ספרות גאה
- פותח הנושא עודד א
- פורסם בתאריך
זה ספר מקסים
עם שתי עלילות במקביל. אחת הגיבורות הראשיות של הספר היא סטודנטית למשפטים שנותנת שירותי מין בתשלום, אבל רק לנשים. הגיבורה השנייה היא כוכבת אופרת סבון שחיה עם בת זוגתה, בעלת אישיות גבולית. לבנות הזוג יש ילד, שהאם הביולוגית היא הזו הלא שפויה. במהלך הספר מתערערות היחסים בין בנות הזוג, האם הביולוגית מחליטה למצוא את האב הביולוגי, והזכויות של הגיבורה הראשית על הילד מוטלות בספק, זאת למרות שהיא היחידה שמסוגלת לדאוג לו (היא מפרנסת גם את הילד וגם את בת הזוג). סיפור מאוד מציאותי, לצערי, ומאוד אקטואלי. העלילה הראשונה, לעומת זאת, היא סוג של פנטזיה, בעיני לפחות, אבל גם היא מקסימה.
עם שתי עלילות במקביל. אחת הגיבורות הראשיות של הספר היא סטודנטית למשפטים שנותנת שירותי מין בתשלום, אבל רק לנשים. הגיבורה השנייה היא כוכבת אופרת סבון שחיה עם בת זוגתה, בעלת אישיות גבולית. לבנות הזוג יש ילד, שהאם הביולוגית היא הזו הלא שפויה. במהלך הספר מתערערות היחסים בין בנות הזוג, האם הביולוגית מחליטה למצוא את האב הביולוגי, והזכויות של הגיבורה הראשית על הילד מוטלות בספק, זאת למרות שהיא היחידה שמסוגלת לדאוג לו (היא מפרנסת גם את הילד וגם את בת הזוג). סיפור מאוד מציאותי, לצערי, ומאוד אקטואלי. העלילה הראשונה, לעומת זאת, היא סוג של פנטזיה, בעיני לפחות, אבל גם היא מקסימה.
ספרים גאים
"מתרבים כמו פופקורן" - אהבתי את הצורה בה הוצגו לבטיו של הגיבור, אם כי הסוף עלול להיות צורם לחלק מהאנשים. "יש לך אש" - רומן אוטוביוגרפי, די מרגש בעיני. (הסניליות גרמה לי לשכוח את שמות המחברים. איתם הסליחה). וגם "החיים שאחריו" \ יניב רן - מקסים!!! ועוד טיפ קטן - ברוב היצירות של אוסקר ווילד יש רמיזות גאות ברורות.
mai
"מתרבים כמו פופקורן" - אהבתי את הצורה בה הוצגו לבטיו של הגיבור, אם כי הסוף עלול להיות צורם לחלק מהאנשים. "יש לך אש" - רומן אוטוביוגרפי, די מרגש בעיני. (הסניליות גרמה לי לשכוח את שמות המחברים. איתם הסליחה). וגם "החיים שאחריו" \ יניב רן - מקסים!!! ועוד טיפ קטן - ברוב היצירות של אוסקר ווילד יש רמיזות גאות ברורות.
פליט משוק הדגים
New member
ספרים...
אז ככה.. יש ספר אחד, "הלשון האבודה של העגורנים"שכתב אחד, דיוויד לוויט. סיפור לא קל לעיכול שבמרכזו יציאה מהארון של אב בעקבות בנו. התרגום איום ונורא. הספר הזה ליווה אותי בפעם הראשונה והטראומטית שסיפרתי לחבר סטרייט על הומואיותי ולכן יש לו פינה של כבוד, די מפוקפק, אצלי. סתם ספר חמוד הוא "הבודהה מהפרברים"שכתב חניף קורישי, מי שגם כתב את התסריט של "מכבסה יפהפיה שלי". סיפור מתוק שבמרכזו אהבתו של קרים, גיבור הספר, לצ´רלי-הגיבור של קרים...
