CommandeRiker
New member
סנדלית...
האם היא באמת יכולה לחיות לנצח?
האם היא באמת יכולה לחיות לנצח?
סנדלית...
- פותח הנושא CommandeRiker
- פורסם בתאריך
אני לא יודע בקשר לסנדלית....
אבל אני כן יודע שקיימים סוגים של חיידקים שלא מזדקנים. אחת התאוריות כיום גורסת שהזדקנות נובעת מהתקצרות הטלומרים שהם חלקים מהדנא. הם מתקצרים כל פעם שהתא מתחלק. אצל סוגים מסוימים של חידקים הדנא הוא בצורת טבעת ולא סליל כמו אצל בני אדם ולכן כאשר מתרחשת חלוקת תא אותם טלומרים אינם מתקצרים וכך חידקים אלה לא מזדקנים....וכך לפי התאוריה הזת הם יכולים לחיות לנצח.....אבל כדאי שמישהו שמבין בביולוגיה יאשר את דברי.
אבל אני כן יודע שקיימים סוגים של חיידקים שלא מזדקנים. אחת התאוריות כיום גורסת שהזדקנות נובעת מהתקצרות הטלומרים שהם חלקים מהדנא. הם מתקצרים כל פעם שהתא מתחלק. אצל סוגים מסוימים של חידקים הדנא הוא בצורת טבעת ולא סליל כמו אצל בני אדם ולכן כאשר מתרחשת חלוקת תא אותם טלומרים אינם מתקצרים וכך חידקים אלה לא מזדקנים....וכך לפי התאוריה הזת הם יכולים לחיות לנצח.....אבל כדאי שמישהו שמבין בביולוגיה יאשר את דברי.
TheFinalCut
New member
אכן אין לחיידקים טלומרים
והדנ"א שלהם מעגלי, אם כי בד"כ לא מכנים את הארגון שלו כ'כרומוזומלי' - מאחר וכרומוזום הוא מבנה ספציפי, תחום ומאורגן בגרעין התא. ואילו לחיידקים אין גרעין, אין היסטונים שמסדרים את הדנ"א בצורה דחוסה והדנ"א שלהם, שאמנם סגור במעגל, אמורפי וחסר צורה קבועה. בכל מקרה, אורך החיים של חיידק ממוצע (אם יש דבר כזה) הוא קצר ביותר עד לחלוקה או מוות. אני חושב שמרבית החיידקים לא מאריכים חיים יותר מכמה ימים, אלא אם הם סגורים בנבג משוריין. נבגים של חיידקים מסוימים יכולים לשרוד שנים ואף הרבה הרבה יותר. אגב, הקשר של הטלומרים להזדקנות הוא עדיין בגדר השערה, והיה על זה דיון נחמד בפורום לפני זמן מה. יש אנשים שמחשיבים חלוקת תא כהמשך חייו של תא האב. אם נמשיך את הקו הזה, אז כן, מרבית מיני החיידקים ימשיכו לחיות (להכפיל את עצמם) לנצח כל עוד יהיה להם מספיק מזון ומקום.
והדנ"א שלהם מעגלי, אם כי בד"כ לא מכנים את הארגון שלו כ'כרומוזומלי' - מאחר וכרומוזום הוא מבנה ספציפי, תחום ומאורגן בגרעין התא. ואילו לחיידקים אין גרעין, אין היסטונים שמסדרים את הדנ"א בצורה דחוסה והדנ"א שלהם, שאמנם סגור במעגל, אמורפי וחסר צורה קבועה. בכל מקרה, אורך החיים של חיידק ממוצע (אם יש דבר כזה) הוא קצר ביותר עד לחלוקה או מוות. אני חושב שמרבית החיידקים לא מאריכים חיים יותר מכמה ימים, אלא אם הם סגורים בנבג משוריין. נבגים של חיידקים מסוימים יכולים לשרוד שנים ואף הרבה הרבה יותר. אגב, הקשר של הטלומרים להזדקנות הוא עדיין בגדר השערה, והיה על זה דיון נחמד בפורום לפני זמן מה. יש אנשים שמחשיבים חלוקת תא כהמשך חייו של תא האב. אם נמשיך את הקו הזה, אז כן, מרבית מיני החיידקים ימשיכו לחיות (להכפיל את עצמם) לנצח כל עוד יהיה להם מספיק מזון ומקום.
