סמסרה: The Neverending Story

למואל א

New member
סמסרה: The Neverending Story

פתאום אני נתקל בשיר הנושא מהסרט המדהים הזה.
כשהייתי ילד וראיתי את זה הרבה לא הפנמתי את המשמעות, החיים הם אכן בדמיון.
אמנם בסרט אם אני זוכר נכון, מדובר על כך שאנשים כביכול עוזבים את עולם הדמיון כי במקום ספרים הם רואים טלויזיה, אבל בתכלס' מבחינת השתקעות באשליה אין הבדל, אולי אז הסיפור יותר "רזה" אבל מצד שני כשהחיים של בנאדם ריקים אז יש יותר סיכוי שיפנה לרוחניות.
אז כפי שאנחנו יודעים, אנו אכן שקועים בסיפור מתמשך שהוא כלל לא אמיתי, מישהו זוכר מה היה הסוף בסיפור, בזכות מה ניצל העולם?
 

lightflake

New member
דווקא שם הריק המאיים להשמיד את עולם הדמיון

נחשב למשהו רע
 

למואל א

New member
כמובן, אנשים נאחזים באשליית

הזהות, הסרט עדיין הוא סיפור בסה"כ.
אבל זה מראה לך שהמציאות והדמיון, יש בהם הרבה מן המשותף לא רק אצל חולי נפש ומרחפים.

מי שנאחז בזהות כמובן שמפחד מה"ריק" והאינסוף, וצריך למצוא כל הזמן אלילים ומשמעויות כדי שהסיפור לא יגמר חס וחלילה אלא ימשך לנצח, אין בכך דווקא משהו רע, מהשלא טוב שזה גורם גם לסבל ולא לאושר מתמשך.
הרי יש גם דברים טובים בסמסרה, עולם האשליה, פשוט הם לא נמשכים הרבה, או שמשלמים ביוקר על הנאות, או שאפילו אם נהנים כל החיים, זה עדיין נגמר בסוף ולא אושר אולטימטיבי שזה מה שההארה אמורה להביא.
בבודהיזם מדובר גם על עולם האלים, שחיים שם כמה מאות שנים חיי גן עדן, הסיפור המושלם, כל אחד כאן בעולם היה מוכן לעבוד 70 שנה בזבל בשביל אח"כ להיות 700 שנים בגן עדן מתמשך, תחשוב על זה, כמו לעבוד כמה שנים באיזה מכרה רחוק מכולם ואח"כ לקבל מיליארד$.
בכל מקרה, גם מצב אשלייתי זה נחשב למצב לא רצוי לפי בודהה כי גם שם לקראת הסוף יש תהליך גסיסה מאוד לא נעים, וגם האלים מודעים למוות שלהם וזה גורם לסבל
 

lightflake

New member
מה שהכי לא מובן לי

איך אדם יכול לנדור נדר להיות בודהיסטווה ומרצונו החופשי לא להכנס אל הנירוונה עד שכל עלה של עשב וכל גרגר אבק יגיעו להארה...
 

למואל א

New member
פעם גם לא הבנתי

אבל לא צריך להתייחס לזה מילולית.
קודם כל יכול להיות שמדובר על הכוונה לעזור לכולם שזה מה שמשחרר אותך, כמו שיש מדיטציות שצריך לומר "אני לוקח על עצמי את כל הסבל של הישויות המרגישות" אבל זה בעצם מביא אותך לאושר.
חוצמזה, שהמושגים נירוונה/סמסרה זה לא כמו גן עדן וגהינום, אלא רק מושגים.
הכוונה היא שאתה במצב של אושר מוחלט ובאופן טבעי עוזר לכל הישויות, כמו שמש שמאירה ומחממת מעצם טבעה.
לא נאמר לנו הרבה על הנירוונה אלא על דרך השלילה, אולי המצב של פעילות לטובת כולם ממלא אותך אושר הרבה יותר גדול מאשר מנוחה פסיבית בנירוונה.
ושוב, המושגים של מנוחה ופעילות אלו רק משלים, גם נירוונה וסמסרה זה לא כמו שני אולמות שנמצאים אחד ליד השני.
יכול להיות גם שפיזית הגוף שלך יהיה במקום של "גהינום" אבל אתה תהיה בגן עדן, כנ"ל הפוך
 
שורש הדילמה שלך מצוי ב - יגיעו להארה

אבל אתה כבר יודע לשאול את השאלה הנכונה וגם את התשובה.
 

lightflake

New member
קראתי על זה בספר על זן אבל זו לא הדילמה שלי

אם כבר אז הדילמה שלי היא:
איך אני לא רואה את הדבר שנמצא בכל כל הזמן
איך אני לא מוצא את הדבר היחיד שבאמת קיים
איך אני לא יודע מי אני
 

lightflake

New member
אני עושה זאת מבוקר עד ערב

ולפעמים גם מתוך שינה
 

lightflake

New member
מעייף, כואב, מעצבן, מדכא, מייאש...

אלו רק תירוצים של ילדים
אני מוכן להמשיך ככה עוד 5000 שנה אם זה מה שידרש
מה יש לי להפסיד? אשליות?
 

lightflake

New member
עולם מוזר.. אבל מה הקשר למנטרות?

אני לעולם לא משתמש במנטרות
 

lightflake

New member
גם ב25 אג' לא הייתי קונה..

אבל מה הנקודה שלך? בשביל מה כל המשחקים?
 
למעלה