סליחה, אני שאלה.
דורית, בסליחה המוקדמת שלה, הזכירה לי שבמקום בו למדתי, תמיד כשנפרדנו ממישהו לתקופה ארוכה, בידיעה שהוא לא יחזור לפני יוה"כ הקרוב (אם, נניח, הרגנו אותו, והשלכנו את הגופה לים) הקפדנו, בין שאר דברי הפרידה, גם לבקש את סליחתו (היה שלום, וסליחה על הדגים). אבל זו תחמנות. כמו האמירה הממזרית הזאת מפרקי אבות: "ושוב (בתשובה) יום אחד לפני מיתתך"... אופס. אבל אתה לא יודע מתי תמות... אולי מחר? ככה ניסו להחזיק אותנו נחמדים אחד לשני, אפילו במקלט, כשהיינו מחכים בחושך מוחלט, אחרי שראינו חצי מ"הנשרים פשטו עם שחר", והמורה היה יוצא להתקשר לשרת ולשאול אותו איפה לעזאזל הגליל השני של הסרט. כי לך תדע אם זה שזרקת עליו עכשיו את מה שנשאר לך מהתפוח לא יעלם לך, ויחזור רק אחרי יום כיפור. תחמנים! אני לא אסלח להם על זה בחיים. אה, והשאלה מהכותרת. בעצם, שאלות:
מי צריך לבקש מכם סליחה השנה?
מה צריך לקרות כדי שתסלחו לו?
למי לא תסלחו בחיים?
ממי אתם צריכים לבקש סליחה?
תבקשו?
ביקשתם פעם סליחה? כמה הרחקתם לכת ע"מ שייסָלח לכם?
יש מישהו שאתם יודעים שפגעתם בו, אבל ממש טוב לכם עם זה, וכך תשאירו את המצב?
האם, עם השנים, קל לכם יותר לסלוח, או שמא קשה יותר?
דורית, בסליחה המוקדמת שלה, הזכירה לי שבמקום בו למדתי, תמיד כשנפרדנו ממישהו לתקופה ארוכה, בידיעה שהוא לא יחזור לפני יוה"כ הקרוב (אם, נניח, הרגנו אותו, והשלכנו את הגופה לים) הקפדנו, בין שאר דברי הפרידה, גם לבקש את סליחתו (היה שלום, וסליחה על הדגים). אבל זו תחמנות. כמו האמירה הממזרית הזאת מפרקי אבות: "ושוב (בתשובה) יום אחד לפני מיתתך"... אופס. אבל אתה לא יודע מתי תמות... אולי מחר? ככה ניסו להחזיק אותנו נחמדים אחד לשני, אפילו במקלט, כשהיינו מחכים בחושך מוחלט, אחרי שראינו חצי מ"הנשרים פשטו עם שחר", והמורה היה יוצא להתקשר לשרת ולשאול אותו איפה לעזאזל הגליל השני של הסרט. כי לך תדע אם זה שזרקת עליו עכשיו את מה שנשאר לך מהתפוח לא יעלם לך, ויחזור רק אחרי יום כיפור. תחמנים! אני לא אסלח להם על זה בחיים. אה, והשאלה מהכותרת. בעצם, שאלות: