סכמ"ש

  • פותח הנושא giri
  • פורסם בתאריך

giri

New member
סכמ"ש

יום שישי! איך זה קרה?

איך היה השבוע שלכם, עם הסוסים ובכלל?
 

LogainAbler

New member
דילמות

שאלות שעולות לי לאחרונה לגבי העתיד. מאז שחשבתי על לימודים רציתי להיות ווטרינר סוסים, ככל הנראה אורטופדיה שקסמה לי במיוחד. אבל בשנתיים האחרונות ככל שאני נחשף יותר לתעשיית המזון ובעיקר החלב אני מגלה עולם מאוד מורכב שהולך ומשנה את פניו לאט לאט, וזה התחיל לעניין אותי. אם נוסיף לזה את עניין השוק המאוד מוגבל, הבטחון התעסוקתי ואפשרויות ההתמחות (בסוסים הם הרבה יותר מוגבלות,יקרות והרבה פעמים חסרות שימוש לאחר מכן) לשון המאזניים כבר לא כלכך יציבה. השבוע עם התקרבות המבחנים לסיומם הפרופסות לזואוטכנקיה הציע לי לכתוב את התסה של התואר על פרות חלב, על ניהול רווחה/ יחס רווחה- תפוקה. נושא מאוד מעניין ומאוד אקטואלי.
אני ממש לא רואה את עצמי נוטש סוסים, ובטוח שאני אתעסק איתם בפן הטיפולי, השאלה היא כרגע אם להמשיך ולמקד את עצמי 100% בזה, או להוריד את זה לרמת תחביב או עניין, ולהתמקד בתחום אחר שיאפשר לי את האמצעים "לשחק" עם סוסים. דילמה, ולא קלה בכלל.
 

giri

New member
אכן דילמה מורכבת

ואני נוטה לשאול האם מבחינתך ללכת על פרות חלב יהיה ויתור על מה שאתה באמת רוצה לעשות, אולי עבודה שתהיה פחות מאושר בה, בשביל הפרקטיקה של הפרנסה? או שזו גם אופציה טובה מבחינתך, והיא מעשית יותר?
אני חושבת שלדור שלנו קצת קשה מהבחינה הזו כי גדלנו על הרעיון הזה של לרדוף אחרי החלומות ואנחנו לא מוכנים להתפשר בשביל הפרנסה, אבל לפעמים זה הדבר הנכון לעשות.
 

LogainAbler

New member
סוסים כתחביב או כמקצוע- זו הדילמה

השאלה העיקרית היא בדיוק הנ"ל. עד עכשיו תכננתי שהחיים (המקצוע) יעסקו עמוקות בסוסים, חלק מהדילמה היא מה עדיף? כי אחרי הכל עולם הסוסים המקצועי יכול להיות מאוד אכזרי, ולא עם הכל אני מסכים. להתעסק לחלוטין בזה יכלול מן הסתם בליעת הרבה קרפדות. שימור שלהם כ"תחביב" לא יחייב אותי לדבר הזה, ויאפשר לי לבחור יותר במה לעסוק.
העניין הוא שעד עכשיו לא מצאתי מקצוע שמעניין אותי באמת חוץ מסוסים, יד עכשיו לפחות.
 

giri

New member
אני מבינה אותך

הרבה דברים מתלכלכים לנו מאד כשהם כבר לא תחביב, לפעמים לרמה שזה מוציא את הכיף. מצד שני, אתה מבלה את רוב הזמן הער שלך בעבודה; אם יש משהו שאתה אוהב לעשות, ברור שזה עדיף.
אני לא ממש עוזרת, הא?
 

Half Halt

New member
כי תעשיית החלב היא גן עדן

גם בה יש צדדים אכזריים ובוודאות תיתקל במקרים שלא תסכים או תהנה מהם...
אתה צודק כשאתה חושב על הצדדים השליליים אבל נראה לי שהם יתאזנו כמעט בכל תחום שתבחר, ושהעניין והמשיכה הטבעית שלך יובילו אותך למקום הנכון בשבילך.
בהצלחה :)
 