אז ככה.. יש ספר אחד, "הלשון האבודה של העגורנים"שכתב אחד, דיוויד לוויט. סיפור לא קל לעיכול שבמרכזו יציאה מהארון של אב בעקבות בנו. התרגום איום ונורא. הספר הזה ליווה אותי בפעם הראשונה והטראומטית שסיפרתי לחבר סטרייט על הומואיותי ולכן יש לו פינה של כבוד, די מפוקפק, אצלי. סתם ספר חמוד הוא "הבודהה מהפרברים"שכתב חניף קורישי, מי שגם כתב את התסריט של "מכבסה יפהפיה שלי". סיפור מתוק שבמרכזו אהבתו של קרים, גיבור הספר, לצ´רלי-הגיבור של קרים...
"גן העצים המתים" של יוסי אבני
יוסי אבני הוא מקרה קצת מוזר של סופר נורא מוכשר אבל בלי שום מושג ביחסי ציבור. הוא פרסם עד כה שני ספרים, "גן העצים המתים" ו"כנגד ארבעה בנים". שניהם עוסקים בהוויה ההומואית בכלל, ובתל אביב בשנות ה-90 בפרט. שניהם נורא יפים, ולגמרי לא זכו להערכה שראויה להם. חבל. הם מומלצים במיוחד לקריאה בסתיו, שכן הם משרים מלנכוליה קלה. חוצמזה, באופן אישי הספרים ש"עזרו" לי להעביר את ילדותי הנידחת אי שם במדבר היו ספריו הבלתי נשכחים של הרולד רובינס, ובמיוחד "אבק כוכבים". הספרים האלה מתארים את העולם הכי מופרך ומדהים של שנות ה-70 הפרועות בחוף המערבי, עם כל סם, סטיה וסקס שאפשר לדמיין (בעולם בלי איידס). תודות לספרנית שלא היה לה מושג מה יש בספרים האלה ידעתי כבר בגיל 12 מה זה פופרס, פיסטינג ופוסי (בעצם לגבי פוסי אני עד היום לא לגמרי בטוח)
ואחרון חביב, "הנאהבים והנעימים" של אהוד בן עזר, שניסה להיות הרולד רובינס הישראלי, ולא ממש הצליח. לזכותו נרשם התרגום של "איידס" ל-תכח"נ (או כמו שהאמא של הגיבור קוראת לזה: "המחלה מהתחת")
יוסי אבני הוא מקרה קצת מוזר של סופר נורא מוכשר אבל בלי שום מושג ביחסי ציבור. הוא פרסם עד כה שני ספרים, "גן העצים המתים" ו"כנגד ארבעה בנים". שניהם עוסקים בהוויה ההומואית בכלל, ובתל אביב בשנות ה-90 בפרט. שניהם נורא יפים, ולגמרי לא זכו להערכה שראויה להם. חבל. הם מומלצים במיוחד לקריאה בסתיו, שכן הם משרים מלנכוליה קלה. חוצמזה, באופן אישי הספרים ש"עזרו" לי להעביר את ילדותי הנידחת אי שם במדבר היו ספריו הבלתי נשכחים של הרולד רובינס, ובמיוחד "אבק כוכבים". הספרים האלה מתארים את העולם הכי מופרך ומדהים של שנות ה-70 הפרועות בחוף המערבי, עם כל סם, סטיה וסקס שאפשר לדמיין (בעולם בלי איידס). תודות לספרנית שלא היה לה מושג מה יש בספרים האלה ידעתי כבר בגיל 12 מה זה פופרס, פיסטינג ופוסי (בעצם לגבי פוסי אני עד היום לא לגמרי בטוח)
בטבעת זו / כליל זיסאפל
הראשון והיחידי שיצא לי לקרוא. מדובר על מערכת יחסים בין 2 בחורות, בהתחלה הן חברות טובות ואחר כך מאהבות. מה שמאוד מאכזב בספר זה ששתיהן כל הזמן חוזרות על כך שהן בעצם לא לסביות, אלא פשוט מאוהבות באותה בחורה ספציפית. בעצם זה לא ממש ספר לסבי, אלא על שתי סטרייטיות "מתנסות". הסוף מאוד מאכזב
סתם רומן קליל שאין לו הרבה מה להגיד.
