אני לומד ולמדתי קבלה
לפחות 15 שנה , מאז היותי בן 20 בערך.
כמו כן הדפסתי והגהתי ספר קבלה מסוים מלפני 200 שנה (בתקופה שעוד הייתי דתי).
אני חושב שאין דבר כזה "רובד גבוה של קבלה" - יש כל מיני רובדים של קבלה שונים זה מזה , ופעמים רבות גם הפוכים זה לזה. הקבלה היא ספרות שלימה שמשתרעת על פני לפחות 2000 שנה , עם מחברים שונים ודעות שונות.
מה שכן , יש רובדי קבלה "נמוכים" שעוסקים בעיקר במאגיה מסוגים שונים ומשונים - ואלו דווקא פופולריים מאוד לאחרונה , בגלל שיש ציבור גדול שמחפש את הדברים הנמוכים הללו.
(לפירוש הנ"ל על המזוזה , תרשי לי לא להתייחס ....הוא לא כתוב בשום ספר קבלה רציני).
המדובר בנושא כל כך רחב , עד שאינני יכול כמעט להתייחס אליו בלי לציין "מקור" ספציפי.
כלומר - אי אפשר לדבר על "קבלה" סתם - כי יש את קבלת הקדמונים , יש את קבלת האר"י , יש את קבלת הרמ"ק , קבלת אבועלפיא ועוד. כולן שונות זו מזו !
וגם אם ניקח את קבלת האר"י , יש אליה פרשנויות רבות - מהפרשנות הפופולרית של "בעל הסולם" (שלדעתי איננה מוצלחת כל כך) , ועד פרשנות הרמח"ל , ופרשנות החסידים , ופרשנויות המקובלים הספרדים , ויש פרשנויות "פילוסופיות" , ופרשנויות יותר "חוויתיות" ....
ויש גם קבלה שבתאית וקבלה נוצרית , וקבלה "מודרנית" שהשלוש האחרונות כבר חורגות לגמרי מתחומי היהדות , ורק מסתמכות על מקורות יהודיים.
בגדול בגדול , אם אני צריך להסביר "מהי קבלה ?" (בלי כל הממבו ג'מבו שמסביב) אז זה הולך ככה :
יהודים , כידוע הם אנשים חכמים , ויש להם תורה שכתוב בה שצריך לשמור מצוות.
ובתורה לא כתוב "למה לשמור את המצוות ?" לא כתוב איזה תיקון המצוות עושות בעולם ואיך הן עושות אותו.
במשנה ובגמרא כתוב "איך" לקיים את המצוות (מתי , היכן) , אך לא כתוב "למה לקיים ?".
אז הקבלה , בגדול , באה כדי להסביר את כל מבנה העולמות , את כל היחס בין האל לביננו , וכך מסבירה את תפקידו של האדם בעולם , ואת התיקון שעושות המצוות בעולמות העליונים (שהן האצלותיו של האל - הספירות) .
והאדם הזה שמבין את ה"למה ?" יכול "לתקן" את העולם ברמה הרבה יותר גבוהה , כי הוא מכניס "כוונה" למעשיו ולמצוות שהוא מקיים.
וכמובן דרך ההבנות הללו , נמשכת הבנה עמוקה של העולם ושל תפקיד האדם.
לכן הקבלה נקראת "פנימיות התורה" , כי היא מסבירה את ה"למה ?".
היא מסבירה גם את הסימבוליקה בסיפורים של התורה , מעשי האבות והאמהות וכדומה.
המקובל רואה את הסימבוליקה הזו בכל מקום ובכל דבר , ובכח "כוונתו" מחבר את הדברים לשורשם - אל האלוהות.
זה , בגדול , המכנה המשותף היחיד לכל כתבי הקבלה שאני מכיר.
המקובלים התייחסו אל הדברים כך , ולא כפי שמתייחסים אליהם היום כסוג של תורה "ניו אייג'ית" לשיפור עצמי וכדומה.