TheFinalCut
New member
ונדמה לי שהפיסקה האחרונה נכונה גם
לגבי סנדליות והרבה מינים של חד-תאיים אחרים.
לגבי סנדליות והרבה מינים של חד-תאיים אחרים.
TheFinalCut
New member
"דב המים" שהוא אכן יצור מדהים, אינו
חד תא, אלא תולעת עגולה רב-תאית קטנטנה (נעים בין 0.3 מ"מ ל- 1.2 מ"מ בגודלם), קרובת משפחה מרוחקת של הנמטודה. שם המערכה המדעי הוא Tardigrada והיצורים הללו אכן מסוגלים לשרוד תנאים קשים ביותר, כולל חומציות גבוהה, טמפ' נמוכות ביותר (וחשיפה לחנקן נוזלי), דטרגנטים אורגנים חזקים, קרינה רדיואקטיבית, טמפ' רתיחה של מים ועוד. ליצורים המדהימים יש רגליים, 'טופרים', עיניים ואברים אחרים שגורמים להם להראות כמו משהו מוכר בהרבה מעולם היונקים או הזוחלים, פשוט בגודל קטן. מצורפת תמונה מתוך אתר נחמד על היצורים הללו. באתר יש מידע ותמונות נוספות, ואף סרט וידאו קצר עליהם (שלא עובד, אבל לא נהיה קטנוניים). http://www.microscopy-uk.org.uk/mag/artjun00/mmbear.html
חד תא, אלא תולעת עגולה רב-תאית קטנטנה (נעים בין 0.3 מ"מ ל- 1.2 מ"מ בגודלם), קרובת משפחה מרוחקת של הנמטודה. שם המערכה המדעי הוא Tardigrada והיצורים הללו אכן מסוגלים לשרוד תנאים קשים ביותר, כולל חומציות גבוהה, טמפ' נמוכות ביותר (וחשיפה לחנקן נוזלי), דטרגנטים אורגנים חזקים, קרינה רדיואקטיבית, טמפ' רתיחה של מים ועוד. ליצורים המדהימים יש רגליים, 'טופרים', עיניים ואברים אחרים שגורמים להם להראות כמו משהו מוכר בהרבה מעולם היונקים או הזוחלים, פשוט בגודל קטן. מצורפת תמונה מתוך אתר נחמד על היצורים הללו. באתר יש מידע ותמונות נוספות, ואף סרט וידאו קצר עליהם (שלא עובד, אבל לא נהיה קטנוניים). http://www.microscopy-uk.org.uk/mag/artjun00/mmbear.html
סחתיין על ההשקעה!והגיג קטן על החיים
כל הכבוד על ההמרה ל- GIF, אכן יצורים מוזרים במיוחד... ככלל לפעמים אני חושב על זה (ואני יודע שזו לא מחשבה יותר מידי מקורית), שכמו שאנחנו מרגישים שולטים בעולם שלנו, ובעלי חיים עצמאיים, כאשר בכלל אנחנו אפילו לא גרגרי אבק ביקום העצום, כך גם אותם יצורים מיקרוסקופים חיים להם את חייהם, דואגים למשכנתא ולרעש שעושים השכנים וחושבים שהם יודעים הכל. אולי הם אפילו חושבים שאלוהים ברא אותם... אם יצור שכזה יעמוד על מגדל עזריאלי בלילה, ויסתכל על כל האורות של גוש דן, הוא ירגיש בוודאי דומה לתחושה של אבותינו כאשר הם הסתכלו על השמיים. הוא לעולם לא יבין מה המשמעות של האורות, הטכנולוגיה, הבתים, האינטרנט וכו'... באותה מידה אנחנו שמנסים להבין את היקום שלנו, אין לנו שמץ של מושג מה לעזאזל קורה שם. וותיקי הפורום מכירים אותי ויודעים שאני האחרון שיאמין באלוהים, אבל אין שום ספק אין לנו צל של מושג מה לעזאזל קורה ביקום. למעשה רק עכשיו אנחנו מבינים מספיק עד כמה אין לנו מושג, למשל הגילוי של חומר אפל ואנרגיה אפלה שמרכיבה כ- 90% - 95% מהיקום ואין לנו שום הסבר עבורה... כמובן שאותם יצורים זעירים לא מסוגלים להגיע לעומקי מחשבה כלל מעבר ל"עכשיו אוכל עכשיו סקס, עכשיו להיזהר מהטורף"... (למרות שאני מכיר כמה אנשים שחיים ברמה הזו). זה מן הסתם לא רעיון מוחשי אלא סתם הגיג של הפסקת צהריים במשרד בקנדה... סופ"ש נפלא לכולם !