הראשון והיחידי שיצא לי לקרוא. מדובר על מערכת יחסים בין 2 בחורות, בהתחלה הן חברות טובות ואחר כך מאהבות. מה שמאוד מאכזב בספר זה ששתיהן כל הזמן חוזרות על כך שהן בעצם לא לסביות, אלא פשוט מאוהבות באותה בחורה ספציפית. בעצם זה לא ממש ספר לסבי, אלא על שתי סטרייטיות "מתנסות". הסוף מאוד מאכזב
רשימה קצרה:
כמו - אלי סמית , ספר גאה שאהבתי תפוזים הם לא הפרי היחיד - ג´נט ו...לא זוכרת , שעמומון כל ספריה של פטרישיה קורנוול, (ספרי מתח, האחיינית של הגיבורה היא לסבית), מומלצים לאוהבי הז´אנר הספר של אביבה אברון (משהו עם סוג של פרחים?!), לא לצעירים, עלילה כבדה ומעט משעממת. ו... יש עוד המון אך לצערי אני קוראת כל כך הרבה שאני לא מצליחה לזכור שמות של ספרים וסופרים...
כמו - אלי סמית , ספר גאה שאהבתי תפוזים הם לא הפרי היחיד - ג´נט ו...לא זוכרת , שעמומון כל ספריה של פטרישיה קורנוול, (ספרי מתח, האחיינית של הגיבורה היא לסבית), מומלצים לאוהבי הז´אנר הספר של אביבה אברון (משהו עם סוג של פרחים?!), לא לצעירים, עלילה כבדה ומעט משעממת. ו... יש עוד המון אך לצערי אני קוראת כל כך הרבה שאני לא מצליחה לזכור שמות של ספרים וסופרים...
תפוזים ואחרים
"תפוזים הם לא הפרי היחיד" מאת ג´נט ווינטרסון הנהדרת היא גם הוציאה את "כתוב על העור" שניהם יצאו ב"בבל", היא פשוט נהדרת. ספר למאונן הצעיר במסווה של אוטוביוגרפיה "וולף" ככה גם קוראים לסבא שלי, או בכיונויו "ווק" (VOVEK), בכל אופן מין "סיפור חייו של כוכב פורנו", משהו אידיוטי ביותר, אבל קראתי עד הסוף, נו נו. ספר לא רע של ג´ים גריזלי "נער חלום" על נער הומו בחווה, אם אני לא טועה בחלקה הדרומי של ארה"ב, כמה קטעים לא פשוטים לקריאה. היה ספר של בני ציפר שאני לא סגור על השם "ציפר ובני מינו" אני חושב, לא רע זה היה. בני ציפר הוא עורך הסיפרות של עיתון "הארץ", עוד שמאלן הומו. בלה בלה בלה, קשה לי ורע לי זה מה שהיה שם בעיקר. הוא גם כתב את "מרס טורקי" או שלא ? אביבה אברון כתבה את "תאנים אהובתי" לא ? בכל אופן הספר משאיר ריח רע של תאנים שאם היה לי אהוב והייתי רוצה להפטר ממנו, הייתי נותן לו במתנה את התאנים ההן, נורא לא אהבתי. ועוד לא התחלנו לדבר על "בוכנת המין ההומוסקסואלי", אופס "חדוות המין..."
