סנסיי

[התמהוני]

שום אינטליגנציה גבוהה .

אין לי אינטליגנציה גבוהה . מבחני האי קיו מעידים על כך . ( אני מתמטיקאי כישלון והאנגלית שלי לא יותר מסבירה ) . אני פשוט יודע לנצל את האי קיו שכן יש לי , ואני קורא ומתעניין . בכל מקרה תודה על המחמאות , זה מחמיא לי מאוד .

אגב , לא הייתי מיודע לעובדה שפלורליזם שווה ערך לפוליתיאיזם ... זכור לי מישהו מאוניברסיטת בר אילן ( מכר של הורי ) , שמו פרופסור אבי שגיא , הוא אדם דתי מאמין ובכל זאת מלמד על פלורליזם ורב תרבותיות ...

 

[isaacl]

שני דברים

א. אני חוזר ואומר, פלורליזם איננו פוליתאיזם. פוליתאיזם הוא מצע תיאולוגי, לדעתי, ולדעת אחרים, לפלורליזם. זו איננה השוואה אלא סוג של מבנה מחשבתי דומה. אבי שגיא הוא אדם מלומד מאוד. אנחנו אפילו ידידים למרות שהוא כועס עלי משום שכתבתי מאמר ביקורת נגדו. אבי שגיא מצליח להסתדר עם האמונה שלו, חרף עמדות "אוניברסליות". הוא מצהיר במפורש שהמקור לערכיו הוא התפיסה הערכית האוניברסלית, בעוד שדרישות הדת הן דרישות ביצועיות. תוכל לעמוד על דבריו בספריו הממצא "בין דת ומוסר" ו"בין סמכות לאוטונומיה". אני חושב שהוא טועה, ונתתי לדברים ביטוי. תוכל לקרוא את מאמר הביקורת שלי בלינק הבא: http://www.jafi.org.il/education/ivrit/Tcelet/tch7-lifshits.htm ב. מבחיני אי-קיו מעידים על היכולת להצליח במבחני אי-קיו. לא על אינטליגנציה. יכולת מתמטית מוכיחה מעט מאוד על יכולת מחשבתית. אינטליגנציה היא יכולת הבנה הרבה יותר מיכולת לנייד ידע. הוראת המתמטיקה ברמה טרום אוניברסיטאית איננה מהווה אתגר אינטלקטואלי, והיא נלמדת באוםן משולל הבנה. כל מה שנדרש הוא ללמוד לתפעל נוסחאות באופן מסודר. גם בלייכולות כאלה של "אספן בולים" בלשונו של סטיבן ג'י גולד, תוכל להגיע להישגים הגבוהים ביותר באקדמיה. יצחק

 

[WaveGal]

../images/Emo45.gifבעניין מבחני IQ.

 

[Tonjin]

סתם בשביל להוסיף שמן למדורה...

אבל גם בגלל שמדובר בקטע רלוונטי של גאון אמיתי: (גל, לא סתם שרשרתי אחריך, אם אתה עדיין לא מכיר - אני בטוח שתאהב)

American Atheist: Mr. Adams, you have been described as a "radical Atheist." Is this accurate? Douglas Adams: Yes. I think I use the term radical rather loosely, just for emphasis. If you describe yourself as "Atheist," some people will say, "Don't you mean 'Agnostic'?" I have to reply that I really do mean Atheist. I really do not believe that there is a god - in fact I am convinced that there is not a god (a subtle difference). I see not a shred of evidence to suggest that there is one. It's easier to say that I am a radical Atheist, just to signal that I really mean it, have thought about it a great deal, and that it's an opinion I hold seriously. It's funny how many people are genuinely surprised to hear a view expressed so strongly. In England we seem to have drifted from vague wishy-washy Anglicanism to vague wishy-washy Agnosticism - both of which I think betoken a desire not to have to think about things too much. People will then often say "But surely it's better to remain an Agnostic just in case?" This, to me, suggests such a level of silliness and muddle that I usually edge out of the conversation rather than get sucked into it. (If it turns out that I've been wrong all along, and there is in fact a god, and if it further turned out that this kind of legalistic, cross-your-fingers-behind-your-back, Clintonian hair-splitting impressed him, then I think I would chose not to worship him anyway.) Other people will ask how I can possibly claim to know? Isn't belief-that-there-is-not-a-god as irrational, arrogant, etc., as belief-that-there-is-a-god? To which I say no for several reasons. First of all I do not believe-that-there-is-not-a-god. I don't see what belief has got to do with it. I believe or don't believe my four-year old daughter when she tells me that she didn't make that mess on the floor. I believe in justice and fair play (though I don't know exactly how we achieve them, other than by continually trying against all possible odds of success). I also believe that England should enter the European Monetary Union. I am not remotely enough of an economist to argue the issue vigorously with someone who is, but what little I do know, reinforced with a hefty dollop of gut feeling, strongly suggests to me that it's the right course. I could very easily turn out to be wrong, and I know that. These seem to me to be legitimate uses for the word believe. As a carapace for the protection of irrational notions from legitimate questions, however, I think that the word has a lot of mischief to answer for. So, I do not believe-that-there-is-no-god. I am, however, convinced that there is no god, which is a totally different stance and takes me on to my second reason. I don't accept the currently fashionable assertion that any view is automatically as worthy of respect as any equal and opposite view. My view is that the moon is made of rock. If someone says to me "Well, you haven't been there, have you? You haven't seen it for yourself, so my view that it is made of Norwegian Beaver Cheese is equally valid" - then I can't even be bothered to argue. There is such a thing as the burden of proof, and in the case of god, as in the case of the composition of the moon, this has shifted radically. God used to be the best explanation we'd got, and we've now got vastly better ones. God is no longer an explanation of anything, but has instead become something that would itself need an insurmountable amount of explaining. So I don't think that being convinced that there is no god is as irrational or arrogant a point of view as belief that there is. I don't think the matter calls for even-handedness at all.​

