סכנת המבוא לכלכלה

[דור לוי]

סכנת המבוא לכלכלה

אחד השרשורים במסך הראשי של הקהילה דן בשאלה "האם ללימודי הכלכלה השפעה מזיקה". אני מגיב לשרשור הזה... ללימודי הכלכלה יכולה להיות השפעה מזיקה אם שוכחים את האינטואיציה שמאחורי הדברים. את המבחן בתורת המחירים (אז - לפני כ 20 ++ שנים) באוניברסיטה העברית כתב אז דוקטור צעיר בשם אריאל רובינשטיין. הוא רצה לבדוק שאנשים מבינים את החשיבה ולא גוזרים אוטומטית מבלי להבין. לכן השאלה במבחן הוא חיבר כך, שהתרגום מסיפור לנוסחה ייתן פונקציה לא גזירה. כל ה"מתימטיקאים"/"גזרנים" נפלו בפח. נקודת מבט שונה לעניין אפשר למצוא במאמר "סכנת המבוא לכלכלה " של פרופ אביה ספיבק: http://www.bsh.co.il/ShowArticle2logic.asp?ArticleId=2490 חבל, שהלימוד העיוור הסיט את יכולת החשיבה מרבים מאיתנו. החשיבה על שוק חופשי בשוק קטן שאין בו תחרות אמיתית - ותמיד מספר השחקנים קטן (אוליגופול) ללא הסקת מסקנות מעניין זה מביאה למצב שבו מדינת ישראל נמצאת כיום. להתפוררות החברתית והאנושית, ולקריסת המערכות.

 

[avshalomat]

הכל טוב ויפה

אבל אני לא חשוב שיש מישהו שעוסק בכלכלה שלא יודע את הדברים האלו, יתרה מזו אצלנו לפחות טרחו להדגיש בזמן הלימוד את הבעיתיות של ההנחות

 

[דור לוי]

הלוואי והייתי יכול להסכים איתך

הלוואי והייתי יכול להסכים איתך, אני חושש שלא: http://www.bsh.co.il/forums/ShowMessage2.asp?id=789142 כשאני מסתכל על החלטות כלכליות, במקרים רבים אני רואה קביעת מדיניות שלכאורה נועדה לשרת מטרות כלכליות - אבל ברור שהכלכלן שהמליץ עליה ´ישן בשיעור´. שתי דוגמאות מתחום הכבלים: כשהתחילו הכבלים, על מנת שתהיה תחרות, פיצלו את הארץ ל 5 אזורי זכיון של חברות שונות. האם יש סיכוי לתחרות כשהלקוח בעיר מסוימת לא יכול לעבור מחברה א´ לב´??? כשניכנסה yes לתמונה, כדי לעודד תחרות הגדירו שהם לא יוכלו לקנות במשותף תכנים. התוצאה הצפויה שהן התחרו על המחירים. הבעיה היא שהספקים יושבים (בעיקר) בחו"ל, והם חיככו ידיים בהנאה על הישראלים המטומטמים שמתחרים מי יקנה יותר ביוקר סדרת טלביזיה זו או אחרת. רק באחרונה חדר למוח של הפקידים בארץ, שעדיף להתאגד כארגון קניות מול חו"ל - לתפקד כקונה יחיד (מונופסון) , ולפעול לטובת הצרכן הישראלי ולא היצרן האמריקאי. אלו דוגמאות של אינטואיציה כלכלית פשוטה. בצורה דומה, כל מי שבאמת הסתכל על הדברים עם ראיה ביקורתית/בוחנת - ולא מנקודת מבט מתוכנתת/אינטרסנטית - יכול היה לדעת שמדיניות כלכלית מסוימת תגרום לדוחות עוני ולצמיחה מדומה כפי שאנחנו רואים כיום. לכן, זה אולי ´לא מדעי´ לאמר את זה(למרות שכל מדען טוב ידגיש עד כמה יש דבר כזה אינטואיציה מדעית), אבל תמיד תמיד שווה להפעיל ראש פתוח ולבחון. בעיקר כשמדברים על מדעי החברה.

