סליחות

מלאכי יקרה ../images/Emo24.gif

(כתבתי ארוך והתפוז הזה העלים את התגובה, אנסה לשחזר) המילים שנאמרו הן קשות, כואבות, פוגעות, מעליבות. אני כל כך מסכימה איתך. ובכל זאת אני חושבת שיש צורך לשחרר, למחול ולו מתוך הבנה שזה נעשה בעזרת המודעות והידע שהיו ברשות אמך באותה העת. האם את באמת חושבת שלכך היא התכוונה ? העבר הסתיים ונחתם. איננו יכולים לשנות זאת כעת. אך אנו יכולים לשנות את מחשבותנו בנוגע לעבר. כמה מטופש יהא זה מצדנו להעניש את עצמנו ברגע הנוכחי, מפני שמישהו פגע בנו בעבר הרחוק... האדם אשר לו אתה מתקשה ביותר לסלוח, הוא זה אשר ממנו אתה זקוק ביותר להשתחרר ציטוט מספרה של לואיז היי - אתה יכול לרפא את חייך. מה דעתך יקירתי, אולי דווקא מהמקום שאת עכשיו נמצאת בו ומתכוננת לעזוב את בית הוריך, אולי דווקא כאן יש את הצורך לסיים מעגל, לשחרר, לדבר, לאמר ומכאן אף לסלוח ?
 
אם אני אעלה את זה בשיחה עם אימי

אני כבר מדמיינת את הסיטואציה וכמו בכל פעם שניסיתי לדבר אל ליבה, להסביר לה משהו, הפולניה ישר נעלבה לה והתעצבנה שכל דבר שהיא עושה לא טוב לאף אחד ושהיא לא צריכה לחיות וחבל שהיא חיה... אותו סנצנריו כבר 22 שנה, אז למה שאני אטרח בכלל לדבר איתה...
 
אבל לפחות את תזכי לשחרור

מהמקום שלך את תרגישי את ההקלה, שהוצאת את זה. אמרת את זה ואולי אף פתחת פתח לסליחה. ואולי כדאי לבוא בנועם ולא בכעס - ולדעת מי עומד מולך.
 

א י ו ש י

New member
בדיוק המשפט במסנגר שלי:החוכמה לדעת

לסלוח.... כתבתי את זה לקראת יום כיפור, אולם לאחרונה (בחודשים האחרונים) אני מתבקשת לסלוח בכל יום וזאת מכיון שהתחלתי לקרא את תפילת שמע שעל המיטה ובה כתוב שאני מוחלת לכולם... חשוב לי באמת להתכוון לזה ולישון עם מצפון נקי. זוכרת ערב ערב שרבתי עם הבעל והלכתי לישון כעוסה ופגועה. היה לי קשה מאוד להתעלות על עצמי ולסלוח, למחול. באותו ערב לא קראתי את התפילה
..... בגדול, אני סולחת. לא שומרת טינה. מורידה ממני , אבל לא בכל מקרה וישנן צלקות שאני סוחבת שכנראה לא אסלח ולא אשכח. לעצמי? לא תמיד סולחת, מאוד מחמירה עם עצמי. עובדת על זה, לא בריא!!!
 

קטיפ

New member
|4איושי בואי נלמד יחד לסלוח לעצמינו

אני גם מאוד מחמירה עם עצמי וחבל,אני נחלשת וכועסת סתם בואי איושי נלמד יחד לסלוח לעצמינו הילה \ נראה לי תלמד אותנו נפלאאאאאא יום בהיר וקסום קטיפונת
 

