ספריה 24 שעות ביממה?

Ungareska

New member
ספריה 24 שעות ביממה?

קראתי פעם (ממש מזמן) על איזה יזם מקורי ברוסיה, שהחליט לפתוח ספריה שפתוחה 24 שעות ביממה, וזכה להצלחה מסחררת. מסתבר שהמון אנשים הגיעו בשעות הערב המאוחרות ואפילו בשעות הקטנות של הלילה ולפנות בוקר, תפסו ספר, התישבו על אחת הכורסאות וקראו. קהל מגוון הגיע קשישים עם בעיות של נדודי שינה, צעירים בחופשה, מובטלים שהזמן עומד לרשותם ועוד כל מיני אנשים שלא חייבים לקום על הבוקר. זכור לי שהוא היה מופתע מכמות הצעירים שהגיעו. בשילוב עם מזנון, זה הפך להיות להיט. לדעתי זהו גם רעיון טוב לאנשים עובדים,שיכולים ללכת להחליף ספרים בלי הלחץ של "עוד מעט הספריה נסגרת". התהיות שאני מעלה הן: א. האם יש משהו דומה בארץ? 24 שעות ביממה בטוח שאין, אבל לפחות ספריה עם שעות פתיחה נורמליות (מעבר ל-7 בערב)? ב. מה לדעתכם הסיכוי שרעיון כזה יצליח גם בארץ? הייתם הולכים לספריה כזו? תחשבו על זה שזה יכול להיות רעיון מצוין למקום מפגש חברתי לחובבי ספרים (הפאב של החנונים). האם התרבות הישראלית מתאימה לרעיון כזה? לדעתי תרבות הקריאה ברוסיה יותר מפותחת מפה, אם כי אני מודה שאני אומר זאת בצורה סטיגמטית לחלוטין בלי לבדוק זאת בצורה קונקרטית. מה שכן נכון, זה שבישראל יש תרבות חזקה של קנית ספרים ותרבות חלשה מאוד של השאלת ספרים. למטה מ-10 אחוז מאוכלוסיית ישראל מנויה בספריות ציבוריות. ובודאי שלא קיימת פה תרבות של קריאת ספרים בספריה עצמה במשך שעות. האמת שנראה לי שאם רעיון כזה אכן מצליח, קשה לי לדמיין קבוצה של אנשים יושבת בלילה וקוראת בשקט. מן הסתם זה יותר קטע חברתי, לפגוש אנשים שאוהבים לקרוא, לפלרטט קצת וכו'. אבל מה רע? אשמח לתגובות, יאיר
 

suki da yo

New member
אני הייתי באה. בטוח.

גם ככה אני מוצאת את עצמי , כשאני בקניון, מבה את כל הזמן שלי מזילה ריר על ספרים בסטימצקי וספרי, ומחכה שיעברו לידי (כי אני תמיד ממוקמת אסטרטגית ליד המד"ב..) חנונים שאני אוכל להתחיל לדבר איתם על האם התרגום החדש של שר הטבעות כן או לא טוב, ומה דעתך על החדש על רוברט ג'רדן... :) לא יודעת בנוגע ל24 שעות, אבל בטח שהייתי באה בערבים, ואם היה מזנון, היה קשה להוציא אותי.... אבן אני לא מאמינה שזה אכן יקרה.. הדברים האלה לא הכי עובדים בארץ . זכור לי במיוחד הסיפור של בית קפה בשם תולעת ספרים בת"א, שהיה חצי בית קפה וחצי חנות ספרים, ובזמן שאכלת יכולת לקחת ספר ולקרוא. זה הופסק אחרי שאנשים שישבו בחוץ פשוט לקחו את הספר בתור טיפ או משהו הביתה.
 
אני יודעת באיזה קניון את לא

אני אורבת (יותר נכון, בוהה בספרים ומדמיינת את מי אקנה קודם בכסף הבא שיפול לידי) של הקניון בפ"ת, ואותך לא ראיתי שם. אפילו יצא לי להחליף אי-מייל ליד מדף הספרים (פנטסיה ומד"ב, כמובן) פעם, אבל הוא לא השיב למכתבי :(. לבית-קפה/ספריה לא הייתי מגיעה, בוודאי, כי כשאני טורחת לצאת מפ"ת זה לרוב מערב פגישה עם עוד אנשים ולשבת לקרוא להם מול הפנים, את זה אני כבר עושה בבית של המרגלת :).
 

suki da yo

New member
קניון אובנט?

