סמסרה: The Neverending Story

lightflake

New member
אני לא בטוח שהבנת את הפסוקים הנ"ל

בכל אופן, האמת אינה רעיון או אובייקט כלשהו שניתן לספר אותה, ללמד אותה, לתת או לקחת אותה ובטח שלא לסחור בה
 

lightflake

New member
האמת ישנה כאן עכשיו תמיד חיה וקיימת

אז מה יכול אני לומר עליה שיהיה אמיתי?

כמו קוף המנסה לתפוס את הירח המשתקף על פני אגם

שבת שלום
 
כנראה אני לא הבנתי אותך קודם

חשבתי שהתכוונת שטרם פגשת את האמת
זה היה בקטע השירשור שהסתיים בהודעתך "את האמת"
אז מהו הנכון?
טרם פגשת באמת?
היא ישנה כאן ועכשיו תמיד חיה וקיימת?
או משהו אחר....
 

lightflake

New member
אני פוגש באמת כל הזמן

דרך מסיכה שמעוותת אותה ויוצרת חלוקה מדומה (דואליות)
למסיכה קוראים "אני" למרות שהיא לא באמת אני
וכך הלכתי שולל ואני מחפש את דרכי בחזרה
כדי לחפש את דרכי בחזרה, אני משתמש באותה מסיכה
וזה המילכוד של חיי...

ומשום מה יש לי הרגשה שאלוהים קורא את זה ומתפוצץ מצחוק!
יופי, מצחיק.
 

lightflake

New member
הדבר הגדול כל כך בשיטתו של ניסרגדתה

היא שהיא עושה שימוש במסיכה עצמה
ניסרגדתה לא רק יושב בעמדת ה"בודהה" ומדבר מתוך אותה אמת שהיא בלתי מובנת לחלוטין לבני אנוש הכלואים במיינד, אלא הוא מדבר על שיטה שהוא הלך בה מהתחלה ועד הסוף, מהיותו כלוא במסיכה ועד שחרורו המוחלט ממנה!
לכן החלטתי לזרוק את כל השאר ולהשאר עם ניסרגדתה בלבד
כי זה לא משנה אם אדם מואר או ער או בודהה בכבודו ובעצמו
מה שמשנה זה שתהיה לו שיטה שהוכחה עליו כיעילה
רוב המוארים זכו בהראה מבלי לדעת איך ואחרי זה הם המציאו שיטות כדי להגיע לזה...
אבל אצל ניסרגדתה אנחנו יודעים בודאות שהשיטה עבדה, לפחות עליו.

בקיצור ניסרגדתה אומר להיות האני, נכון שהוא אומר למצוא את האני המקורי, אבל הוא גם אומר שכל אחד יודע מהי התחושה הזו המסתורית שלה הוא קורא אני, ולכן יכול להיות האני הזה, לא משנה אם כרגע יש עליו מסיכה או לא, וברור שבהתחלה אתה יכול להיות רק מסיכה, אבל ברגע שאתה ממש נהיה המסיכה העכשיות, קורה דבר מדהים, היא נעלמת!
נכון שמיד אחריה אתה כבר במסיכה אחרת, בלי ששמת לב, אבל זה תהליך של קילוף קליפות וזה לוקח זמן ...
לניסרגדתה לקח 3 שנים.
נראה כמה זמן לי זה יקח
 

lightflake

New member
אם אתה עונה בבקשה פתח הודעה חדשה

אני כבר לא יכול לקרוא זה נהיה נורא צר, לא מבין למה הפורום עושה את זה ככה, זה די דפוק...
 
פגשתי הודי

שלקח על עצמו טאפאס לכתוב "אום נמהה שיוויאה" 10 מיליון פעמים.

מסכן, התרגול שלו נתקע כשנגמרה לו המחברת (הוא הראה לי את המיליון הראשון...), ולא היה לו כסף לקנות חדשה.

נתתי לו 30 רופי והוא היה כל כך שמח שהוא יכול לקנות מחברת, שהיה מוכן לתת לי את תמונת שיווה היחידה שהייתה לו (בתהליכי התפוררות מתקדמים
) .

איזו רמת מסירות לאל...זה היה מדהים ומעורר השראה....

ועדיין, חתיכת אשליית דואליות
 

למואל א

New member
תאר לך כשרוב ההודים יהיו

משכילים יותר וימשיכו בתרגול רוחני, אז הרוב כנראה יהיו ב"קטע" של ג'נאנה יוגה ואדוויטה.
יש לי חברים מטריאליסטים וכשצוחקים על הדתות, כמו גם בפרקים בסאות'פארק - מומלץ לראות: יאללה אלהים יאללה, והפרק על המורמונים והסיינטולוגיה. שמראה לך עד כמה זה טיפשי וחסר ביסוס, א"א להאמין בזה, זו פשוט אמונה שלא נותנת כלום כשאתה מבין שזה מבוסס על הזיות.
הרי ידוע שכשאדם נחשף לאמת כלשהי בצורה ברורה הוא לא מסוגל (ב 90% מהמקרים של בנאדם שפוי) להמשיך לשקר לעצמו בכח או לשאוב סיפוק מהשקר.
כמו מי שרואה בבירור ע"י בדיקות דם שההורים שלו הם לא ההורים הביולוגים שלו והוא מאומץ, או כשגילו בוודאות שהעולם עגול, אז אולי יש היום אנשים שמאמינים שהכל עניין של השקפה ובעצם העולם שטוח... נו באמת.
אז אני גם חושב ככה על כל מיני אקסיומות דתיות אבל בניגוד למטריאליסטים והאתאיזם אני לא זורק את התינוק עם המים, ויודע שיש רוחניות שפויה וטהורה יותר.
אותו דבר, אני לא אומר שבהקטי ודואליות זה רע, זה הכרחי לחלק מהאנשים, אבל גם באדוויטה והנונדואליזם יש מקום לסוגים של בהקטי, עם זאת שיודעים שהמציאות האולטימטיבית זה הנונדואליזם, והעבודה הכי טהורה זה כמו רמאנה מהרישי, ושהפסלים לא באמת קדושים, ועדיף לתרום לאנשים ובע"ח מאשר להקריב מנחות לפסלים, כי אז באמת זה מרחיק אנשים מהרוחניות, ומחזיק את האנשים שמקריבים מנחות לאלילים בכלא של דואליות
 
למעלה