כל הכבוד על ההמרה ל- GIF, אכן יצורים מוזרים במיוחד... ככלל לפעמים אני חושב על זה (ואני יודע שזו לא מחשבה יותר מידי מקורית), שכמו שאנחנו מרגישים שולטים בעולם שלנו, ובעלי חיים עצמאיים, כאשר בכלל אנחנו אפילו לא גרגרי אבק ביקום העצום, כך גם אותם יצורים מיקרוסקופים חיים להם את חייהם, דואגים למשכנתא ולרעש שעושים השכנים וחושבים שהם יודעים הכל. אולי הם אפילו חושבים שאלוהים ברא אותם... אם יצור שכזה יעמוד על מגדל עזריאלי בלילה, ויסתכל על כל האורות של גוש דן, הוא ירגיש בוודאי דומה לתחושה של אבותינו כאשר הם הסתכלו על השמיים. הוא לעולם לא יבין מה המשמעות של האורות, הטכנולוגיה, הבתים, האינטרנט וכו'... באותה מידה אנחנו שמנסים להבין את היקום שלנו, אין לנו שמץ של מושג מה לעזאזל קורה שם. וותיקי הפורום מכירים אותי ויודעים שאני האחרון שיאמין באלוהים, אבל אין שום ספק אין לנו צל של מושג מה לעזאזל קורה ביקום. למעשה רק עכשיו אנחנו מבינים מספיק עד כמה אין לנו מושג, למשל הגילוי של חומר אפל ואנרגיה אפלה שמרכיבה כ- 90% - 95% מהיקום ואין לנו שום הסבר עבורה... כמובן שאותם יצורים זעירים לא מסוגלים להגיע לעומקי מחשבה כלל מעבר ל"עכשיו אוכל עכשיו סקס, עכשיו להיזהר מהטורף"... (למרות שאני מכיר כמה אנשים שחיים ברמה הזו). זה מן הסתם לא רעיון מוחשי אלא סתם הגיג של הפסקת צהריים במשרד בקנדה... סופ"ש נפלא לכולם !
TheFinalCut
New member
עוד על דובי המים
עולם חסרי החוליות מרתק ומעניין, לדעתי האישית, אף יותר מעולם בעלי החוליות. מגוון הצורות, ההתנהגויות, הפתרונות האבולוציוניים והאינטראקציות המורכבות עם הסביבה פשוט אינסופי ומדהים. דובי המים יכולים להוות appetizer נחמד לנושא, אז הרשיתי לעצמי לפרט עליהם עוד מתוך Invertebrate Zoology מהדורה שישית של רופרט ובארנס, בצירוף תמונות: דובי המים (Tardigrades) הם קבוצת בעלי חיים קטנטנים אך מפותחים ו"ממוקצעים" לנישות האקולוגיות בהן הם חיים. חלקם מגיעים ל- 1.2 מ"מ, אך רובם אינם עוברים את ה- 0.3 עד 0.5 מ"מ, משמע קשה מאוד לראות אותם ללא מיקרוסקופ (עין האדם מסוגלת להבחין בעצמים עד גודל של 0.1 מ"מ, אך בגודל כזה כל מה שנראה זה נקודה). הם חיים גם בים (בד"כ כטפילים ברווח הבין-רקמתי של אצות ובע"ח ימיים אחרים) ובמים מתוקים (בד"כ ניזונים על רקמות וחומר אורגני ממוחזר או על אצות וטחב, ויש גם מינים שחיים במקווי מים זמניים בקרקע ועל מצעי עלים שנשרו ביערות. דובי מים רבים, לעומת זאת, חיים במקווי מים קטנים המקיפים עלים, טחב יבשתי וחזזיות, בייחוד מהמינים שצומחים על עצים ואבנים. כ- 600 מינים שונים של דובי מים תוארו, רבים מהם נפוצים במגוון עצום של בתי גידול לאורכו ולרוחבו של העולם. מין מאובן אחד נמצא עד כה, לכוד בענבר מתקופת הקרטיקון. מבנה חיצוני כאמור, המבנה הכללי