קטיפ

New member
סליחותי

השנה הייתי בבית הכנסת כשהיה שופר, ממש בכיתי כל כך התרגשתי והייתי עמוסה. התנקייתי, התקיעה חדרה לי לחדרי-הלב, לגביי סליחות, אני אסלח להורי המדהימים, שככל שהם מזדקנים אני בפניקת מה....כנראה שצמחתי השנה מאוד..כי הנה אני מוכנה לסלוח לאימי שלא יכלה עקב מחלתה לטפל בי כילדה, הכעס נמוג אט אט,,,כן אני אסלח לה, ולאבא על שהיה עסוק וטרוד בהתפתחותו,,,כך שבעצם דיי צימחתי את עצמי...... והתוצאה לא רעה בכלל... אסלח גם לבן היקר שלי. ואנסה לסלוח לעצמי על האימפולסיביות הילדותית שלי.... שלעיתים הרסה... גמר חתימה טובה בנות
 
ריגשת אותי כל כך ../images/Emo24.gif

ואם אפשר לשאול, האם הסליחה שלך מגיעה מתוך הבנה ? כאשר אני סלחתי להורים שלי הסליחה הגיעה מתוך הבנה. הבנה של מי הם ומה הם היו מסוגלים לתת לי בהתאמה. הבנתי, פשוט הצלחתי להבין ורק אז הצלחתי גם לשחרר ולסלוח לגמריי.
 

קטיפ

New member
../images/Emo23.gifהילה,

אני מנסה להבין מנסה להפנים למרות שהילדה הקטנה שננטשה לתקופות לעיתים מתעוררת וזועקת איפה, אמא ולמה אבא נתן לי בעצם את המטלה הלא פיירית הזו לשמור על אמא חולה. כעת כשקלטתי שהיו חולים לפני כמה שבועות ממש ננעץ לי משו בלב והבנתי...שככה הוא אבא שלי דואג ודאג לגדל אותנו ואת עצמו, והיא הייתה ועודנה חלשה וחולה וזה לא באשמתה אני לקחתי תעצומות כח מכל המצב, ולא תאמיני אבל הכאוס הזה בונה אותי כנראה אלה יסודות ושורשי היצירתיות שבי כן אני מבינה ששניהם בני אנוש ומשתדלת לנהוג אחרת בבניי היקרים חיבוק קטיפונת
 
קטיפונת יקרה

אשרייך על כך שאת מוצאת בתוכך את ההבנה למצב של אמא חולה ואבא דואג. היא חולה וזו אכן לא אשמתה... כתבת כל כך נכון ואמיתי. להיבנות מתוך הכאוס זו גדולה ועל כך אשרייך.
 
סליחה עפ"י לואיז היי

ציטוט על מנת להשתחרר מן העבר, אנו חייבים להיות מוכנים לסלוח. עלינו לבחור להשתחרר מן העבר ולסלוח לכול, כולל לנו עצמנו. ייתכן שאיננו יודעים כיצד לסלוח, וייתכן כי איננו רוצים לסלוח, אך עצם העובדה, כי אנו מכריזים על נכונותנו לסלוח, מתחילה את תהליך הריפוי. למען ריפוינו שלנו, חיוני כי נשתחרר מן העבר, ונמחל לכול. אני סולחת לך על כך שאינך כפי שרציתי כי תהיה. אני מוחלת לך ומשחררת אותך". ההצהרה הזו משחררת אותנו ההצהרה הזו מאוד חזקה בעיני. הצלחתי לסלוח כך לאדם שליווה אותי שנים ארוכות בחיי ופגע בי קשות. פגע בי באופן שלא יתואר. לא רק שהוא הוציא עלי דיבה הוא גם עשה זאת באוזני בעלי. אין מילים לתאר את הפגיעה שחשתי. סחבתי איתי את המטען הזה זמן ארוך, יתר על המידה. בעבודה שעשיתי על עצמי עם הספר של לואיז זו אחת ההצהרות הראשונות שלקחתי עמי.
 

קטיפ

New member
../images/Emo24.gifכל הכבוד הילה

מדהים בעיני, העבודה שעשית עם עצמך את מקור השראה עבורי תודה מעומק הלב קטיפונת
 

מממאיה35

New member
המשפט

"עצם העובדה, כי אנו מכריזים על נכונותנו לסלוח, מתחילה את תהליך הריפוי" כל כך נכון בעיני.. לא משנה אם יודעים איך לסלוח או לא, אם מקבלים סליחה ממי שפגע או שהתילך הוא עצמי, המשפט הזה הוא הצעד הראשון בתהליך.. כמו שמלהכיר בבעיה זה כבר חצי הדרך בלטפל בה..
 
