סכמ"ש
- פותח הנושא giri
- פורסם בתאריך
לא יודעת...
שני הסוסים שלי מושבתים. כל אחד מהם מהסיבות המוצדקות בעיניו. גם בעיני.
אז לא היה לי על מי לרכב. הם אפילו לא דורשים ממש טיפול, אז אין לי כמעט מה לעשות איתם. כך יוצא שהם מאוד מטופחים. כי הם הם מושבתים אז לפחות שיראו טוב.
מכיוון שלא היה לי על מי לרכב. רכבתי השבוע פעם אחת על סוסה אחרת אצלנו. היא לא סוסת ב"ס והיא נחשבת לסוסה קשה. היא מאוד שונה ממה שאני רגילה. היא קצת הזכירה לי את דו, בתקופה שרק קניתי אותה, רק שדו היתה כבר אז יותר שפויה.
כבר בתחילת הרכיבה היא היתה מלאת מרץ וקפצה. בחלק של הטרוט ממש נהנתי ממנה. היא היתה מאוד נוחה וזזה עם המון תנועה קדימה. ואז עברנו לקנטר. צד אחד היה בסדר. רק לקח לי קצת זמן להבין איך יושבים את הצעד הקופצני שלה. הסתבר שזה לא היה הצעד, היא פשוט קופצנית בתחילת הקנטר.
ואז עברנו לצד שני. היא פרצה לי רק 4 פעמים. היא לא הגיבה לידיים ולא לשפת גוף. נאלצתי כל פעם מחדש לסובב אותה לצד. אני שונאת את השיטה הזו, אבל זה הדבר היחידי שעצר אותה. בהתחלה ניסיתי כל פעם מחדש לסדר אותה תוך כדי שהיא רצה, אבל היא רצה רק יותר ויותר.
היא סוסה חמודה, אם היא היתה סוסה שהייתי רוכבת עליה יותר, כניראה שהייתי יותר מתעקשת איתה. אבל זו היתה רכיבה חד פעמית.
התמונה המצורפת מתייחסת למצב בכלל, לא לסוסה הספציפית..
שני הסוסים שלי מושבתים. כל אחד מהם מהסיבות המוצדקות בעיניו. גם בעיני.
אז לא היה לי על מי לרכב. הם אפילו לא דורשים ממש טיפול, אז אין לי כמעט מה לעשות איתם. כך יוצא שהם מאוד מטופחים. כי הם הם מושבתים אז לפחות שיראו טוב.
מכיוון שלא היה לי על מי לרכב. רכבתי השבוע פעם אחת על סוסה אחרת אצלנו. היא לא סוסת ב"ס והיא נחשבת לסוסה קשה. היא מאוד שונה ממה שאני רגילה. היא קצת הזכירה לי את דו, בתקופה שרק קניתי אותה, רק שדו היתה כבר אז יותר שפויה.
כבר בתחילת הרכיבה היא היתה מלאת מרץ וקפצה. בחלק של הטרוט ממש נהנתי ממנה. היא היתה מאוד נוחה וזזה עם המון תנועה קדימה. ואז עברנו לקנטר. צד אחד היה בסדר. רק לקח לי קצת זמן להבין איך יושבים את הצעד הקופצני שלה. הסתבר שזה לא היה הצעד, היא פשוט קופצנית בתחילת הקנטר.
ואז עברנו לצד שני. היא פרצה לי רק 4 פעמים. היא לא הגיבה לידיים ולא לשפת גוף. נאלצתי כל פעם מחדש לסובב אותה לצד. אני שונאת את השיטה הזו, אבל זה הדבר היחידי שעצר אותה. בהתחלה ניסיתי כל פעם מחדש לסדר אותה תוך כדי שהיא רצה, אבל היא רצה רק יותר ויותר.
היא סוסה חמודה, אם היא היתה סוסה שהייתי רוכבת עליה יותר, כניראה שהייתי יותר מתעקשת איתה. אבל זו היתה רכיבה חד פעמית.
התמונה המצורפת מתייחסת למצב בכלל, לא לסוסה הספציפית..
קריעת תחת!
