אוי, מיי לי, די, די, די עם הרוחניות
הפלצנית הזאת. קראתי כאן את כל השרשור ותסלחי לי, אבל את ממש נסחפת. אני לא מאחלת לך, אבל בואי לדוגמא נראה אותך תופסת את בן הזוג שלך במיטה ואומרת: "הכל בסדר, אני בוחרת לא להיפגע, זה המעשה שלו ולא שלי" (אולי אפילו תביאי לו ולמאהבת כוס קפה למיטה? כי לפי שיטתך, זו בעצם בחירה שלך להיות נחמדה????). יקירתי, אני רואה שבאמת היית תלמידה מעולה בסדנאות למודעות עצמית, ולא - חלילה, אינני מזלזלת בסדנאות, גם אני הייתי באי אלו סדנאות (לדוגמא: הפורום של לנדמרק, שדווקא יש לי הרגשה ששם היית), אבל לא צריך לקחת את הסדנאות האלה כאורים ותומים. ההתייפיפות הזאת היא קצת פתאטית. נכון, אנחנו יכולים לבחור להיות מאושרים, כלומר להחליט שאנו צועדים קדימה ועושים הכל מתוך בחירה שמגיע לנו להיות מאושרים, ונכון שיש עוד מיליון בחירות, אבל לבחור לא להפגע, חאליק אחותי, רדי מהעץ. עם כל הכבוד לך, אני משוכנעת שאת לא מיישמת את מה שאת קוראת עכשיו מהנייר של המדריכים , ואני כמובן לא מאחלת לך להיתקל בחייך בסיטואציות שתצטרכי "לבחור" לא להיפגע מהן. קבלי את דברי ברוח טובה כמובן. פשוט הרוחניות הזאת זו פלצנות לשמה.