וכך אני התחלתי. מתוך נכונות

סחבתי איתי כעס ועלבון עצומים על אותו בחור וברגע שהבנתי שאני אף מוכנה לסלוח לו, זה הגיע מעצמו. בהמשך ללואיז היי אגב - לא אמרתי לו שסלחתי לו. לא ערכתי עמו שיחה כזו או אחרת ולמעשה גם לא נפגשתי איתו מאז, אבל בלב שלי סלחתי לו. אני לא סוחבת מטען מיותר. נו, לפחות אחד ירד :)
 

גילור

New member
אני קוראת את מה שכתבת פה פעמים

רבות ומנסה לשנן לעצמי. מקוה כ"כ ורוצה כ"כ להצליח ליישם את הדברים על עצמי.
 
לשנן - זו מילת המפתח גילורי ../images/Emo23.gif

לחזור ולשנן על מנת להבין ולהפנים ומכאן להיות מסוגלת גם לממש הלכה למעשה.
 

nataly36

New member
לא מתחברת לגישה שלה. צר לי.

בעיניי סליחה אינה שאיפה! זרימה - כן! להמשיך ללא יסורי מצפון וללא כעסים - כן! אך סליחה, סתם ככה - לא . בעיניי זו גישה נוצרית. הרי סליחה לפי ההלכה היהודית זה מכלול של שלושה דברים: (לפי הרמב"ם, אני לא כותבת את זה ממניעים דתיים, אלא כי אני מסכימה לזה. ) 1. הודאה - כלומר הודאה בטעות. אם מדובר בסליחה שלי מעצמי זה שאני מודה שטעיתי, ואם זה מדובר באדם אחר שהוא פגע בי - שהוא יודה בטעותו. 2. חרטה - כלומר להתחרט ולהצטער על העניין.כי קורה שמודים בטעות, "שיקרתי - אבל זה יופי! " "פגעתי - אבל זה היה כיף!" 3. קבלה לעתיד - כלומר לקבל על עצמיך שלא לעשות זאת שוב. ואם זה מישהו אחר שפגע בך, שהוא לא יחזור על זה. לא יגיד "פגעתי בך, אכן טעות, צר לי אבל באותה הסיטואציה הייתי נוהג אותו הדבר.... " ואם זה מעצמך, לקחת על עצמיך לא לחזור על הטעות. (גם אם יש פיקשושים, לפחות הכוונה היא כנה וחיובית. ) אני בכנות מאמינה שזו הדרך. לא צריך לסלוח סתם. אבל נשארת השאלה מה עושים אם אדם פגע בנו והוא לא רוצה להתנצל ולהתחרט? כאן נכנסת העבודה העצמית והשחרור!! אני לא סולחת אבל אני שוכחת! מתקדמת הלאה מבלי להתקע בכעס! כי זה לא קשור לשני, זה קשור אליי!!! עם הזמן והמרחק זה פשוט נעלם כמו נקודה באופק. לא בגלל שהשני בסדר - אלא כי אני טובה!!! כי את עצמי אני אוהבת!!! בעיניי זו הדרך, וזה כל ההבדל עם השיטה של לואיז היי.
 
אני מסכימה איתך, נטאלי

הגישה והפלוסופיה של הרמב"ם חכמות, מוסברות היטב, הגיוניות, ברורות ואני לגמרי מתחברת אליהן. תודה על ההבהרה . לדעתי, הנפגע, קרי, האדם שצריך לסלוח, נמצא בבעיה יותר קשה מהמתנצל או הפוגע. הוא סוחב איתו פגיעה , עלבון, וכל מיני רגשות שליליים שגוררים אנרגיה שלילית המשפיעה על בריאותו, נפשו וחייו. לכן, לדעתי, בהחלט משתלם לסלוח , אם לא מסיבת הסליחה כשלעצמה, אז מבחינה אנוכית לחלוטין. אז לעבודה בנות , נא להרתם למרכבת הסליחות!!!! תרגישו הרבה יותר טוב בבקר......שרה.
 