"תפוזים הם לא הפרי היחיד" מאת ג´נט ווינטרסון הנהדרת היא גם הוציאה את "כתוב על העור" שניהם יצאו ב"בבל", היא פשוט נהדרת. ספר למאונן הצעיר במסווה של אוטוביוגרפיה "וולף" ככה גם קוראים לסבא שלי, או בכיונויו "ווק" (VOVEK), בכל אופן מין "סיפור חייו של כוכב פורנו", משהו אידיוטי ביותר, אבל קראתי עד הסוף, נו נו. ספר לא רע של ג´ים גריזלי "נער חלום" על נער הומו בחווה, אם אני לא טועה בחלקה הדרומי של ארה"ב, כמה קטעים לא פשוטים לקריאה. היה ספר של בני ציפר שאני לא סגור על השם "ציפר ובני מינו" אני חושב, לא רע זה היה. בני ציפר הוא עורך הסיפרות של עיתון "הארץ", עוד שמאלן הומו. בלה בלה בלה, קשה לי ורע לי זה מה שהיה שם בעיקר. הוא גם כתב את "מרס טורקי" או שלא ? אביבה אברון כתבה את "תאנים אהובתי" לא ? בכל אופן הספר משאיר ריח רע של תאנים שאם היה לי אהוב והייתי רוצה להפטר ממנו, הייתי נותן לו במתנה את התאנים ההן, נורא לא אהבתי. ועוד לא התחלנו לדבר על "בוכנת המין ההומוסקסואלי", אופס "חדוות המין..."
ועכשיו לעניינינו
סבא שלך היה כוכב פורנו? עכשיו אני מבינה מאיפה האבא שלך קיבל את החינוך הנוקשה. את "תאנים אהובתי" כתבה הסופרת הביסקסואלית הנודעת דנה ג´, דרך אגב. אביבה אברון כתבה את "רציתי לנשק לך בשדה הקרציות" או משהו כזה, וגם לספר הזה לא התחברתי, כי בכל פעם כשמצאתי בו תיאורים אירוטיים, חשבתי על שתי הדודות עליהם כתוב הספר, וזה הוציא לי לא רק את החשק להזדיין, אלא גם את החשק לאכול לחודש שלם. אפרופו שרשרת אסוציאציות, היה פה קודם איזה מכר משותף שלנו, והראה לי את האופנוע החדש שלו, שזה דבר הכי יפה שראיתי בזמן האחרון, חוץ מאשר את עצמי בראי. אדום כזה וגדול, כמו בתמונות. זהו לבינתיים.
סבא שלך היה כוכב פורנו? עכשיו אני מבינה מאיפה האבא שלך קיבל את החינוך הנוקשה. את "תאנים אהובתי" כתבה הסופרת הביסקסואלית הנודעת דנה ג´, דרך אגב. אביבה אברון כתבה את "רציתי לנשק לך בשדה הקרציות" או משהו כזה, וגם לספר הזה לא התחברתי, כי בכל פעם כשמצאתי בו תיאורים אירוטיים, חשבתי על שתי הדודות עליהם כתוב הספר, וזה הוציא לי לא רק את החשק להזדיין, אלא גם את החשק לאכול לחודש שלם. אפרופו שרשרת אסוציאציות, היה פה קודם איזה מכר משותף שלנו, והראה לי את האופנוע החדש שלו, שזה דבר הכי יפה שראיתי בזמן האחרון, חוץ מאשר את עצמי בראי. אדום כזה וגדול, כמו בתמונות. זהו לבינתיים.
כן, זה הזמן היחיד בעצם,
כי הוא נוסע במהירות 150 קמ"ש, לטענתו, כך שבקרוב מאוד לא יהיה למי לאחל. אני רואה אותו יותר מאוחר ואמסור את איחוליך. לא נעלמתי, קרה לי דבר מעצבן, לא הספקתי לסיים בזמן איזשהו פרויקט לו התחייבתי, עבדתי כל הלילה בין רביעי לחמישי (וגם הלילה כנראה אעבוד עד מאוחר מאוד).
כי הוא נוסע במהירות 150 קמ"ש, לטענתו, כך שבקרוב מאוד לא יהיה למי לאחל. אני רואה אותו יותר מאוחר ואמסור את איחוליך. לא נעלמתי, קרה לי דבר מעצבן, לא הספקתי לסיים בזמן איזשהו פרויקט לו התחייבתי, עבדתי כל הלילה בין רביעי לחמישי (וגם הלילה כנראה אעבוד עד מאוחר מאוד).
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.