Eclipsed By The Moon
New member
``סליחה?``
``כן?`` אני מסתובבת ושואלת. ``את מאד יפה, את יודעת.`` ``תודה.`` אני עונה. ``בת כמה את?`` ``16`` ``אה,`` מחווירות מעט פניו. אפילו לא טרחתי לשאול אותו לגילו, הבטחתי בפניו ובקרחתו המתפתחת ויכולתי לנחש שכבר מזמן עבר את גיל ה30. ``את עוסקת באמנות?`` ``כן, קולנוע.`` ``אה, קולנוע זה מאד אמנות,`` הפליץ לי משפט משומקום. ``את יודעת, יש לך תווי פנים יפים מאד,`` החמיא לי שוב, ובעיניו ראיתי שהוא מת לקחת אותי לאיזשהי פינה חשוכה ואלוהים יודע איזה מעשים יבצע בי. ``תודה,`` אני עונה שוב, מתה ללכת משם. ``את יודעת, פעם יצאתי עם מישהי צעירה...`` מתחיל לספר לי ובינתיים אני בכלל לא מאזינה ומהנהנת בראשי ``כן, כן, מה שתגיד,`` אני אומרת בליבי. ``יש לך טלפון?`` אמר כשסיים את סיפורו המשעמם להחריד. ``בין השאר.`` אמרתי. ``אפשר?`` ``כן, בטח.`` עניתי בחצי ציניות חצי רצינות. הוא שולף סלולארי, ורושם. ``מה השם?`` ``מיכל.`` ``וואו, איזה שם יפה.`` ``תודה,`` שילך לדחוף את הראש לאסלה עם כל המשפטים הפלצניים שלו. ``אני דורון,`` ``נעים מאד.`` כן, בטח. ``מה השעה?`` הוא מביט בשעון. ``עשרים לשמונה.`` ``אני חייבת תיכף לזוז, אני הולכת להצגה של חנוך רוזן.`` ``באמת? וואו, את ממש בקטע של אמנות, אני אומר לך, יש לך פנים שאומרות שתצליחי.`` ``תודה.`` ``טוב, אז... מה הטלפון?`` ``03-5282656`` אני עונה, כבר משננת את הטלפון בראשי, שבטח כל פדופיל ממוצע שהתחיל איתי הספיק להתקשר אליו. ``אוקיי, אני אתקשר ככה איזשהו ערב אחד, נצא ככה לסרט, או לכוס קפה, נראה כבר.`` כאילו אף פעם לא שמעתי את המשפט הזה מהפדופילים האלה שמתחילים איתי. ``טוב, בכיף, היה נעים להכיר,`` שיו, איזו צבועה אני. ``יאללה, ביי.`` ``ביי.`` אם יש משהו שאני ממש שונאת, זה את הפדופילים האלה שמפליצים לי מחמאות מטרידות שבכלל לא הייתי רוצה לשמוע מלכתחילה, מידיעה שהם סתם מתים לקחת אותי לאיזשהי פינה חשוכה ולבצע בי את זממם. אי אפשר לרכז אותם איפשהו? אתם יודעים, גטו ורשה או משהו? think floyd מיכל
``כן?`` אני מסתובבת ושואלת. ``את מאד יפה, את יודעת.`` ``תודה.`` אני עונה. ``בת כמה את?`` ``16`` ``אה,`` מחווירות מעט פניו. אפילו לא טרחתי לשאול אותו לגילו, הבטחתי בפניו ובקרחתו המתפתחת ויכולתי לנחש שכבר מזמן עבר את גיל ה30. ``את עוסקת באמנות?`` ``כן, קולנוע.`` ``אה, קולנוע זה מאד אמנות,`` הפליץ לי משפט משומקום. ``את יודעת, יש לך תווי פנים יפים מאד,`` החמיא לי שוב, ובעיניו ראיתי שהוא מת לקחת אותי לאיזשהי פינה חשוכה ואלוהים יודע איזה מעשים יבצע בי. ``תודה,`` אני עונה שוב, מתה ללכת משם. ``את יודעת, פעם יצאתי עם מישהי צעירה...`` מתחיל לספר לי ובינתיים אני בכלל לא מאזינה ומהנהנת בראשי ``כן, כן, מה שתגיד,`` אני אומרת בליבי. ``יש לך טלפון?`` אמר כשסיים את סיפורו המשעמם להחריד. ``בין השאר.`` אמרתי. ``אפשר?`` ``כן, בטח.`` עניתי בחצי ציניות חצי רצינות. הוא שולף סלולארי, ורושם. ``מה השם?`` ``מיכל.`` ``וואו, איזה שם יפה.`` ``תודה,`` שילך לדחוף את הראש לאסלה עם כל המשפטים הפלצניים שלו. ``אני דורון,`` ``נעים מאד.`` כן, בטח. ``מה השעה?`` הוא מביט בשעון. ``עשרים לשמונה.`` ``אני חייבת תיכף לזוז, אני הולכת להצגה של חנוך רוזן.`` ``באמת? וואו, את ממש בקטע של אמנות, אני אומר לך, יש לך פנים שאומרות שתצליחי.`` ``תודה.`` ``טוב, אז... מה הטלפון?`` ``03-5282656`` אני עונה, כבר משננת את הטלפון בראשי, שבטח כל פדופיל ממוצע שהתחיל איתי הספיק להתקשר אליו. ``אוקיי, אני אתקשר ככה איזשהו ערב אחד, נצא ככה לסרט, או לכוס קפה, נראה כבר.`` כאילו אף פעם לא שמעתי את המשפט הזה מהפדופילים האלה שמתחילים איתי. ``טוב, בכיף, היה נעים להכיר,`` שיו, איזו צבועה אני. ``יאללה, ביי.`` ``ביי.`` אם יש משהו שאני ממש שונאת, זה את הפדופילים האלה שמפליצים לי מחמאות מטרידות שבכלל לא הייתי רוצה לשמוע מלכתחילה, מידיעה שהם סתם מתים לקחת אותי לאיזשהי פינה חשוכה ולבצע בי את זממם. אי אפשר לרכז אותם איפשהו? אתם יודעים, גטו ורשה או משהו? think floyd מיכל