הקניון האהוב עלי:) אני שם מתי שרק יוצא לי לשנורר את האוטו מאמא:) אולי את לא מסתכלת מספיק טוב, אני נמוכה, אנשים נוטים לפספס אותי אם אני לא ליד מדף ספרי הילדים:)
 

Rivendell

New member
אז ככה ../images/Emo13.gif

עד כמה שידוע לי אין כזה דבר בארץ. אני מאמינה שאם זה היה ממוקם באיזור מתאים כן יכול היה להיות לזה ביקוש, א-ב-ל, ברור לי שברוסיה זה הולך יותר טוב משזה יכול ללכת כאן (בדיוק אתמול דיברתי על זה עם חברה שעלתה משם לפני כמה שנים) - התרבות שם היא משהו הרבה יותר מפותח. היא גם הרבה יותר זולה, אגב, ולכן נגישה יותר להמונים. תיאטרון, ספרות, קונצרטים - זה לא משהו לעשירון העליון בלבד. ספרייה כזו בארץ בטח תעלה הון (המינוי למשל) ולכן לא ברור לי לאיזו אוכלוסייה זה יפנה בסופו של דבר. כי לא כל מי ששייך לאוכלוסייה האמידה הוא גם אוהב ספר. זה שיש תרבות של קניית ספרים זה עוד לא אומר שיש תרבות קריאה. לטעמי אדם שיש לו בבית את כל ספרי רם אורן הוא לא אדם עם תרבות קריאה. כנ"ל לגבי ברנדס, שלו, ועוד כמה כאלה. למה תרבות ההשאלה כל כך לא מפותחת אני לא יודעת. אולי לא מחנכים לזה מספיק, אם כי אני זוכרת במעורפל שלי ביסודי היה "שיעור ספרייה" פעם בשבוע - 45 דקות בהן היינו אמורים לסייר בספרייה, לבחור לנו ספר וגם להתחיל לקרוא אותו. אני לא יודעת אם היוזמה הברוכה הזאת עדיין קיימת, אבל מקווה שכן. האמת שהכי אני מצטערת, אם כבר, שאין בארץ חנויות ספרים כמו בחו"ל. משהו בסגנון ברנס אנד נובל למשל - חנות של כמה קומות, עם בית קפה ואיזורי קריאה עם פופים שאפשר לשבת בהם כמה שרוצים בלי שהמוכרות יציצו לך מעבר לכתף כל רגע וישגעו אותך. לפני כמה שבועות ראיתי שבסטימצקי, בחנויות מטר על מטר שלהם, שמו שולחן קטן ושני כסאות. מה אני אגיד, זה פשוט לא זה.
 

2_be

New member
כיוון שהזכרת, לא יכולתי להתאפק

שיעורי סיפריה- גם לי היו כאלה שיעורים (ואני חשבתי שזה רק היה אצלי בבי"ס...) ומה שזכור לי מהם היה שהייתי תמיד יוצאת מהשיעורים האלה מתוסכלת כיוון שאת כל מה שהציעו לי לקרוא כבר קראתי קודם והייתי צריכה להתחנן שירשו לי לקרוא ספרים של כתה יותר מתקדמת... ברנס אנד נובל
- נו אולי יש פה בפורום קוראים עשירים שיקחו יוזמה ויפתחו כזו חנות גם בארץ?
 

Ungareska

New member
המממ... צודקת אבל גם קצת לא

אכן לא הקדשתי מחשבה לנושא מחירי המנויים. יכול להיות שהכניסה תהיה חופשית לכולם ורק מנויים יוכלו להשאיל למשל, והלא מנויים יגרמו לרווחים ע"י שתיית קפה ואכילת משהו עם זה. שוב, בודאי שזה לא יצליח אם יהיו במקום כזה 5 אנשים בכל ערב. לגבי ברנס אנד נובל, זכור לי שכשהייתי בלונדון נתקלתי בחנות כזו (לדעתי היה לה שם אחר אבל הרעיון בדיוק כמו שתיארת). בשיחות עם לונדונאים התברר לי שהמון אנשים ממש לא אוהבים את הרעיון ורואים בזה עוד סממן להשתלטות הגלובליזציה. חנויות ספרים קטנות וידועות, חלקן כאלה שכבר קיימות עשרות רבות של שנים ואף יותר מכך נאלצו לסגור את שעריהם, ומוסד "חנות הספרים הקטנה" פשוט החל להיעלם. בארץ אין כל כך מסורת כזו, והמצב הקיים הוא לא יותר טוב אלא פשוט התאגיד המשתלט הוא סטימצקי שנותן מגוון עלוב של ספרים וחנויות מיניאטרויות. אז אולי בארץ זה יהיה יותר טוב. למרות הבחילה שאני חש כלפי השתלטות תאגידית. יאיר
 

Rivendell

New member
אם כבר תאגידים

אז מעדיפה כאלה כמו ברנס אנד נובל, שיש להם מבחר נהדר ומחירים סבירים על פני סטימצקי, שהם גם יקרים, וגם החנויות שלהם עושות לי התקפי קלסטרופוביה. וחוץ מזה, אין בארץ, בניגוד ללונדון רחוב כמו צ'רינג קרוס למשל, שיהווה תחליף לתאגידים. הדבר הכי קרוב שיש לנו זה "צומת ספרים", אבל האווירה שם היא קצת של שוק יותר משל חנות שנעים לשבת בה בשקט ולקרוא קצת.
 
