ספירת מלאי
האצבעות שלי מטילות בעדינות עושות לה נעם בגב, היא מגרגרת כמו גורת חתולים קטנה. היא נרדמת, ואני מניחה את ראשי עליה, הנשימות שלנו מתחברות, האצבעות ממשיכות לצייר על גופה. מושכת את השמיכה שנזרקה לה מתוך המיטה ועוטפת אותנו, הנר ממשיך לדלוק במערכת השיר כבר תם. אני שומעת את השקט, הוא נעים כל כך, שנים לא שמעתי אותו, אולי זה השקט שבי, אולי זה השקט שלנו. היא לא רואה היא רדומה ואני בוכה, דמעות מרטיבות אותי דמעות של סתם דמעות של הבנה, דמעות של תודה, דמעות של שקט. כל כך הרבה זמן חיפשתי, לא ידעתי מה לחפש, לא ידעתי איפה לחפש, פתאום מכלום זה בא, הריקנות כבר מלאה, יש שקט טוב. סוף השנה בדרך 2010 נגמרת, בחנויות עורכים ספירות מלאי, כמה נכנס...כמה יוצא... גם אני בתוך השקט הזה בודקת מלאי, שמות.. פנים... נכנסו אנשים לחיי, אף פעם לא יצאו. גם הרחוקים שעזבו אותי הם בתוכי, גם מהם למדתי קבלתי משהו, מאמינה שגם אני נכנסתי לחיי אנשים והשארתי דבר מה. עכשיו יש את השקט שלי איתה, השקט הזה בעצם הוא תוצאה של שנה מיוחדת שהייתה לי. מקווה שכל אחת תעשה ספירת מלאי עם עצמה ותמצא את השקט שבה.
האצבעות שלי מטילות בעדינות עושות לה נעם בגב, היא מגרגרת כמו גורת חתולים קטנה. היא נרדמת, ואני מניחה את ראשי עליה, הנשימות שלנו מתחברות, האצבעות ממשיכות לצייר על גופה. מושכת את השמיכה שנזרקה לה מתוך המיטה ועוטפת אותנו, הנר ממשיך לדלוק במערכת השיר כבר תם. אני שומעת את השקט, הוא נעים כל כך, שנים לא שמעתי אותו, אולי זה השקט שבי, אולי זה השקט שלנו. היא לא רואה היא רדומה ואני בוכה, דמעות מרטיבות אותי דמעות של סתם דמעות של הבנה, דמעות של תודה, דמעות של שקט. כל כך הרבה זמן חיפשתי, לא ידעתי מה לחפש, לא ידעתי איפה לחפש, פתאום מכלום זה בא, הריקנות כבר מלאה, יש שקט טוב. סוף השנה בדרך 2010 נגמרת, בחנויות עורכים ספירות מלאי, כמה נכנס...כמה יוצא... גם אני בתוך השקט הזה בודקת מלאי, שמות.. פנים... נכנסו אנשים לחיי, אף פעם לא יצאו. גם הרחוקים שעזבו אותי הם בתוכי, גם מהם למדתי קבלתי משהו, מאמינה שגם אני נכנסתי לחיי אנשים והשארתי דבר מה. עכשיו יש את השקט שלי איתה, השקט הזה בעצם הוא תוצאה של שנה מיוחדת שהייתה לי. מקווה שכל אחת תעשה ספירת מלאי עם עצמה ותמצא את השקט שבה.