אחד לא הצליח

 

[גרומיט]

למה אף אחד?

ספר קשה, מאתגר מאוד, אבל התמורה שהוא נותן על המאמץ שנדרש מהקורא שווה הכל. פירוט דעתי על הספר - בלינק המצורף

 

[Arana]

"מר מאני" / א.ב. יהושע

כשלמדתי אותו בקורס לספרות, הכנו עליו טבלה מיוחדת כדי להבין בדיוק מה הולך שם... והרי היא לפניכם.

 

[john stockton]

לא הבנתי בספר הזה

למה כולם מתאבדים, בשיחה האחרונה לא נגלתה לעיני הסיבה

 

[Arana]

זהו אחד המוטיבים בסיפור

על פי הפילוסופיה של הסופר, היהודים "מתאבדים" בעצם היותם בארץ/בירושלים. אני מצרפת את הניתוח שהכנתי בזמנו לקראת המבחן, אולי תמצא בו תועלת.

 

[צינסקי]

אהבתי דוקא את

המשפטים שצטטת בסוף. איכשהו תמיד, גם אחרי שכותבים את הדבר המופלא באמת, מסתכלים במשפטים כאלו ומרגישים איזה צורך כזה להתחבא. צינסקי.

 

[Arana]

התכוונת לחתימה שלי?

תודה...

בסופו של דבר צריך אדם לזכור את מקומו... "וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה (...) סוף דבר הכל נשמע, את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם" אמר קהלת (י"ב, 7, 14).

 

[Scummy]

קהלת זה רע

הסוף הורס. למרות שהספר עצמו מזכיר באופי שלו את היומנים של קרקגור, רק פחות דֶני. אגב, מאיפה הביטוי\משפט\פסוק\אקספרסיה "נקבים-נקבים חלולים-חלולים"?

 

[Arana]

ברכת "אשר יצר"

הברכה שנאמרת לאחר שנוטלים ידיים ביציאה מהשירותים. נוסח הברכה - כאן (הלכה ה). מישהו זוכר את המערכון "קסיוס קליי נגד חלפון" של הגשש החיוור? גברי אמר שם "אני לוקח אותו, מִקמט אותו ועושה אותו נקבים-נקבים חלולים-חלולים"...

 

[Scummy]

מה את אומרת...

תודה על המידע! ואני חשבתי כבר שהשימוש שעושות במשפט הזה קבוצות הומו-לסביות ראדיקליות מהווה איזושהי וולגריזציה על הנוסח הלא-עדין במיוחד...מסתבר שלזה התכוון המשורר...

 

[rannot]

תנסה את קאלוינו.

"אם בליל חורפי עובר אורח" - איטאלו קאלוינו. הוא מתחכם עם הקורא לאורך כל הספר, אני אישית לא כל כך אוהב שמשחקים איתי ככה, אבל מה שהוא עושה בספר הזה זו אומנות. הקורא לוקח חלק משמעותי בעלילה המפוצלת והמשוגעת שמתחרשת שם, אם בכלל אפשר לקרוא לבלאגן הזה עלילה (האמת שכן). בהחלט שווה לקרוא! אל תתבאסו מאי הרצינות שמוקרנת מכל הספר הזה, יש שם כישרון עמוק, כתיבה מצוינת רק חבל שיש הפוגות בין ניצוץ לניצוץ. אולי אני ארשום ביקורת יותר רצינית על הספר אבל לא היום. מישהו אחר פה קרא ונהנה? למי שהתנסה בספר הפתיחות של ענר שלו, אז ללא רצון להשוואה תראו מה אפשר לעשות עם רעיון שהוא דומה, וכבר גיליתי פה יותר ממה שרציתי. קאלוינו הוא סופר איטלקי, אני מאמין שדי נחשב. יצא לי לקרוא לא מזמן מאמר של צבי ינאי (שר המדע לשעבר אני חושב), על ספר אחר של קאלוינו "ערים נסתרות מעין" שיושב על המדף שלי בהמתנה. קראתי עוד ספר שלו שהיה נסיון נחמד אך מאד לא מרשים, משהו בשם קוסמוקומיס, המשלב מדע ודמיון. גם יש לי על המדף את אבות ובנים שהומלץ פה מספר פעמים וטרם יצא לי.