("אמרתי תחת, זה מצחיק כי זה גס")
שני המדריכים הטיפוליים האחרים בחווה היו השבוע בחופש, אז החלפתי את שניהם. עבדתי 6 ימים, 10 תלמידים לפחות בכל יום, שאת רובם לא הכרתי. מאוד לא נהניתי מזה, כי מדריכה אחת היא במקור מהאינגליש והיא עובדת מאוד מאוד שונה ממני, אז לא כל כך ידעתי מה לעשות עם התלמידים שלה. המדריך השני עובד יותר דומה לי אבל הוא הרבה פחות קפדן ממני בענייני ישיבה נכונה ועוד כמה דברים אז גם עם התלמידים שלו היה לי לא קל. בסוף עבדתי הרבה עם חגורת וולטז', כי זה משהו אחר ממה שהתלמידים רגילים לעשות (התלמידים שלי דווקא מכירים היטב את הוולטז') אז לא שיניתי להם את הרכיבה יותר מידי, אלא עשינו דברים אחרים לגמרי. חוץ מזה עשיתי הרבה טיולים (בהובלה מהקרקע... קצת כושר לא הזיק לאף אחד) וכמה שיעורי הברשה/שטיפה. ביום שישי סוף סוף היו לי רק תלמידים שלי, וממש הרגשתי כמו מי שחזרה הביתה. כל כך נהניתי מזה ש10 שיעורים הרגישו כמו שלושה.
לצערי מלבד טיול לילה ביום ראשון ורכיבה קצרה עם חגורת וולטז' ברביעי לא יצא לי לרכב כי את רוב הימים סיימתי עם הלשון בחוץ ובימים אחרים לא היה לי עם מי לרכב והתבאסתי לרכב לבד. הטיול בראשון היה נחמד, הזכיר לי שאפשר לסמוך על הסוסים כי היה מאוד מאוד חשוך והסוסים היו צריכים לראות בשבילנו. יצאנו אני, עוד מדריכה ומישהי שעושה אצלי סטאז' של הקורס רכיבה טיפולית שזה היה הטיול הראשון שלה אי פעם. היא די פחדה, אבל בסופו של דבר היה ממש בסדר.
("אמרתי תחת, זה מצחיק כי זה גס")
שני המדריכים הטיפוליים האחרים בחווה היו השבוע בחופש, אז החלפתי את שניהם. עבדתי 6 ימים, 10 תלמידים לפחות בכל יום, שאת רובם לא הכרתי. מאוד לא נהניתי מזה, כי מדריכה אחת היא במקור מהאינגליש והיא עובדת מאוד מאוד שונה ממני, אז לא כל כך ידעתי מה לעשות עם התלמידים שלה. המדריך השני עובד יותר דומה לי אבל הוא הרבה פחות קפדן ממני בענייני ישיבה נכונה ועוד כמה דברים אז גם עם התלמידים שלו היה לי לא קל. בסוף עבדתי הרבה עם חגורת וולטז', כי זה משהו אחר ממה שהתלמידים רגילים לעשות (התלמידים שלי דווקא מכירים היטב את הוולטז') אז לא שיניתי להם את הרכיבה יותר מידי, אלא עשינו דברים אחרים לגמרי. חוץ מזה עשיתי הרבה טיולים (בהובלה מהקרקע... קצת כושר לא הזיק לאף אחד) וכמה שיעורי הברשה/שטיפה. ביום שישי סוף סוף היו לי רק תלמידים שלי, וממש הרגשתי כמו מי שחזרה הביתה. כל כך נהניתי מזה ש10 שיעורים הרגישו כמו שלושה.
לצערי מלבד טיול לילה ביום ראשון ורכיבה קצרה עם חגורת וולטז' ברביעי לא יצא לי לרכב כי את רוב הימים סיימתי עם הלשון בחוץ ובימים אחרים לא היה לי עם מי לרכב והתבאסתי לרכב לבד. הטיול בראשון היה נחמד, הזכיר לי שאפשר לסמוך על הסוסים כי היה מאוד מאוד חשוך והסוסים היו צריכים לראות בשבילנו. יצאנו אני, עוד מדריכה ומישהי שעושה אצלי סטאז' של הקורס רכיבה טיפולית שזה היה הטיול הראשון שלה אי פעם. היא די פחדה, אבל בסופו של דבר היה ממש בסדר.
