ספרות גאה

[augustus]

אמרתי משהו?

שיהנה, מה אכפת לי, כמה כבר נשאר לו...

 

[.m]

את מותק! פולניה, אבל מותק! ../images/Emo6.gif

 

[שותף]

"כרת" ו"רק אתה" של אילן שיינפלד

כרת היה הספר הראשון שרק מהעטיפה שלו החסרתי פעימה עוד בימים שהייתי עמוק בארון של עצמי ושתיתי קפה עם חברים ב"תמול שלשום". שנים אח"כ העזתי לבדוק במחשב מהו הסימון שלו בספריה בהר הצופים: ( PJ 5056 S356 K3 למי שמעוניין) והלכתי בשעה מאוחרת להציץ בשירים האסורים- והיפים! עוד כמה שנים אח"כ נסעתי שעה מחוץ לעיר כדי להספיק לתת לחבר החדש שלי את הספר "רק אתה" לפני שהוא עולה לטיסה. עכשיו עברו עוד כמה שנים, אני עוד עם אותו חבר ובארון הספרים שלי ניצבים זקופים עותק של כרת עם הקדשה אישית מאילן, ושני עותקים של "רק אתה".

 

[Aladdin Sane newnic]

או קיי

נתחיל ברע, האיום והנורא: "מתרבים כמו פופקורן". ניחא שהספר הומופובי בטירוף פארנואדי (בעצם, יותר דו-מיני-פובי), אבל הוא קלישאי כמו נאום של ביבי, שטוח כמו הבן של דודי, וחלול כמו הראש של ויק. בקיצור - לא! הטוב: לא ספר הומואי פר-סה, אבל התמה ההומו-יהודית בהחלט שלטת בו: "עושים היסטוריה" של סטיבן פריי. פריי, מתרומם יהודי אנגלי מחד, קומיקאי, סופר, שחקן ובמאי מאידך, כתב ספר קליל ומשעשע על נושאים רציניים. גיבור הספר חוזר במכונת זמן לגרמניה בין שתי מלחמות העולם על מנת למנוע את השואה, מרוב כוונות טובות הוא מפשל בענק ומתחיל להתרוצץ תוך כדי נסיונות לתקן את שעולל וללמוד על מיניותו. שנון ומעורר מחשבה - יהודית, קווירית ופילוסופית. הספר הראשון שעשה לי את זה: בן המלך והעני, אבל זה לא נושא לפורום. יותר לפסיכולוג.

 

[משנה תורן]

אלאדין!!!

כבדרך קבע, ניצב לו העותק המסמורטט של "בן המלך והעני" על שולחן הכתיבה שלי בבית. הפסקתי לספור כמה פעמים קראתי אותו. יוצא מן הכלל.

 

[Aladdin Sane newnic]

אתה לא משאיר לי ברירה

אנחנו חייבים להתחתן, לקרוא בן המלך והעני ולשמוע אייטיז כל היום (חוץ מיום ד´ בערב כשאתה הולך לשאדו ואני מוצא זיונים מהצד באינטרנט)

 

[InnerKid]

אני מקווה שלא פספסתי... "ספרות גאה"

טוב... עקב עומס כבד במהלך השבוע האחרון לא ממש הזדמן לי להגיע לפורום (וגם כמעט לשום דבר אחר...) אז אני מנצל את הסופ"ש כדי להביא כמה מהספרים המומלצים שלי, בתקווה שזה עוד לא מאוחר מדי