שמנמן וגלילי, עם ארבעה זוגות של רגליים קצרות ועבות באזור הבטן. כל רגל מסתיימת ב- 4-8 טופרים או דיסקים. הגוף מכוסה בשכבת עור-קשה (קוטיקולה) חלק או מעוטר, שבדובי מים מסוימים כמו המינים Echiniscus ו- Megastygarctides מחולק לסגמנטים סימטריים. שכבת השריון הזו, שמסייעת ליצורים הללו להיות עמידים כל כך במגוון תנאים קשים, מכילה כיטין (החומר ממנו עשוי השלד החיצוני של חרקים ופרוקי רגליים אחרים), כמו גם רב-סוכרים, חלבונים ושומנים והיא מורכבת מ- 3 שכבות עיקריות. השכבה החיצונית כולה נושרת ומתחלפת בהשלות תקופתית. לאחר השלה, רקמת האפידרמיס מפרישה קוטיקולה חדשה, אך הטופרים והשיניים, שגם הם נושרים תקופתית, נבנים-מחדש ע"י בלוטות מיוחדות ברגלייים וע"י בלוטות הרוק בהתאמה. פיסיולוגיה ומבנה פנימי רשת השרירים בנויה מסיבי שריר נפרדים המורכבים כל אחד מתא שריר משורטט או חלק (בניגוד לבעלי חוליות גדולים יותר, אצלם סיב שריר אחד מכיל המון תאי שריר מחוברים) הממשיך ומתחבר לנקודת העיגון הבאה אחריו, שם ממשיך אותו סיב אחר. שוב דבר זה עומד בניגוד למצב אצל בעלי חוליות (=> בעלי שלד-פנימי), אצלם העצמות מהוות נקודות עיגון לשרירים. תנועתם של דובי המים איטית, מעין זחילה על רגליהם הטלסקופיות תוך שימוש בטופרים כדי להיאחז בתוואי השטח. שלושת הזוגות הקדמיות של הרגליים משמשות לתנועה קדימה, והזוג האחורי משמש לצורך לפיתה ותנועה אחורנית. מע' העצבים של דובי המים מורכבת ממח גבי, חוטי עצבים וגנגליונים בטניים. כל גנגליון בטני מעצבב זוג רגליים. מע' החישה כוללת ריסים רגישים המרכיבים את אברי המישוש, באורכים ודרגות קושי שונות, בעיקר באזור הראש. לרוב דובי המים יש גם זוג עיניים פשוטות המכילות תאים בפיגמנטציה אדומה או שחורה. ללא ספק יש להם גם אמצעים לגישוש כימי (ריח), אך לא נחקרו מאפיינים אלה בקפידה עד כה. תזונה רוב דובי המים ניזונים על תכולת תאים צמחיים, שמנוקבים ע"י שיניהם החדות. דובי מים שוכני קרקע ניזונים על אצות וכנראה על חומר אורגני נקרב, וחלקם טורפים הניזונים בעיקר על נמטודות ובע"ח קטנים אחרים, כולל דובי מים אחרים. שונות - הנקבות מטילות בד"כ כ- 30 ביצים בהטלה, אך זה תלוי במין המדובר. - עובי הקליפה של הביצים המוטלות משתנה אצל מספר מיני דובי מים החיים בים, בהתאם לתנאים של אותה התקופה. כשהתנאים טובים ורגועים, עובי הקליפה יהיה דק, וכשהם קשים עבה יותר. - דובי מים קטנים גדלים בצורה מעניינית לאחר הבקיעה מהביצה - התאים שלהם פשוט גדלים ולא מתווספים כמעט תאים חדשים לכמות התאים בדב המים שבקע. - אורך החיים שלהם נע בין 3 ל- 30 חודשים בד"כ, אם כי כפי שנאמר בעבר, יש מינים המסוגלים להכנס ל"הקפאה" אם בית הגידול שלהם מתייבש, למשך 7 שנים ואף יותר, ובתנועה בין התעוררות להקפאה, תועדו פרטים שחיו מעל ל- 70 שנה סה"כ!