חזרה לשגרה
סוף סוף המדריך שלי חזר מחו"ל אחרי שהוא לא היה כמעט כל אוגוסט, ובמקום לרכב בשיעור הוא לימד אותי לעבוד בלונג' בראונדפן עם הסוסה שהייתי אמורה לרכב עליה (רעיון שלי
). בהתחלה הוא היה לידי והסביר לי בסבלנות עד שקלטתי, ואח"כ יצא ונתן לי הוראות מבחוץ תוך כדי שהוא צפה בי כל הזמן. העובדה שהוא צפה בי מבחוץ נתנה לי הרגשה שהוא סומך עלי מספיק בשביל להיות לבד עם הסוסה, ובשלב מסוים גם בלי החבל. יצאתי מהשיעור בהרגשה טובה והחיוך לא ירד לי מהפרצוף במשך כל היום.
סוף סוף המדריך שלי חזר מחו"ל אחרי שהוא לא היה כמעט כל אוגוסט, ובמקום לרכב בשיעור הוא לימד אותי לעבוד בלונג' בראונדפן עם הסוסה שהייתי אמורה לרכב עליה (רעיון שלי
השבוע שלי - התחלה טובה וסוף מאכזב
ביום רביעי היה לי שיעור מצויין. עבדנו על תרגילים מאד טובים ומאד מעצבנים, בחיקוי מקומי של מקצה שנקרא "מדל קלאס", ממה שהבנתי. זה מקצה שיש לו חוקים מאד ספציפיים, המסלול מסומן מראש ויש ניקוד על כל מיני דברים שקשורים בסגנון ושליטה. למשל, להגיע למכשול בטרוט, להמשיך ישר, לעצור בנקודה מסויימת, לספור שלוש שניות, להסתובב על רגל ציר לעבר קומבינציה, לעלות לטרוט, לעשות אותה... וכו'. על כל דבר יש ציונים - כמה שניות חיכית, האם הסיבוב היה נקי על רגל ציר, כמה צעדים נכנסו בתוך הקומבינציה, באיזו זווית לקחת את הסיבוב למכשול הבא...
זה היה שיעור קצת מעצבן בגלל הנוקדנות שלו, אבל מצויין מבחינת העבודה על דיוק. מתחילתו ועד סופו אפשר היה להרגיש הבדל משמעותי בדיוק שלי. המאמנת שלי היתה מאד מרוצה וביקשה שאנסה להתארגן להביא את אישי לאחד השיעורים הקרובים כדי שיצלם בוידאו ונוכל לעבור על זה וללמוד את זה.
אז לשיעור של היום סחבתי אותו. מסכן. לקח לי שלושת רבעי שעה לאכף (אינעל הברגים האלה, אני מתחילה לשנות גישה כלפיהם מהתרגשות של "יש! קופצים!" ל"אוף! עוד פעם לשים ברגים?"). עליתי לחמם וישר הרגשתי שמשהו לא בסדר. ביקשתי מהמאמנת שתסתכל, עשינו כמה תרגילים בסיסיים והסכמנו שנראה שצ'ואי מזייף קצת על הרגל החלשה שלו. ברמה העקרונית כבר היה לו תור לעוד שבוע וחצי להזרקה התקופתית שלו, ויכול להיות שזה פשוט עומס על הרגל הזו. בקיצור, ירדתי... התברברתי עם להוריד את הברגים (אינעל הברגים!!) ואז ניסיתי להכניס לו פניל. לא היה לי נוזלי, ולליסה היה באבקה. בואו נגיד ששעה אח"כ הוא אכל משהו מהאוכל שהאבקה הזו הוספה לו. גועל נפש.
בקיצור, קצת בעסה... ובשבוע הבא הוא כבר צריך פרזול, ואני לא בטוחה שנעשה שוב עם ברגים. זה סיפור של הרבה כסף, עכשיו הימים מתקצרים כבר ואי אפשר לעשות שיעורים כ"כ מאוחר בחוץ, ותוך חודש כבר יש סיכוי שלא יהיה סביר בחוץ ממילא מבחינת תנאי מזג אוויר. כמו כן לשותפה שלי לפנסיון מאד קשה כלכלית ואני לא בטוחה שהיא תהיה מסוגלת לעמוד בפרזול היקר יותר. אז בקיצור, יש מצב שנגמרה תקופת הקפיצות לגובה על הדשא לשנה זו... וממש ממש לא מיציתי.