 

[WaveGal]

למה שמן,הוא דווקא בריטי רזה משהו

תודה.

 

[Tonjin]

רזה וגבוה (וגם מת)

מעניין אם הוא נותן את הדין על הראיון הזה שם למעלה... אני מעולם לא יכול מלהמנע מלחשוב בהקשר הזה על גראפיטי שראיתי איפושהו (בשירותים בצבא, נדמה לי) אלוהים מת -ניטשה ניטשה מת -אלוהים מסתבר שגם בין משוררי בית-הכיסא היו כמה גאונים (או אם תרצה, גם גאונים הולכים לשירותים...)

 

[isaacl]

../images/Emo45.gif../images/Emo175.gif

מאמר כלבבי. משובב נפש בעולם הבורגני וחסר הדעה שאנחנו חיים בו. יצחק

 

[Sensei]

There is no

other explaination then "that G-d exists".Science still has not come up with any proof otherwise.There are scientists that WANT TO BELIEVE that G-d doesnt exist.Scientists dont even believe in 'Santa Claus'. I guess they even say "BA, HUMBUG".​

 

[nage]

בקשר למתמטיקה...

אני לא מתמטיקאי, ולא מעוניין להיות

אבל בעוונותי לקחתי איזה קורס אחד או עשר במתמטיקה (ולא ברמה תיכונית), וגם בקורסים האלה אפשר להצליח יפה מאוד מבלי להבין מתמטיקה כלל, אלא רק לדעת איזה נוסחה באה עכשיו. דעתי היא שאינטיליגנציה לא מודדים בציונים אלא ביחס בין ההשקעה לציונים. או בניסוח מתמטי: נגזרת של הציון לפי גודל התחת.

 

[isaacl]

היה לי ויכוח

בפורום אחר על ההבדל בין אינטלקטואליות לאינטליגנציה. בן הפלוגתא שלי התעקש על נוסחה אחת והדבר האחרון שאני מעוניין לעשות זה להתווכח על מילים. אינטליגנציה, לפחות לפי האופן שבו אני מבין את המילה, משמעותו היכולת להבין תרבות. יכולת זו היא המאפשרת להצטיין בדרך כלל במדעי הרוח, ולאו דווקא במדעי הטבע. אני כמובן מאוד מאוד סובייקטיבי. לאנשי אוניברסיטת תל אביב שבינינו, אני שייך לגילמן ולא לשום בנין אחר. ולי נראה שלתמהוני הנחמד צפוי עתיד מבטיח דווקא בתחום שלי. יכולת ההבנה והסקרנות האינטלקטואלית שלו הם בפירוש לא חזון נפרץ. יצחק

 

[WaveGal]

שיבוא ויעשה שבת גם אצלנו...

... במדעי-הטבע. אולי הוא יאהב את זה? וברצינות, דרושה גם אינטיליגנציה לפי הגדרתך גם במדעי הטבע (וגם יכולת הבנה וסקרנות אינטלקטואלית עוזרות). בקיצור, לא נראה לי שתהיה בעיה עם העתיד המבטיח (רק שיזכור גם לקיים). כמו שכותבת שירה: ככה סתם.