 

[rannot]

תיקון: "אם בלילה חורפי עובר אורח"

 

[Dodo28]

"הערים הסמויות מן העין"

האמת תענוג צרוף, אמנם קראתי אותו לפני כמה שנים והוא אינו ספר "עמוס במילים" אבל הפסיפס שקאלווינו יוצר שם הוא מעורר מחשבה. מרקו פולו וקובלאי חאן המשוחחים שם דמויות "היסטוריות" (המרכאות הן בעיקר בשל השימוש שקאלווינו עושה בהם, ופחות דיון באמינות מסעותיו של מרקו פולו. להפך, לדעתי קאלווינו משתמש בעובדה כי מחקר היסטורי מודרני טוען כי סיפרו של מרקו פולו הוא בעיקרו בדיה.) מדברות על הערים בהם מרקו פולו ביקר. הערים חלקן מזכירות חיי יומיום בכל עיר גדולה ומודרנית, בעוד חלקן נדמה כי יצאו מהאגדה. אני זוכרת שקראתי את הספר פעמיים ברצף ולו לקבל שוב נקודת מבט על הערים והקשרים ביניהם. כמו כן כאשר החזרתי את הספר לספרייה הבטחתי לעצמי לחזור אליו, כי לא הרגשתי שפענחתי את כל מה המסתתר בו. גיא השילוני דרך-אגב מתרגם נהדר. תודה על ההמלצה על "אם בלילה עובר אורח" התלבטתי כמה פעמים אם לקנות או לא לקנות. דרך אגב קראת את "אבות אבותינו" ? הוא יושב לי על המדף ומחכה לזמנו. בעיקר בגלל שקראתי את "טירת הגורלות המצטלבים" ומאד התאכזבתי, על הספר הזה אני לא ממליצה.

 

[דוסטו]

הכי טוב של קאלווינו

האמת, היחידי שבאמת ובתמים מאד נהניתי ממנו. נהדר. את "אבות אבותינו" זנחתי באמצע. גם "אם בלילה חורפי עובר אורח" לא הלהיב אותי כמו "הערים...עין".

 

[יעל בוגין]

אבות אבותינו שווה את הזמן בהחלט

הוא שונה מהערים הסמויות מהעין, אבל ישנם קווי דמיון. הוא הזוי בדרך אחרת, בפחות פרטים, אבל מרתק כשלעצמו. קרא, לא תצטער

 

[אפיפני]

לא מהסוף להתחלה אבל דף שלו דף שלה

ליובל שמעוני יש ספר בן שני סיפורים האחד מהם הוא סוג של יומן: מסע גיאוגרפי ומסע רגשי של בני זוג כשהצד הימני (העמודים הלא זוגיים) אם קוראים אותו ברצף הוא הרשומון שלה למה שקורה והצד השמאלי (הדפים הזוגיים) הוא שלו. אפשר לקרוא את הספר ברצף הסיפור שלו ואחר כך את הצד שלה ואפשר לקרוא את הספר עמוד ימני מול שמאלי ולהתרשם משתי זויות ראיה על אותו ארוע או רגש. אהה.. די מתוחכם .

 

[אאווין הרוהירית]

מישהו לרוץ אתו\דוד גרוסמן

זה ספר שבאמת הולך מההתחלה עד הסוף..מאוד מותח, ופשוט מדהים. אל תקשיב למי שיחלוק על דעתי

 

[דוסטו]

אז הנה חלקתי עליך

עוד אחד מספרי השעטנז של גרוסמן, פוסט ' ע"ע : אהבה ' (המצוין) ו'ספר הדקדוק הפנימי' (טוב), שכביכול כוונו למבוגרים ואין הם אלא ספרי-נוער.