אוף!
ביום רביעי היה לי שיעור מצויין. עבדנו על תרגילים מאד טובים ומאד מעצבנים, בחיקוי מקומי של מקצה שנקרא "מדל קלאס", ממה שהבנתי. זה מקצה שיש לו חוקים מאד ספציפיים, המסלול מסומן מראש ויש ניקוד על כל מיני דברים שקשורים בסגנון ושליטה. למשל, להגיע למכשול בטרוט, להמשיך ישר, לעצור בנקודה מסויימת, לספור שלוש שניות, להסתובב על רגל ציר לעבר קומבינציה, לעלות לטרוט, לעשות אותה... וכו'. על כל דבר יש ציונים - כמה שניות חיכית, האם הסיבוב היה נקי על רגל ציר, כמה צעדים נכנסו בתוך הקומבינציה, באיזו זווית לקחת את הסיבוב למכשול הבא...
זה היה שיעור קצת מעצבן בגלל הנוקדנות שלו, אבל מצויין מבחינת העבודה על דיוק. מתחילתו ועד סופו אפשר היה להרגיש הבדל משמעותי בדיוק שלי. המאמנת שלי היתה מאד מרוצה וביקשה שאנסה להתארגן להביא את אישי לאחד השיעורים הקרובים כדי שיצלם בוידאו ונוכל לעבור על זה וללמוד את זה.
אז לשיעור של היום סחבתי אותו. מסכן. לקח לי שלושת רבעי שעה לאכף (אינעל הברגים האלה, אני מתחילה לשנות גישה כלפיהם מהתרגשות של "יש! קופצים!" ל"אוף! עוד פעם לשים ברגים?"). עליתי לחמם וישר הרגשתי שמשהו לא בסדר. ביקשתי מהמאמנת שתסתכל, עשינו כמה תרגילים בסיסיים והסכמנו שנראה שצ'ואי מזייף קצת על הרגל החלשה שלו. ברמה העקרונית כבר היה לו תור לעוד שבוע וחצי להזרקה התקופתית שלו, ויכול להיות שזה פשוט עומס על הרגל הזו. בקיצור, ירדתי... התברברתי עם להוריד את הברגים (אינעל הברגים!!) ואז ניסיתי להכניס לו פניל. לא היה לי נוזלי, ולליסה היה באבקה. בואו נגיד ששעה אח"כ הוא אכל משהו מהאוכל שהאבקה הזו הוספה לו. גועל נפש.
בקיצור, קצת בעסה... ובשבוע הבא הוא כבר צריך פרזול, ואני לא בטוחה שנעשה שוב עם ברגים. זה סיפור של הרבה כסף, עכשיו הימים מתקצרים כבר ואי אפשר לעשות שיעורים כ"כ מאוחר בחוץ, ותוך חודש כבר יש סיכוי שלא יהיה סביר בחוץ ממילא מבחינת תנאי מזג אוויר. כמו כן לשותפה שלי לפנסיון מאד קשה כלכלית ואני לא בטוחה שהיא תהיה מסוגלת לעמוד בפרזול היקר יותר. אז בקיצור, יש מצב שנגמרה תקופת הקפיצות לגובה על הדשא לשנה זו... וממש ממש לא מיציתי.
אוף!
הברגים משמשים לקפיצות על דשא
בארץ אין חוות שמחזיקות מגרש דשא לקפיצות, בגלל העלויות הבלתי סבירות. לכן לא משתמשים בהם.
עם זאת, זכורה לי אליפות הארץ בקפיצות - אני חושבת שבשנת 2004 אבל אני לא בטוחה - שבה התחרו באצטדיון הכח ברמת גן, על דשא, וכל הרוכבים שהתחרו באליפות פירזלו לברגים לטובת התחרות. אני אפילו זוכרת את המכתב שההתאחדות שלחה והנחה את הרוכבים.
