מיסטר מרס
נראה לי שאתה מכניס לסל אחד המון דברים. צריך להבין שסליחה לאחרים היא בעקר בשביל השקט שלך. כל עוד אנחנו לא סולחים הדבר ממשיך להעסיק אותנו ולכלות את האנרגיות שלנו, לזמזם לנו בראש ולהטריד אותנו, פשוטו כמשמעו. כשאנחנו סולחים אנחנו בעצם סוגרים את הארוע בעבר בצורה שלמה כך שאיננו צריכים להמשיך להתעסק אתו עוד. זה מפנה לנו המון עצמנו. הסליחה איננה באה ממקום מרחם. רחמים אינם באים ממקום חומל או כזה שמתחשב בצרכים שלך אלא מתוך איזו פטרונות, אפילו התנשאות על אחרים. האם זהו המקום ממנו אתה סולח? ואם אתה סולח לאחרים בקלות רבה כל כך הכיצד זה אינך מצליח לסלוח לעצמך? אתה שואל מה לעשות על מנת שהחברים שלך לא ינצלו את הסלחנות המופלגת שלך כדי להרע לך. שאלה טובה. על גבולות שמעת? זוהי זכותך המלאה להציב לחברים שלך את הגבולות שלך על מנת שלא יפגעו בך. זוהי חובתך להגן על עצמך מפני מה שאתה חווה כ"רעות" שהם מעוללים לך. אם אתה רוצה לעצור אותם מלפגוע, שים גבול שאומר 'עד כאן' ושמור עליו. הדבר הזה איננו קשור לסלחנות. סו"ש רגוע.
מתי בפעם האחרונה סלחתם לעצמכם ועל מה סלחתם
