טוב, נראה לי שיש לי התקף חרדה - טריגר
יש לי מחשבות קשות ומפחידות. אני מפחדת שקרה משהו לאיילה.
אני מפחדת שיקרה לי משהו בכל מיני איברים בגוף.
אני מפחדת לא למצוא שוכרת ולהתמוטט כלכלית.
אני מפחדת על החתולה שלי, שתיגמר לי הסבלנות אליה.
אני מפחדת שהגוף שלי לא יעמוד יותר בבולמוסים הקשים.
אני מפחדת ממילים רעות וממעשים רעים ומאנשים רעים.
היום הרופא א.א.ג הזהיר אותי שאם אישאר עוד הרבה זמן בלי מכשיר החמצן אני עלולה ללקות בהתקף לב, לחץ הדם שלי ירקיע שחקים ושאפשר גם למות בלי זה. אני מתה מפחד גם ככה. הוא אמר שהשינה שלי תהיה הרבה יותר טובה וכל היום למחרת ייראה אחרת. אני עדיין חושבת שלסיוטים שלי יש תפקיד ביולוגי בין השאר - להעיר אותי כדי לנשום. אני נמצאת הרבה זמן בלי אספקת חמצן למוח, ואז אני מחרחרת ומתעוררת מזה כמה פעמים בלילה. את רוב הפעמים אני לא זוכרת (יש בערך 20 בשעה!) אבל כשאני מתעוררת לגמרי קשה לי מאוד להירדם שוב. הוא אמר שיש לי חסימה נשימתית בין האף לגרון, משהו כזה. לא בטוח שזה מעודף המשקל, אם כי כמובן ירידה במשקל תשפר לי את הבריאות באופן כללי ואולי גם את זה. לעזאל, איך הגעתי למצב הזה. ואתמול רופאת העיניים אמרה לי שהיא לא רואה סיבה לטשטוש בראייה - יש לי התקפים כאלה - והיא חושבת שהסיבה לכך היא עלייה ברמת הסוכר שלי. אין לי שליטה בכלל על מה שאני מכניסה לפה שלי, זה נורא. זה כאילו מישהו ממש כופה עליי לאכול דברים מזיקים (אני לא אוכלת סוכר, אבל לא חסרות צרות אחרות). הבי.אם.איי שלי חולני, על גבול סכנת מוות. אני שוקלת המון יחסית לגובה שלי ובכלל. אני מפחדת, ואין לי כוח לעשות דבר. הלוואי שיכולתי להרשות לעצמי טיפול פסיכולוגי שמתמחה בה"א, ובכלל, הלוואי שיכולתי להיות מטופלת אצל המטפלת המקסימה שאליה הפניתי את מילקי, למרות שאני לא יודעת אם הסגנון שלה היה מתאים לי אחד על אחד, אני מכירה אותה מהעבודה הקבוצתית והיא פשוט תותחית שם.
וקופת חולים לא מאשרת לי מרפאה חשובה בתה"ש כי הם רבו איתם, שילכו לעזאזל. כל פעם המריבות האלה והאישורים האלה והוויכוחים שאין לי כוח אליהם.
וקיבלתי חשבון חשמל למעלה מאלף שקל!!!!!!!!! וגם ככה המזגן שלי לא מקרר כל כך טוב את החדר שלי...
ומחר המבחן שאני כל כך חוששת ממנו. זה הולך להיות המבחן הכי קשה מכל הקורסים שלמדתי, יש שם שאלות מאוד חופרות ונושא שמכאיב לי מאוד על יחסי הורים-ילדים בגיל הרך, ובכלל על ילדים... אני טיפשה שלקחתי את הקורס הזה בכלל...
ואני טיפשה שאני יושבת וכותבת כאן כשיש לי עוד כל כך הרבה חומר להספיק...
ואנשים כבר לא מאמינים לי שאני אומרת להם שקשה לי עם החומר, כי כל פעם אני מתלוננת ועד היום הוצאתי בכל המבחנים 100, אבל באמת שהפעם זה קשה במיוחד, ולו בגלל הנושא הרגיש.
טוב, נראה אם אצליח להתאפק לא להיכנס לכאן עד חצות.
שוב סליחה שאני לא כל כך מגיבה היום, מוצפת רגשית.
בייוש.
