עמוס מאוד
בראשון עבדתי בחווה. היו לי 11 או 12 תלמידים, אבל זה הרגיש כמו 20. אולי זה בגלל שמחשיך מוקדם ואז בשיעור של 5 אני מרגישה כבר שסוף היום מתקרב, אבל למעשה יש לי עוד 7 שיעורים...
ביום שני הייתי בהכשרה מעשית. קיבלתי מטופל ראשון לשיחת אינטייק. כנראה שאני אמשיך לעבוד איתו לאורך השנה, אבל לא בשיחות טיפוליות אלא בעניינים יותר מעשיים כמו השתלבות במקום עבודה, טיפוח קשרים חברתיים ועוד.
בשלישי וברביעי למדתי די הרבה שעות, ואחרי הלימודים ישבתי לקרוא די הרבה מאמרים...
בחמישי היה לנו מוקד למידה שך ההכשרה מהעשית. דיברנו עם מתמודד (פוליטיקלי קורקט לפגוע נפש) שמדריך מתמודדים אחרים בדיוק מוגן. זה היה מרתק לשמוע אדם שמדבר על עצמו ועל הבעיות הנפשיות שלו בכזאת מודעות עצמית ופתיחות. אחריו שמענו הרצאה על התפתחות הפסיכיאטריה מימי הבינייפ ועד היום, שהייתה לא פחות מרתקת.
בשישי עבדתי, שוב היו לי 12 תלמידים, אבל איכשהו בשישי השיעורים עפים לי. היה לי תלמיד חדש, מבוגר, שהתחיל לאחרונה קורס מדריכי רכיבה טיפולית באיזה מכללה שלא שמעתי עליה לפני כן. הרקע היחיד שלו ברכיבה הוא "פתיחות עם החבר'ה" (כהגדרתו) כשהיה נער. לא ממש ידעתי מאיפה להתחיל איתו... עברנו על איכוף נכון, עליה נכונה על הסוס וישיבה נכונה. לא הספקנו יותר מידי... מאוד מטרידה אותי העובדה שיש מצב שבעוד שנה הוא יקבל תעודה ויוכל להתחיל לעבוד, אז אני מתכוונת לקרוע אותו ברכיבות במטרה לקדם אותו הכי הרבה שאני יכולה. בהמשך אני אבקש ממנו גם להישאר איתי לשיעורים שאירו כדי לראות קצת איך מדריכים ולמה צריך לשים לב (אחריו דווקא יש לי 2 תלמידות לא טיפוליות...)
אחרי העבודה בשישי נסעתי לאירוע משפחתי ואחריו לקצת פחות מ24 שעות של בית