לונדון, ניו יורק וכל השאר

אם הייתי צריכה לכנות עיר כלשהי "עיר הספר" אז זאת כנראה היתה לונדון... ברכבת התחתית אנשים קוראים כמו בספרייה. הייד פארק באמצע היום נראה כמו מקום כמעט אקדמי. וחנויות הספרים... אין כמו צ'רינג קרוס. הכי זכורות לי החנויות של פוילס ופינגווין (מקווה מאוד שלא התבלבלתי בשמות). פוילס יותר גדולה אבל גם יותר מבולגנת. בניו יורק גם הייתי בכמה חנויות גדולות, אבל זאת לא אותה אווירה. איכשהו, למרות ענף המולו"ת המשגשג, ניו יורק לא מסתדרת לי כעיר ספרותית מובהקת. היא יותר מדי מהירה בשביל זה. מה שכן מאוד אהבתי זאת הספרייה העירונית, היא מדהימה! אה, ולגבי שיעורי ספרייה. אח שלי סיפר לי פעם איך זה היה הולך. לוקחים ספרים ומחזירים אותם (ובין לבין לא עושים עם הספרים שום דבר).
 
בבאר-שבע יש לצומת ספרים בית קפה

צמוד. זה מאד נחמד. כשהייתי בארה"ב הייתי בהרבה חנויות ששילבו ספרים ובית קפה (כולל חנות הספרים של האוניברסיטה שהייתי בה) ומאד התלהבתי.
 

לא פיה

New member
זה נשמע כמו משהו שיתאים לי

בהתחשב בעובדה שאין לי חיים ושאני סובלת מנדודי שינה, ושכל החברים שלי בצבא ובאופן כללי לא חושבים יותר מדי על ספרים ככה שגם כשהם חוזרים בסופי שבוע כל מה שהם עושים זה לשבת בפאב ולבהות בקנקן בירה ההולך ומתרוקן (not my cup of tea). אגב- אני מאד רואה את עצמי הולכת לכזה מקום, יושבת בצד וקוראת בשקט. מי צריך חברים כשיש ספרים (מי אמר את זה? תפסיקו להסתכל עלי ככה). אבל כמו שאני מכירה את הישראלים, דבר כזה יהיה רק בתל אביב
 

עששית

New member
הספריות באוניברסיטאות פתוחות עד

22:00. בספריות ציבוריות יש ספרים טובים. יש מבחר, או רק רם אורן ושות'?
 

roni64

New member
לא מתאים לי

מה שכמובן לא אומר שהרעיון לכשעצמו אינו מוצלח. לא מתאים לי כי אני אוהבת לקרוא לבד, והמקום הכי פומבי שאני שוקעת בו בספר הוא בתור לרופא. אני אוהבת לקרוא בסביבה האינטימית והמוכרת שלי, בלי הסחות דעת, בכל מיני תנוחות שהיו גורמות להרמת גבה בספריה. ולא מתאים לי גם כי בלילה, מה לעשות, אני ישנה. הספר הכי מוצלח לא מצליח להחזיק אותי ערה בשעות הקטנות. ולא מתאים לי גם כי אני קונה ספרים, לא שואלת. נכון שזה לא הגיוני, לא כלכלית ולא מעשית, אבל זהו ה"בזבוז" החביב עלי. אני אוהבת לראות סביבי ספרים. הרבה ספרים. ויחד עם זאת, התמונה של ספריה מרווחת עם פינות קריאה נוחות, וחובבי ספר יושבים שם מנותקים מן הסביבה ושקועים בקריאה, מחממת את הלב. קשה לי לנבא אם מיזם כזה יצליח בארץ.
 

arandiera

New member
../images/Emo185.gifיהודי, בתמול שלשום היית??