וכמו בקטגוריית הסרטים... גם כאן אני לא ממש מצליח לזכור מה היה הספר ה"ורוד" הראשון שקראתי, ככה שגם לא בטוח שהוא יהיה ברשימה בכלל... (טוב, מה לעשות שאני קורא לא מעט) ועכשיו אחרי כל ההתחלה הארוכה והמיותרת הזאת, להמלצות.... 1. "האי אני" מאת מושיק סקאל, הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד. ללא ספק הספר המרגש והמוצלח ביותר שקראתי בתקופה האחרונה, שגרם לי לחשוב הרבה על חיי, על הסביבה שבה אני חי וגם להזיל כמה דמעות. אני אצטט כמה מלים מתוך כתבה על הספר שפורסמה לפני כחצי שנה בעיתון הארץ, במוסף ספרים, 25.3 מאת שי צור: "האי אני הוא ספר על אהבה שגיבוריו אינם יכולים לדבר בו מילת אהבה אחת. הוא ספר על אנשים בודדים, מבודדים כמעט, הכמהים לקרבה, אבל זו מאיימת לבלוע אותם לתוכה ולהטביע אותם בגעש הבלתי פוסק שלה. זהו ספר על אנשים שמציעים כל הזמן עזרה, אבל נרתעים לאחור ובורחים ברגע שמישהו אחר נעתר לקבלה. זהו ספר על כמה תופעות מבהילות בתרבות שלנו שמתעקש להתרחש דווקא בפאריס. זהו ספר על אנשים קפואים, המבקשים את השמש אבל הכנפיים שלהם נמסות, מפילות אותם בתקווה מרהיבה אחרונה למטה, כשהם מתקרבים אליה. באי-אני שישה גיבורים, חיים, מתים או נמצאים במחוז הדמדומים שביניהם. לכולם תאים משפחתיים שבורים, קטועי איברים כמעט. [....] הם עסוקים באופן אובססיווי כמעט בבדידותם, בקשרים שכמעט יש להם, במרחק שלהם מאחרים ובהשתקפות שלהם בתוכם. [....] כולם מצהירים שאין דבר שהם רוצים יותר מלתקשר, להישמע, להיות מוכלים, להיאהב. אבל כל רמז למגע פוער חור בעור השקוף והדק שלהם, חור שמאיים בחדירה הרסנית אל האני השברירי, הרוטט, העוברי שלהם, אני שהוא לא יותר מזרם של מחשבות, תקוות, ביעותים. זהו אני שעל מנת להתקיים חייב להפוך עצמו לאי של הרהורים, של סקיצות על אהבה, מאחר שהושלך מוקדם מדי או אולי מעולם לא היה באותו מכל רחמי נכסף של אהבה,[.......]." עד כאן הציטוט מהמכתבה (שהיתה ארוכה למדי) כל מילה נוספת מיותרת, זהו ספר נפלא, מקסים ומרגש עד מאוד. לרוץ ולקרוא עכשיו.. 2. "נחמה ואושר", מאת ג´ים גרימסלי, הוצאת גוונים. גם זה ספר מרגש מאוד ומתאר את המורכבות במערכת היחסים בין דן לפורד, הפחדים, הקונפליקטים, הלבטים, היציאה מהארון, הקבלה של משפחתו של דן את פורד באהבה ועידוד הקשר ביניהם לעומת חוסר הקבלה המוחלט של משפחתו של פורד את דן. מומלץ בחום. 3. "מתוך הארון הנעול - כתיבה הומוסקסואלית של סופרים מפורסמים", בהוצאת אסטרולוג. זהו ספר שמלקט בתוכו אוסף של קטעי סיפורים וספרים של יוצרים שונים במהלך ההיסטוריה שכתבו על "החטא האסור" בתקופות שונות בתוך יצירותיהם. לתחילת כל קטע מתלוות מספר שורות על הכותב. 4. "באפלה פראית זו - סיפור מותי", מאת הרולד ברודקי, בהוצאת בבל. עדיין לא קראתי את הספר הזה, אז אני אביא את הדברים המופיעים על הספר עצמו: "יומן מחלה של הסופר האמריקאי הנודע, הרולד ברודקי, שמגלה בגיל שישים וחמש כי נדבק באיידס בעקבות יחסים הומוסקסואליים בהם התנסה כעשרים שנים קודם לכן וכי המחלה צשתוללת כעת בגופו. בכנות מרשימה ויוצאת דופן מתאר ברודקי את שתי שנות חייו האחרונות לצד אשתו, אלן, ויוצר מסמך נועז, ייחודי ומרגש שחושף בפרטנות דקדקנית את מצבי הגוף והנפש של חולה במחלת האיידס - על רגעי האושר העילאיים ותהומות היאוש. ´באפלה פראית זו - סיפור מותי´ הוא יומן מצמרר, נוקב וסוחף שאינו חוסך מהקורא דבר מפרטי חייהם האינטימיים של הסופר הגוסס ושל אשתו, על מערכת היחסים העדינה והמורכבת ביניהם, על סף המוות. הספר יצא לאור לאחר מותו של הסופר הרולד ברודקי בניו-יורק, בינואר 1996." 5. "בן לוקח בן ובת לוקחת בת - מבחר סיפורי אהבה מתוך היצירה ההומו-לסבית בספרות העולם.", בהוצאת אסטרולוג. גם בספר הזה, כפי שנאמר, טרם הספיקותי לעיין. הספר הזה כולל, בדיוק כפי ששמו מעיד עליו, מבחר סיפורים שונים מאת יוצרים שונים, בינהם - אפלטון, רבי יוחנן, אלף לילה ולילה, המרקיז דה-סאד, זיגמונד פרויד, וירג´יניה וולף, אונורה דה בלזאק ואחרים. עד כאן להפעם... היו שלום ושבת מבורכת לכולם

מאור

 

[עודד א]

האמת היא שחיכיתי רק לך../images/Emo140.gif

עכשיו אפשר להעביר הכל למאמר. תודה מאור !!!