LogainAbler

New member
זו אחת הסיבות

התעשייה הזאת משנה כיוון בשנים האחרונות, מהרבה מאוד בחינות ולא רק אתיות הדאגה לבע"ח נכנסת לרצף השיקולים יותר ויותר. אחת הסיבות שזה מעניין אותי היא שאני רוצה להיות בראש העשייה הזאת. שיקול נוסף הוא המנוף הכלכלי שבד"כ עובד על מגדלי בקר ופחות על "מאמני" סוסים למינהם.
אני מקווה שאתה צודק, כרגע אני מנסה לא לשלול שום דבר ולנסות מהכל. אז נראה איך ילך בסוף.
 

fliperit

New member
הגיעה אלינו סוסה חדשה

היא מיועדת להיות סוסת בית ספר, אבל יקח זמן עד שתוכל להתחיל להיכנס לשיעורים. היא קווטרים גזעית יפיפיה, אבל רזה מאוד ועם מעט מאוד מסת שריר. כשהתחלנו להתעסק איתה היה ברור שהיא חטפה מכות, והרבה. למרות זאת, היא סוסה טובה ממש! יש לה עיניים קצת מפוחדות, אבל מאוד טובות, כשהיא נבהלת או מפחדת היא לא מגיבה בהתפוצצות/קפיצות/איום, אלא פשוט עומדת ורועדת, או מקסימום רצה קצת במעגל סביב מי שמחזיק אותה.
זה ממש שבר לנו את הלב לראות סוסה עם כל כך הרבה כוונות טובות, שעברה כל כך הרבה דברים רעים. אנחנו מאוד מקווים שהיא תתאים לנו ונוכל להשאיר אותה.
בינתיים יצא לי לעבוד איתה פעמיים, והיא למדה מאוד מהר שאני לא מרביצה ושהשוט לא מפחיד. היא התחילה ללכת ליד המוביל, עם ובלי חבל ונראה שהיא אוהבת להיות לידנו.

זה הדבר הכי מרגש ומעניין שהיה לי השבוע, האפשרות לעשות לסוסה 'חוויה מתקנת' מבני אדם. אני ממש מחכה שהיא תשמין קצת ותעלה בשריר כי היא תהיה מהממת
 
:( הזכרת לי את התקופה בה התנדבתי בצער

בעלי חיים בת"א עם סוסים וחמורים שעברו התעללות...

אני זוכרת שהרמתי את היד לעשות קוקו והסוסים קפצו על שתיים והחמורים ברחו...
ממש כאב לי הלב...הם התרגלו לזה שאם בן אדם מרים את היד זה כדי להכות...
היה מדהים לראות את השינוי שהם עברו לאורך זמן...

אף פעם לא הצלחתי אבל להבין איך סוס, שהוא הרבה יותר חזק פיזית מבן אדם, לא מגיב ולא מחזיר...
אני חושבת שלסוסה יש מזל שהגיע אליכם....סוף סוף היא תקבל טיפול ראוי ואהבה...
 

מר טווס

New member
גם אני תוהה על זה לפעמים - איך זה שהסוסים -

מוכנים לקבל (לרוב, לפחות), רוכבים לא עדינים, או אגרסיביים מדי, בלי לזרוק אותם לאלף עזאזל....

מדהים.
 
שיעור אחרון, לפחות לתקופה הקרובה

אז המדריכה שלי עוזבת את התחום, שזה די עצוב, ממש אהבתי אותה והיא המדריכה הראשונה שלי אבל אני שמחה בשבילה שהיא מוצאת תחום אחר לעבוד בו.
נשארו לי עוד כמה שיעורים בכרטיסייה אבל אני מבטלת אותם כי לא בא לי לרכב עם מי שמחליף אותה וגם עברתי לצפון אז אני מחפשת חווה באזור..
בשיעור האחרון עשיתי קאנטר וזה היה נהדר! עשיתי לפני כן רק פעם אחת קאנטר וזה היה רק כמה צעדים ספורים.
הפעם זה היה עם סוסה אחרת וממש הצלחתי לדהור וזה היה מדהים! אני פשוט מאוהבת בתחום הזה ורק מצטערת שלא התחלתי בגיל הרבה יותר צעיר.
אני אולי אתחיל לעבוד בחוות סוסים בשדה יעקב, מישהו מכיר אותה ויכול לחוות את דעתו?