 

[isaacl]

ודאי ודאי

האמת היא שאני מת על פיזיקה. לצערי אני עצלן מדי. אני שוב סתם מתבדח. לועגים לי על הפטיש שלי עם חקר המוח. אני חייב לפרוש, שבת שלום, יצחק

 

[WaveGal]

../images/Emo88.gif? ../images/Emo13.gif

 

[isaacl]

פֵטיש

 

[nage]

טוב נו אני מסיפור אחר

או כמו שאומרים אצלנו ההגדרה המדעית היא: חנונוס טכניונוס

 

[ש מים]

מה, אתה לא שייך למקסיקו../images/Emo35.gif

סתתתתם... (דווקא לכולנו היה יכול להיות הרבה יותר מעניין בחיים, אם היית שייך לבניין ההוא...)

 

[Temporary2]

פיספסתי ת'רכבת ?

אמנם בסוף השרשור, אבל אני אתייחס לכולו. מהסוף : התפיסה הרב-תרבותית של ימינו היא תוצר לוואי של פוסט-מודרניזם. אבל יש לה שורשים מבוססים יותר בעבר, עם התפתחות אסכולת "היחסיות התרבותיות" במחקר האנתרופולוגי. מייסד האסכולה הזו, פרנץ בועז, היה יהודי. לא יהודי דתי, למיטב ידעתי, אבל יהודי לפי מוצאו. בעצם, "רבים וטובים" (ולא רק מחברי...

) הם\היו יהודים. עזוב רגע את מויש בצד. הזכרת את ישו. יהודי לכל דבר ועניין, יהודי מוצהר, שהתקומם נגד המערכת כשטובת היהודים והיהדות לנגד עיניו. long story short, הדמות הזאת, אמיתית או פיקטיבית, עשתה שפטים בעולם האלילי והפיצה בעולם את התפיסה המונותאיסטית (מה שאמור להיות, לדעתי, מעשה פוזיטיבי בעיני היהדות). היא הפיצה את מערכת הערכים הנשענת על עשרת הדיברות בחצי מהכדור. חיובי או שלילי, חייבים להודות שזה מרשים למדי. קח לדוגמא את קארל מרקס, עוד יהודי יקר, שיצא בבוטות נגד הדתות (ויש אף המאשימים אותו באנטישמיות) ופתח לעולם שער לדרך חלופית למערכת הערכים הקפיטליסטית שנראתה כאפשרות היחידה, הטבעית והמובנת מאליה. קח את ברוך שפינוזה, את נוסטרדמוס, את אלברט אינשטיין (או את חברו החשוב לא פחות, נילס בוהר), את זיגמונד פרויד, את אמיל דירקהיים, את ג'ון פון-ניומן, את בוב דילן, סימון וגרפונקל, לו ריד, סטנלי קובריק, הארי הודיני, סטיבן ספילברג, לודוויג ויטגנשטיין, פרנץ קפקא, וודי אלן, אלן גיזבורג, אין ראנד, בובי פישר, גארי קאספרוב, זמנהוף, האחים מארקס, האחים כהן, ג'ורג גרשווין, יאשה חפץ, אייזק אסימוב, אוליבר סטון, ג'רי סיינפלד... לא יודע מה אתך, אני מרגיש שאנחנו "בחברה טובה". הדמויות שכתבתי הן כולן מהזיכרון, אבל יש אתר חביב, www.yahoodi.com שיש בו פרוייקט איסוף שמות "היהודים המופרסמים". כמובן שזה מאוד יהודי גם לכפות זהות יהודית על כאלה שאינם מייחסים לה חשיבות...