עולם חסרי החוליות מרתק ומעניין, לדעתי האישית, אף יותר מעולם בעלי החוליות. מגוון הצורות, ההתנהגויות, הפתרונות האבולוציוניים והאינטראקציות המורכבות עם הסביבה פשוט אינסופי ומדהים. דובי המים יכולים להוות appetizer נחמד לנושא, אז הרשיתי לעצמי לפרט עליהם עוד מתוך Invertebrate Zoology מהדורה שישית של רופרט ובארנס, בצירוף תמונות: דובי המים (Tardigrades) הם קבוצת בעלי חיים קטנטנים אך מפותחים ו"ממוקצעים" לנישות האקולוגיות בהן הם חיים. חלקם מגיעים ל- 1.2 מ"מ, אך רובם אינם עוברים את ה- 0.3 עד 0.5 מ"מ, משמע קשה מאוד לראות אותם ללא מיקרוסקופ (עין האדם מסוגלת להבחין בעצמים עד גודל של 0.1 מ"מ, אך בגודל כזה כל מה שנראה זה נקודה). הם חיים גם בים (בד"כ כטפילים ברווח הבין-רקמתי של אצות ובע"ח ימיים אחרים) ובמים מתוקים (בד"כ ניזונים על רקמות וחומר אורגני ממוחזר או על אצות וטחב, ויש גם מינים שחיים במקווי מים זמניים בקרקע ועל מצעי עלים שנשרו ביערות. דובי מים רבים, לעומת זאת, חיים במקווי מים קטנים המקיפים עלים, טחב יבשתי וחזזיות, בייחוד מהמינים שצומחים על עצים ואבנים. כ- 600 מינים שונים של דובי מים תוארו, רבים מהם נפוצים במגוון עצום של בתי גידול לאורכו ולרוחבו של העולם. מין מאובן אחד נמצא עד כה, לכוד בענבר מתקופת הקרטיקון. מבנה חיצוני כאמור, המבנה הכללי שמנמן וגלילי, עם ארבעה זוגות של רגליים קצרות ועבות באזור הבטן. כל רגל מסתיימת ב- 4-8 טופרים או דיסקים. הגוף מכוסה בשכבת עור-קשה (קוטיקולה) חלק או מעוטר, שבדובי מים מסוימים כמו המינים Echiniscus ו- Megastygarctides מחולק לסגמנטים סימטריים. שכבת השריון הזו, שמסייעת ליצורים הללו להיות עמידים כל כך במגוון תנאים קשים, מכילה כיטין (החומר ממנו עשוי השלד החיצוני של חרקים ופרוקי רגליים אחרים), כמו גם רב-סוכרים, חלבונים ושומנים והיא מורכבת מ- 3 שכבות עיקריות. השכבה החיצונית כולה נושרת ומתחלפת בהשלות תקופתית. לאחר השלה, רקמת האפידרמיס מפרישה קוטיקולה חדשה, אך הטופרים והשיניים, שגם הם נושרים תקופתית, נבנים-מחדש ע"י בלוטות מיוחדות ברגלייים וע"י בלוטות הרוק בהתאמה. פיסיולוגיה ומבנה פנימי רשת השרירים בנויה מסיבי שריר נפרדים המורכבים כל אחד מתא שריר משורטט או חלק (בניגוד לבעלי חוליות גדולים יותר, אצלם סיב שריר אחד מכיל המון תאי שריר מחוברים) הממשיך ומתחבר לנקודת העיגון הבאה אחריו, שם ממשיך אותו סיב אחר. שוב דבר זה עומד בניגוד למצב אצל בעלי חוליות (=> בעלי שלד-פנימי), אצלם העצמות מהוות נקודות עיגון לשרירים. תנועתם של דובי המים איטית, מעין זחילה על רגליהם הטלסקופיות תוך