ירושלים, חברים יקרים, עיר קרירה וקשה לעיתים חובקת בתוכה יותר מבית קפה-חנות ספרים אחד. המוצלח והמוכר שבהם הוא תמול שלשום. אני מסכימה לחלוטין עם מי שאמרה כאן משהו נגד תאגידי הספרות הגדולים. אין כמו חנויות אפלות משהו, צפופות שבהן הספרים עמוסים על המדפים בלי היגיון. להרגיש כמו בבית. תמול שלשום הוא בית קפה שאהבת הספרים טמועה בו כה עמוק. אפשר לקחת איזה ספר שרוצים ולקרוא בזמן שאוכלים או שותים, אפשר לקנות, יש ספרים משומשים ויש חדשים. האוכל אגב יקר עד כאב, אך עם זאת טעים. הספרים החדשים לא זולים במיוחד, אבל במשומשים אפשר למצוא אוצרות. ויש שם גם ספרייה ענפה של ספרות גאווה שקשה למצוא במקומות אחרים. אה ואפילו תחתיות הנייר שמשמשות בזמן האוכל הן למעשה עיתון שבוע או יומי שמקבץ סיפורים ושירים, וגם על כלי האוכל יש ציטוטים מכל הבא ליד, הכל בעגנון וכל בפו הדב. ולא רק תמו"ש, בנחלת שבעה יש עוד חנות כזו, ובעוד כוך ברחוב יפו. שתי החנויות השניות מכילות בעיקר ספרים באנגלית, אבל התענוג הוא אותו תענוג. בשתי אחיות, שזה בית קפה חדש ומתוק ברחוב יפו יש להם המון ספרים, רק לקריאה ונדמה לי שאם רוצים לקחת פשוט מבקשים מבעלות המקום שהן שתי בחורות נפלאות. ואפשר גם להביא להם ספרים, זה תמיד משמח. ככה שיש מקומות בארץ, שפתוחים, אמנם לא 24 שעות אבל בהחלט עד השעות הקטנות של הלילה, ושאפשר לקרוא ולאכול שם מאד בנעימים בחברת מתורבתים ואוהבי ספרות שכמותכם. לעניין הספריה, יאיר, הרעיון מזכיר לי לגמרי ספר שקראתי, מנסה ולא מצליחה להזכר של מי, אבל הגיבור עבר לגור בספריה לתקופה מסוימת, ושם יכלו האנשים להחליף ספר בכל אחת משעות היום, הוא עבר לגור שם ולפעמים היה מתעורר מצליל הפעמון הכבד ומסייע לבעל הבית להחליף ספרים, מישהו יודע על מה אני מדברת? אופפפף. בכל מקרה כשקראתי ישר נהייה לי חשק לגור גם במקום כזה ולפרנס את יושבי האיזור בספרים בכל שעה ושעה. ובינתיים יאיר, מיזם שלך, אני אתמוך בכל לב. רעיון נפלא.
 

Rivendell

New member
ואם כבר לגור בספריות

אז בצורה קצת פחות נעימה, גם גיבורי "בארץ הדברים האחרונים" המדכא אך איכותי של אוסטר חיים איזו תקופה בספרייה
זה לא נשמע נורא מזמין, בהתחשב בנסיבות הספר.
 

Ungareska

New member
בעיתיות מסוימת

שמעתי על "תמול שלשום" אך לא הייתי שם אף פעם (בואי לא ניכנס לשאלה מתי בפעם האחרונה הייתי בירושלים...). ע"פ התיאור שלך זה נשמע ההיפך ממה שאני מתכוון. את מתכוונת לבית קפה שיש בו ספרים. אני מתכוון לספריה שיש בה בית קפה. באפשרות הראשונה (ותקניני אם אני טועה) עדיין מרכז הבילוי , ומרכז הכסף, הוא באכילה ובשתיה כאשר הקריאה היא פעולת המשנה. למרות שקשה לי לדמיין איך אני קורא ספר בין ביס לביס ולוגם שלוק מהקפה בין לבין. להיפך, כאשר אני רואה מישהו אוכל וקורא ביחד אני חוטף חלחלה מכתמי השומן הצפויים על הספר. מה גם שהצד הכספי הופך את זה לבילוי של פעם בכמה זמן ולא משהו שאפשר לעשות על בסיס שוטף (לפחות לתפרנים שביננו). באפשרות השניה אני זרוק לי על כורסא, קורא לי להנאתי, ואם בא לי אני קם למזנון, שותה לי ואוכל לי משהו. אין מלצרים שמסתובבים לי בין הרגליים. את יורדת לסוף דעתי? יאיר
 

hadasbaril

New member
אני אתיצב

עם המנוי לא יהיה יקר מידי. בספריה החדש של התיכון טרחו לשים ספות ופינת קריאה לילדים אבל היא מול עמדת הספרניות...אני באופן אישי מעולם לא נתפסתי כאשר הסתתרתי מתחת לשולחנות עם ספר טוב (המורה שהברזתי ממנה נכנסה לספריה). מצד שני אני עוד לא מצאתי ספריה ובה ליד הבית החדש. גם לי היו שעורי ספריה ואפילו יצגתי את ועדת ספריה במועצת תלמידים בכיתה ו.
 
למעלה