סיכום המשחק ב-5 נקודות
1. למי שתהה איך נראה כדורסל ברמה נמוכה- אז ככה.
2. אני לא אומר את זה הרבה אבל קליבלנד ניצחה כאן במזל. במחצית הראשונה היא בבירור הייתה פחות טובה, בוסטון הייתה צריכה לרדת למחצית ביתרון 15 אבל היה כמעט שוויון. זה נבע בעיקר משני דברים-
א. ירידה לא טובה להגנה. מאוד לא אופייני לסלטיקס אבל הם חטפו 3 לייאפים במעבר שלא היו אמורים לספוג.
ב. הסלטיקס פשוט החטיאו מבטים טובים כל המשחק. אני אפילו לא מדבר על ערב קליעה טוב, בערב קליעה סביר שלהם הם שמים עוד 3-4 שלשות ומנצחים את זה. 7-39 משלוש זה דבר שבלתי אפשרי לנצח איתו משחק כדורסל, ואני חושב שרוב הזריקות דוקא היו ממש לעניין.
3. לברון מקבל כאן המון סופרלטיבים ומגיע לו על סדרה ענקית, ועל הפלייאוף האינדבידואלי הכי טוב שזכור לי מאז שאני עוקב אחרי הליגה. ספציפית במשחק הזה הוא התקשה. קשה לו בהתקפה ללא קווין לאב שירווח את המשחק. ג'ף גרין באמת התעלה על עצמו אבל בלי קשר הוא לא מהווה איום ומאפשר להגנה של בוסטון לצופף עוד יותר. ג'יימס השיג מעט מאוד נקודות בצבע בסט אופנס. רוב הנקודת שלו הגיעו בג'אמפרים כשהשומר עבר מתחת לחסימה, או כשתפס את בוסטון במעבר.
לברון סידר מסירות טובות לקלעים אבל גם 8 איבודים שיקפו משחק רחוק ממושלם מבחינת פליימייקינג.
ודבר אחרון- הגנתית לברון עשה המון טעויות. הוא כיפר על חלקן בזכות שמירה אישית טובה בפוסט ונוכחות בריבאונד, אבל לפחות 3 פעמים הסלטיקס לקחו עליו ריב' התקפה כשלא עשה בוקסאאוט, והפסקתי לספור את הפעמים שג'יילן בראון ברח לו בין אם בחיתוך לסל או ביציאה לקליעה wide open.
בסופו של דבר הכל ישכח וכולנו נדבר על ה-track record המדהים שלו בגיים 7 ועל סדרה מופתית באמת.
4. רמת הביצוע של בוסטון הייתה פחות טובה במחצית השנייה. טייטום המצטיין מבין הסלטיקס אבל יכולת מסירה זה מה שמפריד אותו בינתיים מלעלות ל-level הבא. בהרבה מקרים הוא איחר במסירה להורפורד מול מיסמאץ', או לא קרא את העזרה שקליבלנד בדיוק מביאה על חשבון כיסוי בוויק סייד.
עוד דבר שהסלטיקס התקשו לעשות כבר משחק שני ברציפות זה להצליח לנצל שמירות כפולות על הורפורד בפוסט. יחסית להיותו מוסר טוב הוא לא תמיד ביצע את המסירה הנכונה, וגם הסלטיקס לא תמיד עמדו נכון על המגרש או פתחו לו אופציות מסירה אידיאליות.
5. שאלנו את עצמנו כל הפלייאוף באיזה שלב המחסור של בוסטון בסטאר קוואליטי יתנקם בהם, ועכשיו קיבלנו תשובה.
מרכוס סמארט הוא באמת שחקן של מהלכים גדולים ועשה כמה כאלה במשחק. אבל הוא פשוט כל-כך חלש כסקורר. סטיבנס שיחק את רוב הרבע האחרון בהרכב שדיברנו עליו עם סמארט-בראון-טייטום-מוריס-הורפורד. הם עשו עבודה טובה בהגנה אבל לא הצליחו לייצר נקודות. סטיבנס ניסה את רוזייר אבל זה היה משחק נפל שלו התקפית, בעוד שקליבלנד מנצלת אותו בצד השני של המגרש.
בוסטון נתקעה על 36 נקודות במחצית הכי חשובה שלהם העונה, ולא בדיוק מול קבוצת ההגנה הכי אימתנית בעולם. זו עדות לכך שחסר להם סטאר קוואליטי, ואולי גם תזכורת שלפעמים הדברים שעושים את ההבדל זה סגל קצת יותר מוכשר. תחליפו את הדקות של סמארט/רוזייר/מוריס בשחקנים יותר טובים מהם אפילו בקצת וכנראה שבוסטון מנצחת את הסדרה. הקבוצה הזאת צריכה את קיירי והיוורד, בשורה התחתונה.