שימוש בטופרים כדי להיאחז בתוואי השטח. שלושת הזוגות הקדמיות של הרגליים משמשות לתנועה קדימה, והזוג האחורי משמש לצורך לפיתה ותנועה אחורנית. מע' העצבים של דובי המים מורכבת ממח גבי, חוטי עצבים וגנגליונים בטניים. כל גנגליון בטני מעצבב זוג רגליים. מע' החישה כוללת ריסים רגישים המרכיבים את אברי המישוש, באורכים ודרגות קושי שונות, בעיקר באזור הראש. לרוב דובי המים יש גם זוג עיניים פשוטות המכילות תאים בפיגמנטציה אדומה או שחורה. ללא ספק יש להם גם אמצעים לגישוש כימי (ריח), אך לא נחקרו מאפיינים אלה בקפידה עד כה. תזונה רוב דובי המים ניזונים על תכולת תאים צמחיים, שמנוקבים ע"י שיניהם החדות. דובי מים שוכני קרקע ניזונים על אצות וכנראה על חומר אורגני נקרב, וחלקם טורפים הניזונים בעיקר על נמטודות ובע"ח קטנים אחרים, כולל דובי מים אחרים. שונות - הנקבות מטילות בד"כ כ- 30 ביצים בהטלה, אך זה תלוי במין המדובר. - עובי הקליפה של הביצים המוטלות משתנה אצל מספר מיני דובי מים החיים בים, בהתאם לתנאים של אותה התקופה. כשהתנאים טובים ורגועים, עובי הקליפה יהיה דק, וכשהם קשים עבה יותר. - דובי מים קטנים גדלים בצורה מעניינית לאחר הבקיעה מהביצה - התאים שלהם פשוט גדלים ולא מתווספים כמעט תאים חדשים לכמות התאים בדב המים שבקע. - אורך החיים שלהם נע בין 3 ל- 30 חודשים בד"כ, אם כי כפי שנאמר בעבר, יש מינים המסוגלים להכנס ל"הקפאה" אם בית הגידול שלהם מתייבש, למשך 7 שנים ואף יותר, ובתנועה בין התעוררות להקפאה, תועדו פרטים שחיו מעל ל- 70 שנה סה"כ!
TheFinalCut
New member
תמונה נוספת - להמחשת התנועה
אם לא הבנתם איך זה עובד מהסרטון שיניב צרף
אם לא הבנתם איך זה עובד מהסרטון שיניב צרף
TheFinalCut
New member
תמיד נחמד לשמוע... ../images/Emo13.gif
(לא רק את המחמאות כמובן....
) אלא שיותר אנשים מתחילים להבין כמה מדהימים היצורים שנהוג עד היום לחשוב עליהם כ"נחותים". אולי בעתיד, עם קצת חינוך, התגובה האוטומטית של ילדים (ומבוגרים) לחרק העובר בסביבה לא תהיה "איכסה! מייד אדרוך עליך".
(לא רק את המחמאות כמובן....
Deathatred
New member
חרקים זה דבר טוב
בייחוד זבובים ויתושים - אפשר לפתח איתם כישורי נינג'ה!
נסו לתפוס זבוב חי בידכם כאשר הוא עף (לקוח מ"קרטה קיד" או משהו בסגנון), בשלב הבא תוכלו להתאמן בלהכות זבוב על משטח קשיח מבלי למעוך אותו - אלא רק לגרום לו הלם (או דימום פנימי, לך תדע). עד כאן להלילה מדוג'ו מיאגי ותזכרו פתגם סיני עתיק "הכל יחסי ו E=MC^2 " (ביאור: עוד 31 שעות למבחן ביחסות שהוא האחרון השנה)
בייחוד זבובים ויתושים - אפשר לפתח איתם כישורי נינג'ה!