 

[Kiru]

טעויות לא תמיד נובעות מחוסר ידע

מכרז כמו יס הוא מורכב, וקורה שלא חוזים נכון השפעה של סעיף מסוים, או פשוט לא חושבים על משהו ותופסים אח"כ את הראש. לכן תיקנו. אני די בטוח שמי שכתב את המכרז לא עשה את זה דווקא בגלל תיאוריה כלכלית זו או אחרת שהוא זכר מהמבוא. אני גם לא מסכים עם המסקנה הפסימית שלך לגבי מצב המדינה, אבל אניח שזה יותר עניין של אידיאולוגיה כלכלית משל ידע כלכלי.

 

[קוקימן]

אפשר היה לצפות שילמדו מטעויות?

בבקשה נפריד בין המקרים: 1. לגבי הגדרת מבנה הפעילות הראשוני של הכבלים אתה מסכים שלא היתה יכולה להיות שם תחרות? 2. לגבי הגדרת אופן רכישת הסרטים מחו"ל. כשמגדירים מראש ששני גופים יתחרו על הרכישה לעומת האפשרות של רכישה משותפת כמונופסון לא נראה לך סביר שהאפשרות הראשונה תגרום למכירי רכישה גבוהים יותר? מהו בעצם ארגון קניות? 3. OK, נניח שלא חשבו על זה אז. לפחות היית מצפה שילמדו מטעויות? שים לב מה דולף מהתכנונים לשינוי משק החשמל: א- לא לומדים מנסיונות הפרטה של תשתיות בחו"ל. ב- לא לומדים , ויש גם בארץ מי שיודע את זה, מה המשמעות של הפרטת מונופול טבעי. ג- גם כשרוצים לפרק את חברת חשמל לחלקים, המבנה הפופולארי שעליו מדברים זה חלוקה ראשונה לפי תפקוד: כלומר ייצור חשמל, הולכתו וחלוקתו. יש הסכמה שהולכת החשמל היא מונופול טבעי. יש הסכמה שייצור חשמל יכול להיות בכמה יישויות שונות. הבעיה היא שמדברים על תשתית החלוקה לצרכנים, שתחולק לכמה חברות שיפעלו כל אחת באזור גאוגרפי שונה... נשמע מוכר?... לגבי הבדלי הראיה בינינו לגבי מצב המדינה והטענה שאני פסימי. מצד אחד כאילו דו"ח העוני? השיאים שמגיעים אליהם משנה לשנה זה בעיניך כלום? ומצד שני אני אופטימי כי לדעתי אפשר לשנות, ואם לא הייתי חושב ככה לא הייתי משקיע את האנרגיות בכך. סיכום ביניים זה של פעילות פורום רפורמה כלכלית במשך פחות משלוש שנים מראה שאפשר גם אפשר להשפיע: http://www.bsh.co.il/ShowArticle2.asp?ArticleId=2715 היה מאוד עוזר אם היה לנו הרבה יותר מתנדבים ועוזרים.

 

[Kiru]

