סליחה

[Sad And True]

סליחה

מתוקתי, מהבוקר שאוזניי שמעו את ההודעה הנוראה, אינספור זכרונות ממך לא מפסיקים לעלות מול עיניי. שלל רגעים יפים, מצחיקים, חוויות ילדות, רגעים קשים ועצובים. אך, זכרון אחד במיוחד לא פג ומהדהד שוב ושוב בראשי. אותו יום קייצי חקוק במוחי ורצף התמונות מזכירות לי סרט נע שחוזר על עצמו ללא הרף. היינו אז בנות 8 בערך בכיתה ג' או ד' ובין משחק לצחוק מצאנו גם שנייה רצינית ובה הבטחנו אחת לשנייה, בתמימות של ילדות קטנות,שנישאר תמיד חברות. "לפחות עד גיל 30" את אמרת ולמרות שציינת את המחלה התעלמתי והמשכנו לדמיין עתיד סגול: חתונה בגן פורח, טיול עם הילדים במדשאות ענק ומה לא. והשנים חלפו בלי שהרגשנו, את בית הספר היסודי סיימנו וצעדנו יחד לחטיבה. שנים רבות, שבהן סבלת בלי קץ ותמיד הקרנת כלפי חוץ רק אושר ואהבה עילאית של החיים. אט אט הקשר ביננו נמוג בגלל ריב מטופש וטיפה יותר מדי גאווה איבדתי אותך, החברה הכי טובה שלי. ועכשיו, אני כותבת לך מכתב שכנראה לעולם לא תקראי. אני יודעת שאין לי זכות לבקש ממך דבר, אך בקשה יחידה יש לי אלייך והיא שתסלחי לי. סליחה, על כל אותם ימים שלא הייתי לצידך סליחה, על כל אותן לילות שלא החזקתי את ידך סליחה, על זה שלא ביקשתי את סליחתך סליחה, שהייתי כל כך טיפשה והרשתי לעצמי לאבד... לאבד אותך סליחה, שלא קיימתי את הבטחתי אלייך כבר כמה שעות עברו מאז הלוויה ואני מתקשה לעכל. לא מאמינה שאת לא כאן. לא מסוגלת. לא רוצה. המון הזדמנויות היו לי לדבר איתך, לשתף אותך במחשבות שלי, ברגשות אבל פספסתי את כולן סליחה יקרה, סליחה אני עדיין אוהבת אותך יקרה שלי. אני תמיד אוהב אותך ולא משנה מה יקרה שלך, חברת ילדות

 

[ה מוזה]

חברת ילדות ..

הזדמנות אחת לא פיספסת והיא הסליחה שלך על שלא היית שם לצידה כשעדיין היה אפשרי חטא הגאווה והאגו מרחיק אותנו לא רק מחברים ומאנשים אהובים כי אם גם ובעיקר מעצמנו כואב עד מאוד להתעורר מאוחר מדי ולהבין שאוצר יקר עד מאוד איננו עוד בחיינו חברות ילדות , קשר שנרקם לו עם הזמן הוא עמוק , עמוק עד מאוד ..וגם אם ניתק הלב לתמיד שומר פינה חמה עבור אותם חברים בליבך היא לתמיד .. היא יודעת שאת כואבת מתגעגעת ומצטערת , יש רגשות שפשוט חוצים עולמות סליחה מתקבלת בברכה בשערי השמיים סלחי גם לעצמך .. המכתב לא נשלח אך הסליחה עלתה למרומים וכעת סלחי לעצמך , טבע האדם כנראה הוא לחשוב שתמיד יהיה מחר ..

 

[unknown lady]

תודה

תודה שהזכרת לי לשמור, ולהישאר קרובה, ולאהוב למרות. תודה שגרמת לי להבין שאין ברירה אחרת, שאסור לי להרפות, שאסור לי להתרחק, שאסור לי להשאיר מאחור. תודה שחלקת איתי את הכאב שלך ואת המסקנות שלך. אני לעולם לא אתן לגאווה להפריד ביני לבין אנשים שאוהב. בזכותך. תודה

 

[Sad And True]

התודה היא דווקא לכם

לאותם אנשים מקסימים שמגיבים כאן על כל מכתב ומכתב כבר הרבה זמן שאני קוראת כאן, אבל אני מאותם משתתפים פאסיבים שמכורים רק לקריאה ופחות מגיבים הנושא שלי עלה כאן לא פעם, אבל כמו שמוזה כתבה, בני אדם כנראה חיים עם אמונה שתמיד יש מחר ואני כל כך מסכימה עם זה. חיים שלמים עברו עליי עם דחיות, מחר אני אעשה את זה ואת זה, דברים קטנים שפתאום מצטברים להר עצום. אין לכם מושג איך אני מעריכה כל אחד ואחת כאן, על הזמן שאתם משקיעים כאן בקריאה, תמיד מעודד לקרוא ולשמוע דעות של אחרים.

 

[בדדי]

את יודעת..

תודה וסליחה הולכים יד ביד ברגע שתוכלי לסלוח לעצמך לסלוח לחברה שלך תשאר בליבך רק התודה על כל השנים היפות שהייתן ביחד. אז תסלחי אני בטוחה שהיא סלחה....

 

[vikush1]

חמודה

כשתיסלחי לעצמך, כשתדעי שעדיין לא מאוחר, אז היא תסלח לך גם היא. דמייני לעצמך, שביקשת ממנה סליחה, שחזרתן להיות חברות, שידעתן שאתן אוהבות זו את זו מאוד מאוד. תמיד ניראה לנו שהם הולכים, שהם עוזבים אותנו, אך הם לא. הם נישארים איתנו בזיכרונות, בלבבות, ובחברים. לכן אני לא חושבת שיהיה לך כל כך קשה לבקש ממנה סליחה.