חלק נכבד לדעתי, מהיהודים המפורסמים הללו היו בעלי השפעה שאי אפשר להפחית מחשיבותה\עוצמתה לגבי עיצוב החברה שאנו חיים בה כיום. בעיני, אם המטרה של העם היהודי היא להביא גאולה לעולם, אולי אפשר לומר שהשפעתם של יהודים חילוניים אלו על שאר האומות היתה גדולה יותר מהשפעתה של הדת היהודית במשך כל הדורות החל מהגלות. טוב, אולי אני מפריז... יהודים היו ידועים במשך מאות שנים כסוחרים טובים, למדנים ומשכילים. לא בכדי הם השתחלו לחצרות מכובדים - למרות שהיו מיעוט שבד"כ קיימו איתו יחסי "אהבה-שנאה". עם יותר מדי דגש על השנאה. העם היהודי סבל בדיוק ממה שאתה יוצא נגדו. אלא שכל עוד מדובר על תרבות שמחנכת את פרטיה לשמור על זהותם הבדלנית ולא לצאת לתרבות זרה, הדבר נסבל בעיני. כשמדובר על תרבות שאינה מקבלת את זכות הקיום של האחרות - אז נהיה הדבר בעייתי, ומאלמנט זה סבלו היהודים (אם כי מידת הצדק היא לציין כי גם היהודים, בתקופת הממלכה, לא בדיוק התייחסו לשכניהם השונים בהכנסת אורחים. אבל כנראה שזה טבע החיבור המכוער בין דת לשלטון). אני אישית איני אדם דתי, וגם עם הזהות היהודית שלי אני מנהל דיאלוג לא פשוט. כששאל אותי יהודי דתי בפעם האחרונה "במה אתה יהודי ?" זה מה שאני לו - אני יהודי בכך שאני שואל את עצמי במה אני יהודי. והתשובה, למיטב זכרוני, בהחלט סיפקה אותו. אני חושב שמערכת החינוך החילונית בהחלט עשתה לנו עוול בכך שעשתה ניסיון מכוון לנתק את הקשר שלנו עם המקורות התרבותיים שלנו. שגם אם איננו מקבלים אותם, יכלנו לפחות לנהל איתם את הדיאלוג הנדרש כדי להבין טוב יותר מי אנחנו, כיצד הגענו עד הלום, ומה חששו על כך ההורים של סבא וסבתא שלנו. במצב הנוכחי של היהדות - שהפכה לדת של "סייגים וגדרות" המוציאים את החשק לחיות לדעתי... אני מרגיש שהעלו אותי קצת על אוטוסטרדה שאין לה מחלפים וגם שוליים יש לה בקושי. כבודן של דתות ותרבויות אחרות מונח לא רק במקומן אלא גם במקומנו, ואין מזדהה לחלוטין עם ראיית הדברים כשטיח שהרבגוניות עושה את הדרו; אלא שמטאפורת השטיח משכיחה מאיתנו את העובדה שהדברים התפתחו בתהליך שלא היה מתוכנן מלכתחילה. שטיח לא עובר ולא עבר אבולוציה. בעוד כשבוע אני יוצא למסע קצר (שנה +) שמטרתו העיקרית היא לראות את התהליך המתמיד הזה של דיאלוג בין תרבויות ב-live, את תהליך האריגה הספונטנית של המרקם החברתי האנושי. המסע יקח אותי, אם ינשבו הרוחות הנכונות ולא יהיו יותר מדי פנצ'רים, מהולנד לסין, עם משיכה עזה לדרך המשי. ואני מתכוון לבקר בעיר אבותי בדרך; לא ירושלים, אלה זו שחיו בה לפני כן : בוכרה, שממנה ברחו - כי סבלו התנכלויות בגלל יהדותם. נכון לשנת 1870, טבעי היה הדבר בעיניהם לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בעיר הקודש. זה חלק ממני. כל טוב.

 

[Nihau]

נהניתי לקרוא את הודעתך.

יש לי אך תוספת קטנה. מטאפורת השטיח אכן לא נכונה ולו בגלל ששטיח הינו דו מימדי והדילמה בה אנו עוסקים היא רב מימדית. עם זאת דרך אריגת השטיח והדרך בה מציגים אבולוציה דומות בהרבה מובנים. שטיח אורגים מלמטה למעלה, כל פעם מוסיפים שכבה ובכל נקודה אפשר לפצל, לאחד, לסגור ולפתוח עוד צבעים ועוד דגמים. סגירת התבנית מתרחשת רק מאוד בסוף של התהליך. אריגת שטיח אינה כמו ציור בו לעיתים נוטים קודם לתחום את המסגרת ואז לעבוד בתוכה. בזמן אריגת שטיח בניית הגבולות מתרחשת ומתפתחת בו זמנית עם מילוי הדגם כמו כוס המתמלאת מים- חלקות פני המים נשארת אחידה על פני כל המשטח בכל זמן למרות השינוי בגובה. בסוף התהליך אתה קושר את קצוות השטיח, משחרר אותו מגבולות הנול ומתבונן בתוצאה הסופית- הדו מימדית לעיניך. רק זכור שההתפתחות של העבודה עירבה אותך, את הפתילים השונים, את הצבעים ואת הנול. וכאן אסיים את המטאפורה החביבה הזו. שיהיה לך מסע מעניין, ספר חוויות כשתחזור