סלחנות
גם אני כמו רבים מאיתנו,מושפעת מאד מהסיפור של גליה ונתי.מזה כמה ימים חשבתי על שיחה שנערכה ביני לבין אחותי הגדולה לגבי -סלחנות. היא טענה{וטענתה נכונה} שאצלינו במשפחה סולחים מהר מידי,נוטים מהר מידי לעבור מצב של פגיעה למצב של סולחה,מדפדפים הלאה,לא שומרים טינה. אני אישית מעידה על עצמי כסלחנית{אפילו יותר מידי סלחנית} אבל הנה החיים התקילו אותי במיקרה שקשה לי מאד לסלוח עליו,קשה לי בכלל לשים אותו מאחור ולומר "אז טעו"! בעיקבות הסיפור של גליה והאקס שהיתנקר אליהם שנים על גבי שנים,באיזו מידה אתם הייתם סולחים על כך ובכל זאת רואים את טובת הילד?באיזו מידה אתם נוטים לסלוח בכלל,כל מיקרה לגופו של עיניין ?או שלא חשוב רמת הפגיעה,המוטו שלכם היא לסלוח בכל מצב? אומנם לא לפני כיפור-אבל גם כיפור לא יעשה את שלו השנה.
גם אני כמו רבים מאיתנו,מושפעת מאד מהסיפור של גליה ונתי.מזה כמה ימים חשבתי על שיחה שנערכה ביני לבין אחותי הגדולה לגבי -סלחנות. היא טענה{וטענתה נכונה} שאצלינו במשפחה סולחים מהר מידי,נוטים מהר מידי לעבור מצב של פגיעה למצב של סולחה,מדפדפים הלאה,לא שומרים טינה. אני אישית מעידה על עצמי כסלחנית{אפילו יותר מידי סלחנית} אבל הנה החיים התקילו אותי במיקרה שקשה לי מאד לסלוח עליו,קשה לי בכלל לשים אותו מאחור ולומר "אז טעו"! בעיקבות הסיפור של גליה והאקס שהיתנקר אליהם שנים על גבי שנים,באיזו מידה אתם הייתם סולחים על כך ובכל זאת רואים את טובת הילד?באיזו מידה אתם נוטים לסלוח בכלל,כל מיקרה לגופו של עיניין ?או שלא חשוב רמת הפגיעה,המוטו שלכם היא לסלוח בכל מצב? אומנם לא לפני כיפור-אבל גם כיפור לא יעשה את שלו השנה.