נטלי, אני לא חושבת שיש כאן סתירה

ראשית, מה רע בלשאוף ? לרצות במשהו. על מנת לקיים דבר מה, להגיע ליכולת של עשיה כזו או אחרת יש צורך לשאוף לכך, לבקש את זה, להיות מוכנה, לרצות. מן המקום של ההבנה הזו אפשר לזרום. בהחלט כן. אני לא מבינה כל כך בנצרות כדי לאמר לך האם אני מסכימה איתך שיש כאן גישה נוצרית, ואת יודעת מה ? גם אם כן, לא מבינה מה לא בסדר בזה. למעשה, אני קוראת את דברייך וזה פחות או יותר אותו הדבר, רק מילים שונות. הכוונה היא אותה כוונה :) מה פספסתי ?
 
סליחות ומה שמאחורי....

יש כאב שלא ניתן לשכוח...אך לעיתים הזמן מכהה את התחושה... את תחושת העלבון הצורב.את תחושת ההשפלה.את תחושת ההעדפות של ההורים שלנו את הביקורות שיוצאת תמיד בערבי חג וימי הולדת... כמה אני לא ראויה כמה אני רעה כמה אני חסרת תקנה... ואני כמי שמכירה את הסנאריו באופו מפתיע (אפילו אותי) מתבוננת ולא מגיבה...ופתאום הבנתי שאמי מולידתי חסרת אונים מולי... חסרת אונים על כך שכבר אינה יכולה לשלוט בי יותר חסרת אונים כי אינה מכירה דרך אחרת... חסרת אונים כי איבדה שליטה ,עלי ועל בני המתבגר... שהצעקות שלה מהדהדות בעיקר באזניה... הבטתי בפניה בחמלה כה גדולה...אך סליחה טרם יכולתי לבקש... אני ורק אני אחראית למקומות שאני מאפשרת לתחושות שלי לקחת אותי אני ולא אחר מזינה את החורים השחורים... התגרשתי מאדם שחשבתי שאזדקן אתו. שפגע בי והונה אותי (כספית במאות אלפים) והבנתי שזה הזמן האמיתי לסלוח...וזה משהו שקורה בתוכי...ולא מכיוון שאין לי שליטה עליו. להיפך.זה המקום שאני מטפחת המון זמן. שנים. והנה הגעתי לרגע שזה אומר לי שהצלחתי לייצר תאי לב חדשים נקיים וחפים מרבב והבנתי שתהליך כזה דורש שינוי אמיתי ממקום אמיתי והוא מבורך !!! מאחלת לכולנו שהשנה נייצר עבורנו עולם טוב יותר ומלא אהבה גמר חתימה טובה
 

שם3ים

New member
אמממ מתלבטת

אני עדין עם האגו. יש בי קושי עדין לסלוח לעצמי, ולחייך, וקושי לסלוח לאלו שממש נפגעתי מהם. בחרתי לקחת פסק זמן. לנסות להבין למה הקושי. אבל אין לי אשליות, אני יודעת שרע לי יש בי רגשות אשמה. וכעס. אני לומדת לפתוח ולשתף ולגלות שאני לא היחידה שחווה או מרגישה ככה.התנתקתי. אבל עדין יש לי קושי. מקווה שהשנה תבוא בהירות למקום הזה שאני עובדת עליו כבר המון שנים, או שלפחות אתקרב עוד קצת אל הדיוק. אל הלב ואל הסליחה. ואלי אתחיל בזה שאסלח לעצמי על שאני עדין במקום הזה. שם ים.
 
למעלה