תגידו, יש לי באמת סיכוי להיות רוכבת טובה, ברמה, למרות שהתחלתי רק בגילי ולא בגיל 0 כמו הרבה מהרוכבים הטובים?
אני שומרת על המסורת שלי של לשאול שאלה כל סכמ"ש, ככה חייבים להגיב לי :)
סתם סתם, שבוע נהדר ומלא בסוסים!
 

popi199

New member
כל השבוע

האחרון הבטן פשוט התהפכה לי, לוקחת היום את שיקגו למרעה ומחזיקה אצבעות שיהיה טוב.
 

popi199

New member
טוב אז..

היה יום לא פשוט אבל כולי תקווה שזה ישתלם.

היום קמתי מוקדם ולקחתי את שיקגו לחווה, הכנתי את הקרון שמתי מגיני הובלה, שמתי חציר לנסיעה ואז...חצי שנייה לפני שהסוס עלה לקרון התחילו לי פשוט חרדות! הרגשתי שאני ממש לא מסוגלת להעמיס אותו על הקרון, שאני עושה לו עוול, נוטשת אותו ועוד ועוד, ואז באה החברה שעזרה לי לקחת אותו לצפון ואמרה לי שאין דבר כזה, שכבר החלטתי ואני חייבת לעשות את זה. אז בדמעות העמסתי אותו ונסענו, הייתה נסיעה לא פשוטה, בערך 4 שעות עם עצירות וראיתי שכבר קצת קשה לו לעמוד בקרון..אבל בסוף הגענו, הורדנו אותו, שטפנו אותו ויאללה למרעה.
בהתחלה שיחררתי אותו והוא נראה מבולבל, עשה סיבוב וחזר לשער, כאילו אומר, ראיתי, מיציתי, יאללה הביתה...אז עשינו טיול ביער והגענו לעדר ומיד כל הסוסים האחרים היו סביבו בהתרגשות, גם הוא התרגש אבל שיחק אותה נונשלנט...ותוך דקות זה נראה שהסוס נהיה צעיר בעשר שנים!! רץ בכזאת אצילות ומתערבב בין כל הסוסים, הייתה איזה סוסה צעירה וסוררת שחשבה לעשות עליו פוזות ותוך שנייה קיבלה בעיטת עידוד ואחרי דקות שיקגו רץ בין העצים וכל העדר אחריו ולא היה ספק מי מלך המרעה...כל העצבות פשוט נעלמה, לא יכולתי להיות עצובה יותר...אני ממש מקווה שההתחלה לא הייתה נק שיא ואחכ נפילה ושהוא ייטמע בקלות בבית החדש שלו.
כשחזרתי הביתה העצבות חזרה, אחרי עשר שנים ביחד...הוא כל כך חסר לי ועצוב לי לא לצאת החוצה ולראות אותו, אבל אין מה לעשות זאת החלטה שקיבלתי בשבילו ועוד שבועיים אני אסע אליו שוב, לראות אותו שוב בסיטואציה כזאת פשוט ירים אותי, זה יהיה שווה הכל לדעת שהוא באמת מאושר.
בנתיים כתם והחמור עושים בונדינג, החמור גם מתגעגע לשיקגו ומדי פעם ניגש לשער ונוער...

לא יכלתי להיות עצובה יותר מי זמן כי הסתבר לי שבבוקר הכלב שלי ננשך וכל הגב שלו פצוע, אז הייתי צריכה ללכת להביא לו אנטיביוטיקה ומשככי כאבים...אין רגע דל, אם זה לא סוסים אז כלבים...
 

giri

New member
נשמע התחלה מעודדת

ואני מאד מקווה שהיא באמת מבשרת טובות - למה לא? תחשבי חיובי
 

מר טווס

New member
שבוע של שיעור + טיול!


שוב, שיעור שרובו רכיבה על חצי מעגל בטרוט וקאנטר.

אני חייב לשפר את עדינות הידיים שלי כדי להצליח "לאסוף" את הסוס תוך כדי טרוט וקאנטר, ובלי שזה יתפרש אצל הסוס כ-"עצור".

חייב לציין שכאשר אני ממוקד בזה תוך כדי הרכיבה, זה בהחלט מצליח - משיכת הידיים עדינה, והסוס נותן את עצמו ומגיב יפה. אם אני לא מצליח להתרכז בזה, המשיכה יוצאת (כנראה) לא עדינה מספיק, ואז הסוס מוריד מקצב, או מתבלבל.

