נדב:
במובן מסויים אתה עלול לחטוא באותה צרות-אופקין שאתה כה מגנה: צימחונות במובן הרחב שלה (כולל אי-שימוש בביגוד ומוצרים מן החי הגורמים להרג) היא דילמה לה יותר מצד אחד והראוייה לדיון מעמיק - אליו אבקש שלא להיכנס כי לא בה עסקינן... אולי אני טועה בזהותי סממן של "הדשא של השכן ירוק יותר" אבל חשוב לי שתדע שאת היהדות: על עומקה וגאונות הטקסטים שבה, אתה % 100 אינך מכיר כמו קבוצה גדולה של אנשים מצויינים, הנופלת קורבן למערכת חינוך, בה כמעט ואין חוקרי ומלמדי מקרא אמיתיים, אלא טכנאי הוראה (כמו בהרבה מקצועות אחרים לצערי). האם הצגת יופיה של היהדות מקטין במשהוא את גאוניות של חלק מהתרבויות הפאגאניות? וודאי שלא, אל תיפול היכן שנפל חברנו שמעון!!! ויש להזכיר כי הודו / סין וכל המזרח הרחוק, בצד היופי הרב, היה אז וגם היום רווי אלימות ל-פ-חו-ת כמו במערב. והתנ"כ ? התנ"כ אינו נקרא סתם "ספר הספרים": מדובר בקובץ גדול של טקסטים מאלפים של: דרמה, מתח, הומור, מיסטיקה, קדושה, הסטוריה, אגדה ועוד ועוד... חשוב לרגע: התנ"כ מדבר על חוקי תברואה, תזונה חוקים סוציאליים וכיוב', בתקופה בה כמעט כל העולם עוד היה פאקן קניבאלי !!! קולט ? היופי התנכ"י הוא בתיאור הקר גם של הקשים שבמעשים: אין טיוח, אין הצדקה ואין טיאטאים מתחת השטיח... כי בין אם הובאה לנו התורה ע"י הקב"ה / חייזרים או מייקרוסופט, לא ניתן להתווכח עם התבלטותה בנוף התרבותי של התקופה מרגע היכתבה ועד מועד החתמה. שלך יובל.