אנסה לענות לשאלתך
לפני שאגע ברמה המהותית בשלבים של הכתיבה עצמה, חשוב לי לומר שהדבר הקשה ביותר הוא להתחיל. לכן גם אם יש לך מעט חומר כרגע, כדאי לעשות בדיוק את אותה אינטגרציה פשוטה שעליה דיברת, כפי שעושים בכל עבודה רגילה. עכשיו לגופה של השאלה:
כהנחת מוצא אני מניח שיש לך חומר [גם אם מועט], ויש לך רעיון לגבי ראשי הפרקים והנושא עליו את כותבת.
ראשית, ברמת הכתיבה הראשונית- צריך להתחיל למלא את הפרקים שעליהם חשבת בתוכן מתוך החומר שאספת, ייתכן שבסוף השלב הזה תהיי עם עמוד או שניים בלבד במקרה הרע. אבל יתחיל להתגבש אצלך הכיוון לאור השלד של העבודה שבנית. הכיוון הזה אמור להקל עליך בחיפוש אחר חומר בשלב השני.
שנית, להתמודד עם מחסור בחומר- אפשר בכמה דרכים: הראשונה, היא משפט משווה - אם אין חומר רלוונטי מהדין הישראלי, אפשר להתחיל לחפש במקורות המשפט המקובל. זו הדרך הפשוטה ביותר. במידה ואין מקבילה או פיתוח של הנושא במשפט המקובל, את יכולה לפנות למשפט הבינלאומי, גם הוא נגיש באנגלית מחד. ומאידך, יש בו לא מעט השפעה קונטיננטלית, כך שרעיונות מהדין הגרמני/ צרפתי/ איטלקי עשויים למצוא את עצמם בגרסה מתוגרמת בדין הבינלאומי. זו הצעה רלוונטית אגב ללא קשר לנושא, כלומר גם אם מדובר בעבודה שעוסקת במשפט פרטי/ מסחרי, יש לא מעט פסיקה וחקיקה בנושאים האלה באמנות בילטרליות, בבוררויות בינלאומיות ובכתיבה אקדמית.
הדרך השנייה, היא באמצעות אנלוגיה מפתרון או דין שדומה למה שאת עוסקת בו בסמינר שלך. גם אם החומר שכבר אספת הוא מועט, בוודאי יש בו הפניות והערות שוליים- כדאי להתחיל מהן בחיפוש אחר מקורות רלוונטיים שאפשר לפתח מהם אנלוגיה. את תאלצי אמנם להקדים ולנמק מדוע ובאיזה אופן יש מקום להיקש מהסוג הזה, אבל במידה והנימוק יהיה לגיטימי אני לא רואה בעיה במהלך מסוג זה.
הדרך השלישית, אם כי זה שלב מאוחר יחסית - אבל זה אפשרי, והרי את לא הראשונה שנתקלת בבעיה מסוג זה- היא פשוט לפנות למרצה ולשנות את השאלה באופן שיאפשר לך יותר חומר שאפשר לעבוד איתו. גם אם לא תהיה הענות לבקשתך, אולי זה אפיק ששווה לנסות, בהנחה והטרחה שבלנסות את שתי הדרכים הראשונות לא עומדת בקנה אחד עם הזמן שנותר לך עד למועד ההגשה.
שלישית, ברמה הפרקטית- למרבה השמחה (או הצער, תלוי איך מסתכלים על זה), הציון בסמינריון נוטה להיות יותר פונקציה של השקעה. ולאו דווקא של ניתוח משפטי יוצא דופן. כלומר, כל עוד תצליחי ליצור ניראות של השקעה (בעיקר בעזרת כמות המקורות שתשמשי בהם [ראי שלב שני], לאורך העבודה), כך תוכלי לפצות על פיתוח דל יחסית, של שאלת המחקר או הנושא שאת צריכה להתמודד עמו, ברמה המהותית.
לגבי הזמן שצריך להשקיע- השאלה מאוד סובייקטיבית, כפי שבוודאי ברור גם לך. ובכל זאת, כמה נקודות למחשבה במטרה לחסוך בזמן:
הראשונה, כדאי להפריד בין שלב הכתיבה לשלב הערות השוליים- לא כדאי להיות מוסחת בזמן כתיבה מהותית, במראה מקום לפי כללי ציטוט אחיד. סמני לעצמך באופן הנוח לך את ההפנייה. ובסוף העבודה תוכלי לטפל בנושא הערות השוליים.
השנייה, תשתדלי לפזר את הכתיבה על פני מירב הזמן שאת יכולה, כאשר בכל יום לפני שאת ממשיכה בכתיבה את חוזרת על מה שכבר כתבת- יש נטייה לעיתים לחרוג מהנושא המרכזי ולהתחיל לפתח נקודות שהן טפלות לטענה המרכזית. או חמור מכך, בהיסח הדעת לטעון טענות משנה שהן בסתירה לטענה המרכזית, מבלי לשים לב לכך. כאשר את עובדת על העבודה לאורך זמן, וקוראת את מה שכבר כתבת פעם אחר פעם - מבנה העבודה מתקבע בחשיבה שלך, ואיכות העריכה העצמית שלך תוך כדי הכתיבה עצמה תהיה טובה הרבה יותר.
מקווה שתמצאי בכך עזר.