וביום שישי - הייתי בטיול בחוות הרי יהודה (צור הדסה).
המסלול היה סלעי, עם ירידות לתוך ערוץ הנחל, ואח"כ עליות אל ההר שמעל. הסוסים התאמצו מאוד, במיוחד במקומות שהירידה או העלייה היא על דרדרת של אבנים, או סלעים חשופים.

חייב לציין שהטיול הזה הבהיר לי למה טיול סוסים יכול להיות דבר מסוכן. במיוחד כשהמטיילים הם חסרי נסיון. התחבר לי מאוד למה שנכתב כאן שבוע שעבר על טיולי סוסים.
 

giri

New member
אח, איזה שבוע היה לי!

האמת שהיה לי שבוע פסיכי לגמרי


ביום רביעי השותפה שלי לקחה את האוכף אחרי השיעור שלה לתיקון, היה לו בלאי רציני בתחתית הכנף (באיזור שבו הארכובה עוברת) ובצד אחד התפר הלך והעור התחיל להתפרק בקצוות. ביקשתי ממנה שכשהיא מגיעה לבחור שמתקן שתרים לי טלפון עם המחיר, כי אם זה יקר אולי נבדוק עוד מישהו. היא לא התקשרה, החליטה על דעת עצמה שהיא סבבה עם טלאי (ולא החלפת כל הכנף) בחמישים דולר (שזה האמת ממש זול). העניין הוא שהאוכף שייך למאמנת, ואני לא בטוחה אם היא תהיה מבסוטה מטלאים :-\ בכל מקרה, האוכף היה אמור להיות מוכן ביום שישי ושאני אאסוף אותו לפני השיעור. כשהתקשרתי לבחור ביום שישי הוא התנצל שהוא לא הספיק וזה יהיה מוכן לשבת בבוקר.
מפה ולשם רכבתי בלי אוכף ביום שישי, ואני חייבת לציין שטוב שהתחלתי להתנסות בזה בחודשים האחרונים כחלק מהקירור, אחרת זו היתה חוויה פחות מוצלחת. ברכיבה של שישי ניסיתי לראשונה קאנטר בלי אוכף, והופתעתי לטובה מכמה שהייתי יציבה. לא, הופתעתי זה פשוט לא מספיק - הייתי בשוק זו הגדרה יותר מדוייקת. זה עשה לי בוסט מטורף לבטחון - הצלחתי לשרוד אימון של 50 דקות בלי אוכף, עבדתי המון בטרוט וקצת בקאנטר, והצלחתי לדייק מאד את הלג-ילד כי מסיבה טפשית כלשהי החלטתי לעלות בלי שוט, אז לא היה לי גיבוי כשהרגל לא היתה סופר מדוייקת. עד סוף הרכיבה הצלחתי להתמודד עם כל ההתחמקויות של צ'ואי בלג ילד, כולל הקטע שהוא תמיד עושה עם לסובב בקטנה את הלחי למעלה. היה מעולה.

למחרת אספתי את האוכף. הטלאים נראים לא רע, הוא הקפיד לעשות אותם סימטריים לגמרי, אבל אני עוד לא בטוחה מה ליסה תחשוב על זה. מה שבטוח שאלתי אותו כמה יעלה להחליף את הכנף אם היא תרצה והוא אמר שמאתיים וחמישים (מה שד"א נשמע לי לגמרי לגמרי סביר... יש מצב שזה מה שאני הייתי עושה אם הייתי מביאה את האוכף לתיקון).
הרגשתי ממש טוב עם עצמי שלא קמתי תפוסה אחרי הרכיבה של שישי, וכשעליתי לאוכף מאד הערכתי אותו פתאום
אבל כל הזחיחות נעלמה לי כשתוך כדי הרכיבה גיליתי שהשרירים כן מוחים קצת, ועד סוף הרכיבה כבר הייתי די תפוסה
... סיימנו את הרכיבה ליד אחת הגדרות, כשאני עושה מתיחות וצ'ואי מכסח את הדשא. היה כיף.
 
כל הכבוד על הרכיבה ללא אוכף!

וזו פעם ראשונה שלך אי פעם בקאנטר ללא אוכף? או ספציפית עם צ'ואי?
ומה זה לג-ילד?

ואני לא מבינה בכלל בציוד אבל 250 דולר רק להחלפת כנף נשמע ממש הרבה!

כמה פעמים בשבוע את רוכבת?
 
למעלה