תגובה

1. בוודאי, אבל לפעמים הכוונה היא בדיוק זה: חוסר תחרות. החדרת מוצר כמו טלוויזיה בכבלים דורשת השקעה לא נורמלית בתשתית, ויכול להיות שהמדינה היתה מעוניינת לתת לזכיינים סיכוי טוב יחסית להחזר השקעה. לפעמים זה מה שנדרש כדי לשכנע משקיעים לקחת את הסיכון. שים לב שגם כך, מתוך 5 חברות כבלים חלק נסגרו, נבלעו או נמצאות במצב כלכלי עגום. 2. גם זה נכון, וגם כאן יש צד שני: אם אין תחרות בין הוט ליס, אין מה שימנע מהן לרכוש תוכניות טלוויזיה גרועות וזולות. בשעת המכרז חשבו שהשיקול השני הוא החזק יותר, לאחרונה שינו דעה והחליטו שהראשון. שתי ההחלטות הן בתחום הסבירות. 3. אני לא מכיר את הנושא. לפי מה ששמעתי היו הצלחות והיו כישלונות בהפרטות חברות חשמל בחו"ל, אני מקווה שאצלנו ילמדו לפחות מרוב הטעויות. מה שכן, קשה לי קצת להבין מה אתה רוצה להגיד: שכולם שם טיפשים? שיש קונספירציה? והכי חשוב: אידיאולוגיה. אני אתחיל ואומר שכמי שמאמין שפעילות צרכנית (אישית ומאוגדת) היא מרכיב קריטי באיזון הכוחות בשוק, תמיד כיף לראות שזה קיים ועובד. ספציפית, אני חושב שיש ביננו חוסר הסכמה מאוד מהותי בקשר לאיך הכלכלה אמורה להיראות ובמה נמדדים הצלחה וכישלון. עם כמה דברים שאתם עושים אני מאוד לא מסכים, אידיאולוגית וכלכלית. דוגמא בולטת היא עניין תקרת שכר הבכירים, אבל כאמור, זה רק סימפטום קטן להבדלים האידיאולוגיים. בקיצור – אני מעריך את זה שאתם פועלים למען הדרך שבה אתם מאמינים בה, זו פשוט לא הדרך שלי.

 

[u 1000]

קח את אשר אמרת...

החלף את המילה "כלכלה" במילה אחרת המתארת חוג לימודי לתואר ראשון חפש איזשהם פרופסורים מהתחום (תמיד יהיו כאלו) והחלף את שמם בשמם של אלו שהזכרת ועדין זה יהיה נכון (לגבי הסיפא של דבריך יהיה צורך להחליף יותר מילים אבל גם זה עדין יהיה נכון). בסופו של דבר, מי שהיו לו מרצים טובים ולא רק מרצים חכמים יוצא עם תואר ועם יכולת חשיבה עצמאית בתחום שלמד. מי שהיו לו רק מרצים חכמים לא ידע לחשוב גם אם תשנה במאה ושמונים מעלות את המבוא לכלכלה. הוא ישאר מקובע (רק בזוית של 180 מעלות מקבעונו היום)

 

[דור לוי]

הבעייה כמה נזק נגרם מהחלטה שגויה...

הבעייה כמה נזק נגרם מהחלטה שגויה... יש מקצועות שבהם הנזק שנגרם אולי לא גדול. אבל בכלכלה ובמנהל ציבורי - כמו גם ברפואה - כשיש שיקול דעת בעייתי הנזק מאוד גדול. זה יכול גם להתבטא בנזקים בתחום הרפואה. אם קיצוץ מתמשך גורם לתמותת פגים מוגברת כי על הצוות יש כזה עומס שהם לא מספיקים לרחוץ ידיים במעבר מפג למישנהו, או שמתחילים למחזר ציוד חד פעמי.

 

[u 1000]

אני מודה שלא הבנתי את הודעתך

טענת שיש סכנה במבוא לכלכלה בהתבסס על שני מרצים ואני השבתי לך שהטענה הזו יכולה להישמע בקשר לכל מקצוע ובכל מקצוע גם תמצא את שני הפרוספורים שיצאו כנגד שיטת הלימוד של המקצוע (ובד"כ ימשיכו ללמד באותה שיטה כנגדה יצאו - אבל זה לא קשור לעצם העניין). גודל הנזק אינו רלוונטי מה גם שניתן למנות מספר רב מאוד של מקצועות שגודל הנזק גדול לפחות כמו בכלכלה. השאלה היא האם שינוי בקורס מבוא לכלכלה יביא לשינוי כלשהו במציאות. התשובה היא פשוטה מאוד: כן אבל לא זה המיוחל. מי שיוצא היום עם יכולת חשיבה עצמאית יצא גם אז ומי שמקובע יצא מקובע גם אז. כנראה שקבעון שיהיה לאחר השינוי (בהנחה שיהיה כזה) יהיה נוח לך. מבחינתי, קבעון מכל סוג אינו נוח.