TheFinalCut
New member
איני יודע אם אתה מדבר ברצינות,
אם כן. הבט מהצד וקרא את מה שאמרת. זה לא נראה לך קצת מעוות? לפני שנתיים השתתפתי בסיור בקורס ביולוגיה כללית של שנה א', והיה שם מרצה לזאולוגיה שכדי להראות לסטודנטים את "נפלאותם ומורכבותם המדהימה" של החרקים, באחת ההפסקות לאחר שישבנו במקבץ על הקרקע, החליט להשליך את המבחנות בהם איכסן אותם לסטודנטים המרוחקים ממנו, כדי שיראו מקרוב. היה ניכר למדי שזה לא מצא חן במיוחד בעיני החרקים שבפנים, והם הראו התנהגות אופיינית לבע"ח בסטרס גדול. ניגשתי אליו לפני שהתפזרו האנשים ושאלתי אותו אם זה לא נראה לו קצת סותר להתפעל מנפלאותם של החרקים ולהתייחס אליהם בצורה כל כך מזלזלת מול כל הכתה, ואם הוא חושב שככה מעבירים מסרים של כבוד לכל צורות החיים, נושא עליו כתב האיש מאמר בכבודו ובעצמו. כתשובה, הוא אמר לי "אההה, יש כל כך הרבה מהם ממילא.." עניתי שיש גם המון אנשים ברחבי העולם, אך הוא עשה את עצמו כאילו לא שמע והלך לכיוון האוטובוס. כל פעם שאנשים מנסים להצדיק איזשהו מעשה אלים כלפי בני-אדם אחרים, הם מבצעים להם "דה-הומניזציה" ומדמים אותם, או מכנים אותם "חיות". וכשדרגתך ירדה ל"חיה" פתאום מותר והגיוני לעשות לך כמעט כל דבר. אם מורידים אותך מדרגת "חיה" לדרגת "חרק", בכלל חשיבות קיומך נעלמת כליל. וזה נורא קל, כפי שהומחש לנו בשואה - שם דימו אותנו לחולדות וכל מיני "חיות נוראות" אחרות. אבל לצערי לא נראה שבאמת למדנו את הלקח. נ.ב: אם לא דיברת ברצינות, אז כל מה שכתבתי לעיל מיועד לאחרים שאולי כן.
אם כן. הבט מהצד וקרא את מה שאמרת. זה לא נראה לך קצת מעוות? לפני שנתיים השתתפתי בסיור בקורס ביולוגיה כללית של שנה א', והיה שם מרצה לזאולוגיה שכדי להראות לסטודנטים את "נפלאותם ומורכבותם המדהימה" של החרקים, באחת ההפסקות לאחר שישבנו במקבץ על הקרקע, החליט להשליך את המבחנות בהם איכסן אותם לסטודנטים המרוחקים ממנו, כדי שיראו מקרוב. היה ניכר למדי שזה לא מצא חן במיוחד בעיני החרקים שבפנים, והם הראו התנהגות אופיינית לבע"ח בסטרס גדול. ניגשתי אליו לפני שהתפזרו האנשים ושאלתי אותו אם זה לא נראה לו קצת סותר להתפעל מנפלאותם של החרקים ולהתייחס אליהם בצורה כל כך מזלזלת מול כל הכתה, ואם הוא חושב שככה מעבירים מסרים של כבוד לכל צורות החיים, נושא עליו כתב האיש מאמר בכבודו ובעצמו. כתשובה, הוא אמר לי "אההה, יש כל כך הרבה מהם ממילא.." עניתי שיש גם המון אנשים ברחבי העולם, אך הוא עשה את עצמו כאילו לא שמע והלך לכיוון האוטובוס. כל פעם שאנשים מנסים להצדיק איזשהו מעשה אלים כלפי בני-אדם אחרים, הם מבצעים להם "דה-הומניזציה" ומדמים אותם, או מכנים אותם "חיות". וכשדרגתך ירדה ל"חיה" פתאום מותר והגיוני לעשות לך כמעט כל דבר. אם מורידים אותך מדרגת "חיה" לדרגת "חרק", בכלל חשיבות קיומך נעלמת כליל. וזה נורא קל, כפי שהומחש לנו בשואה - שם דימו אותנו לחולדות וכל מיני "חיות נוראות" אחרות. אבל לצערי לא נראה שבאמת למדנו את הלקח. נ.ב: אם לא דיברת ברצינות, אז כל מה שכתבתי לעיל מיועד לאחרים שאולי כן.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.