חבל לי שבארץ לא ניתן להתאמן על דשא בשוטף, זה מדרך מדהים לסוסים ועכשיו כשניסיתי אני מעדיפה לקפוץ על דשא מאשר על חול, אבל זה מה יש ועם זה ננצח
בארץ אין חוות שמחזיקות מגרש דשא לקפיצות, בגלל העלויות הבלתי סבירות. לכן לא משתמשים בהם.
עם זאת, זכורה לי אליפות הארץ בקפיצות - אני חושבת שבשנת 2004 אבל אני לא בטוחה - שבה התחרו באצטדיון הכח ברמת גן, על דשא, וכל הרוכבים שהתחרו באליפות פירזלו לברגים לטובת התחרות. אני אפילו זוכרת את המכתב שההתאחדות שלחה והנחה את הרוכבים.
חבל לי שבארץ לא ניתן להתאמן על דשא בשוטף, זה מדרך מדהים לסוסים ועכשיו כשניסיתי אני מעדיפה לקפוץ על דשא מאשר על חול, אבל זה מה יש ועם זה ננצח
המקצה הזה
וקטגוריה B בארץ - הוא מקצה מעניין.
הוא מבדיל בין הרוכבים הטובים שיודעים לעבוד בין המכשולים, לבין אלה שיש להם סוסים שעושים בשבילם את העבודה.
ניסו פעם לעשות את התחרות הזו בתחרות ע"ש רמי שלגי בכנות, רצו להכניס אותה למבחר הקטגוריות השונות כדרישה לאליפות הארץ...
אבל באותה תחרות, אלהשהיו המובילים בכל העונה, הגיעו אחרונים (רובם), אפילו שיש להם סוסים מדהימים...
והיה לחץ - והכניסו את קטגוריה B (שם יש שפיטה על דיוק, וגישה נכונה, ומעברים לטרוט בנקודות מסויימות, וקומבינציות וכו') לגובה 80, ברמת בי"ס.
חבל - אבל זה מה יש.
מדהים איך אלופים, לא הצליחו לעצור את הסוס שלהם אחרי מכשול...
וקטגוריה B בארץ - הוא מקצה מעניין.
הוא מבדיל בין הרוכבים הטובים שיודעים לעבוד בין המכשולים, לבין אלה שיש להם סוסים שעושים בשבילם את העבודה.
ניסו פעם לעשות את התחרות הזו בתחרות ע"ש רמי שלגי בכנות, רצו להכניס אותה למבחר הקטגוריות השונות כדרישה לאליפות הארץ...
אבל באותה תחרות, אלהשהיו המובילים בכל העונה, הגיעו אחרונים (רובם), אפילו שיש להם סוסים מדהימים...
והיה לחץ - והכניסו את קטגוריה B (שם יש שפיטה על דיוק, וגישה נכונה, ומעברים לטרוט בנקודות מסויימות, וקומבינציות וכו') לגובה 80, ברמת בי"ס.
חבל - אבל זה מה יש.
מדהים איך אלופים, לא הצליחו לעצור את הסוס שלהם אחרי מכשול...
זה נכון
בתחרות הראשונה שלי עם ג'וניור היה לנו מקצה דומה (בליגת בי"ס). הוא היה פחות תובעני ממה שעכשיו עבדנו עליו, אבל עדיין מאתגר. ולמרות שהצלחתי להוריד אותו לטרוט בזמן, הוא עלה חזרה לקנטר לפני הזמן ובלי שביקשתי. לדעתי ההתרגשות, וגם איפשהו ההתניה שלו כבר שכשקופצים זה בקנטר, עשו את זה.
מצד אחד זה מקצה מעולה, מצד שני אני נהנית יותר מלעשות מסלול בצורה זורמת בקנטר
בתחרות הראשונה שלי עם ג'וניור היה לנו מקצה דומה (בליגת בי"ס). הוא היה פחות תובעני ממה שעכשיו עבדנו עליו, אבל עדיין מאתגר. ולמרות שהצלחתי להוריד אותו לטרוט בזמן, הוא עלה חזרה לקנטר לפני הזמן ובלי שביקשתי. לדעתי ההתרגשות, וגם איפשהו ההתניה שלו כבר שכשקופצים זה בקנטר, עשו את זה.
מצד אחד זה מקצה מעולה, מצד שני אני נהנית יותר מלעשות מסלול בצורה זורמת בקנטר
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.