הערה יפה - ומספר נקודות משלי
קיבלתי יפה את ההתיחסות שלך לדבריו של שימעון, בכך שהם מכילים אירוניה. עם זאת, אתה כתבת: "קראתי קצת גם בספרים "שלנו". ארון הספרים היהודי על כל עומקו הוא ארון אחד בסיפריה אדירה של ידע אנושי. אין צורך להצדיקו או להסביר למה הוא הכי גדול, הכי ישן, הכי מואר או הכי מיוחד" מאד ייתכן שאתה מגיב לדברים שנאמרו בהקשרים אחרים, אבל בהקשר הנוכחי, זה לא מה שאני הבנתי מדבריו של שימעון. שימעון לא כתב "אנחנו הכי גדולים, ישנים, מוארים - קחו את היהדות", אלא אחרת לחלוטין, הוא אמר: " If one wants to reach enlightenment,spirituality and looks all over he will eventually find everything and reach nothing.It is like a person learning all the martial arts that exist and he reaches no mastery in none of them.Start at home,from your culture ,Discover the HARA,the CENTER in your own peoples culture and find spiritual enlightenment.That is the EMES.. " כאשר מחברים את זה עם המשפט ש: "It is a disgrace to see JEWS take upon themselves Foreign religions and /or philosophies of life.It is a COP OUT,an irresponsible childish escape from facing ones responsibilties towards his people ,his Nation his ancestors ,his history. " שימעון מציג פה שני שלבים של טיעון, להבנתי: 1) אדם שרוצה להגיע רחוק במישור "רוחני", כנראה יגיע לשם דרך העמקה בדרך אחת, ולא רדיפה אחר שלל רחב של דרכים. 2) אם אתה כבר הולך בדרך, יש ייתרון ללכת את הדרך שהעם, ציוויליזציה, תרבות, אומה שאתה מגיע ממנה פיתחה. (אחרת זה "לא אסתטי" ואף חריף מזה, לראייתו של שמעון). מה הייתרון ללכת בדרך רוחנית של העם שממנו הגעת?! בעיני שימעון, כפי שהוא תיאר במכתב הזה, מדובר באחריות כלפי ישויות שונות. אולי זה הנחה שמגדירה את עצמה, אבל במובן מסויים אני מסוגל להבין אותה עבורי. עבורי, אני מרגיש שיש לי יכולת להתחבר לאבי דרך זה שאני מתבונן ביהדות. אותו הדבר שמעתי מאחותי, שהיא גדולה ביהדות הרבה יותר ממני (שזה לא קשה). בעיני היהדות היא השורשים שלה, היא הדבר שקשור עמוק להגדרת הזהות העצמית שלה. מה שמתקשר להרבה דברים, בין השאר לאופן שבו היא רוצה לחנך את ילדיה. בחברה של היום, אני רואה הרבה אנשים שסביבי (כולל אותי) שלא מתחברים למה שאחותי אומרת, לטוב ולרע, זה המצב. עם זאת, אני מסוגל לדמיין אנשים שהיו מתחברים עם ענבר, אבל מתוך ניכור אמיתי שקיים בחברה כלפי "היהדות", אותם אנשים לא יגיעו לקבל משהו שהם היו צריכים. ועבור אנשים כאלה, כנראה שמה ששמעון אומר הוא מאד הגיוני. אבל שוב, יכול להיות שאתה לא מעוניין בהתקדמות רוחנית, או שאתה מאמין שאת ההתקדמות שלך (מה שהתקדמות רוחנית לא תהיה), אתה יכול להשיג דרך הליכה בשיטה "רוחנית" שונה מזו של היהדות, או על ידי הליכה בכמה שיטות במקביל. אני מתעניין לקרוא את תגובתך בנושא. עוד דבר שאני רוצה להביא, זה מכתב שכתבה לי ידידה טובה בשם PAM, אשר שאלתי אותה בנושא היהדות, ואני אצרף אותו כתגובה להודעה הזאת.